פסק-דין בתיק א 48343/05

רקע

התובעת, חברת דום הפקות בע"מ, שכרה את אולמי רסיטל, שהינם בבעלות הנתבעת, לצורך עריכת מסיבת יום העצמאות שחל ביום 11.5.05, לבני נוער מתחת לגיל 18 (להלן: "המסיבה" או "האירוע").

יומיים לפני המסיבה התברר, כי בהעדר אישור מטעם משטרת ישראל, לביצוע המסיבה (להלן: "האישור"או "הרישיון"), לא תאפשר המשטרה את קיומה.

שני הצדדים מטילים והטילו, האחד כלפי משנהו, את החובה והאחריות, לטיפול בהוצאת ובקבלת הרישיון, לעריכת המסיבה, שבוטלה בסופו של יום.

לטענת התובעת, אחריות הנתבעת נובעת מכך, שהנתבעת הפרה את מחויבותה החוזית, ומכך שהציגה לתובעת, מצג שווא רשלני, כי לנתבעת אישור לערוך מסיבות, לקהל של עד 3,000 איש, בכל קומות המבנה, מצג שהסתבר כבלתי נכון, בגינו בוטלה המסיבה.

התובעת טוענת, כי עקב הפרת מחויבויותיה, אחראית הנתבעת, לנזקים שנגרמו לתובעת, בעקבות ביטול המסיבה, ובשל כך הגישה כנגד הנתבעת תביעה, בסכום של 438,000 ש"ח.

הצדדים

התובעת, דום הפקות, הינה חברה פרטית, העוסקת בארגון אירועים ומסיבות (להלן: " התובעת").

הנתבעת 1,  רסיטל המדינה בע"מ, הינה חברה העוסקת, בין היתר, בארגון אירועים במבנה המצוי בדרך פ"ת בת"א, והידוע בשם  אולמי רסיטל (להלן: " הנתבעת" או "רסיטל").

האולם נשוא המחלוקת בתיק זה, הנו הלכה למעשה, בניין שלם, המצוי בדרך פ"ת 156 בתל אביב והכולל כמה אולמות (אולם תחתון ואולם עליון), חצרות, גג, וחדרי מדרגות רחבים (כל הקומפלקס יקרא לעיל ולהלן: "האולם" או "אולמי רסיטל").

בתום שלב ההוכחות, בשלב הסיכומים, ולאחר ששקלה את הראיות שהוגשו, ביקשה התובעת  למחוק את התביעה כנגד  הנתבע 2- מר יובל שולי (להלן: " מר יובל שולי"), אשר היה האחראי על תיאום נושא השכרת אולמי רסיטל לתובעת, ולפיכך דין התביעה כנגד מר יובל שולי, להימחק.

מאחר והגנתו של מר יובל שולי, חפפה כמעט את הגנת הנתבעת, למעשה לא נגרמו לנתבע 2 הוצאות עצמאיות, ולפיכך ההוצאות שיש לפסוק לו, עקב בקשת התובעת למחוק את התביעה כנגדו, יילקחו בחשבון ביחד, עם ההוצאות שיפסקו, ככל שיפסקו לנתבעת

לאור האמור נותר, איפוא, לדון באחריותה ובחבותה של הנתבעת, לשאת בנזקי התובעת ככל שיקבע, כי היא אחרית להם וכי אלו אכן נגרמו לה.

חתימת ההסכם וביטול המסיבה

התובעת תכננה לערוך, ביום 11.5.05, מסיבה לכבוד חג העצמאות, לבני נוער מתחת לגיל 18, ולכן ביקשה, לשכור את אולמי רסיטל, שנמצאו מתאימים להכיל כ- 3,000 חוגגים, כפי שתכננה התובעת. לפיכך, ביום 1.5.05 חתמו הצדדים, על הסכם להשכרת האולם, בהתאם למסמך המצורף כנספח א לכתב התביעה  (להלן: " ההסכם" או "החוזה").

ההסכם הוכתר בכותרת:

  "הנדון: מסיבת יום עצמאות "דום הפקות" ב"בית רסיטל" (להלן: "כותרת ההסכם").

על פי סעיף 13 להסכם: " לפי הסיכום במסיבה יהיו עד 3,000 איש ובהתאם לזה מול סגירת הפוליסה מול סוכן הביטוח של רסיטל". (להלן: " סעיף 13 להסכם").

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה- על מי מהצדדים הייתה חובה לדאוג לקבלת האישור מהמשטרה,  כאשר כל צד סבור, כי מנוסח ההסכם ניתן ללמוד, כי האחריות והמחויבות מוטלת על הצד השני.

התובעת ביקשה, ממשטרת ישראל לסגור את כביש השירות, שמול אולם הנתבעת, על מנת לדאוג לביטחון הנוער המגיע למסיבה.