פסק-דין בתיק א 4834/01

        מבוא

1.       התובע, בעליו של מגרש ברח' סלעית 6 בחיפה הידוע כחלק מגוש 10799 חלקה 2109, התקשר עם הנתבעים מס' 1-2 קבלני בנין לצורך הקמת בניין על המגרש הכולל בין השאר  בקומה העליונה גלריה ובה יחידת דיור אחת,  (להלן-"הגלריה"). התובע התקשר גם עם הנתבע מס' 3 אדריכל במקצועו, על מנת שיבצע את עבודות האדריכלות הנדרשות לרבות בצוע פיקוח עליון ותכנון הגלריה.

2.       התובע הגיש תביעה כספית כנגד שלושת הנתבעים לתשלום סך של 381,234 ש"ח. כבר בשלב המקדמי ניתן פסק דין כנגד הנתבעים מס' 1 ו-2 לתשלום מלוא סכום התביעה, מאחר והם לא התייצבו לדיון ולא קיימו החלטות בית משפט. לתובע טענות שונות וספציפיות רק כנגד הקבלנים, אך משניתן כנגדם פסק דין נותרה להכרעה רק המחלוקת שבין התובע לבין  הנתבע מס' 3 (שייקרא להלן-"הנתבע"), יצויין כי לאחר ישיבת קדם המשפט הראשונה בחר הנתבע שלא להיות מיוצג והוא נהל הגנתו בעצמו.

3.       אקדים ואבהיר כבר עתה כי ככל שמדובר בנתבע מס' 3, כתב התביעה מנוסח בצורה מאד כללית ולא ניתן להבין ממנו מה מיוחס לנתבע מס' 3 ומהי העילה כנגדו. הטענה המרכזית אותה ניתן לייחס לכאורה לנתבע הינה הטענה המתוארת בסעיף 15 לכתב התביעה לפיה  "הנתבעים התרשלו ובנו הגלריה בניגוד לתוכניות הבניה. גובה קו הרכס של הגלריה נבנה מתחת לגובה המצויין בתוכניות שלא בהתאם לתקן הנדרש". התובע צרף לתביעתו חוות דעת של השמאי מר חיים ברדוגו שהעריך את ירידת הערך של הגלריה בסך של 36,500$.

4.       בהסכמת הצדדים מונה השמאי מר דן ברלינר כמומחה מטעם בית המשפט לחוות דעתו באשר לטענות הצדדים, השמאי מר ברלינר העביר חוות דעתו לתיק בית משפט וגם השיב לשאלות הבהרה לשני הצדדים.

5.       משלא הגיעו הצדדים להסכמה לסיום ההליכים, נקבע התיק לשמיעת הראיות. בפתיחת ישיבת ההוכחות הודיעה ב"כ התובע כי כנגד הנתבע נדרשים רק הסעדים המפורטים  בסעיפים 19ג', 19ד' לכתב התביעה, כלומר תשלום בסך 149,650 ש"ח בגין ירידת ערך הגלריה ותשלום בסך 50,000 ש"ח בגין ירידת ערך.

6.       הצדדים בחרו שלא לחקור את המומחה שמונה ע"י בית משפט, כך שהעידו ונחקרו התובע והנתבע ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב לרבות תשובה מצידו של התובע.

7.       יצויין כי במהלך עדותו הציג התובע דגם של הבנין (ת/2) אשר בשל גודלו הושאר המוצג בידיו הנאמנות של התובע, אשר  התחייב להמציאו ביחד עם סיכומיו. משלא עשה כן ולאור דרישת הנתבע בסיכומיו כי הדגם יוצג בפני בית המשפט הוריתי ביום 15.6.06  על המצאת הדגם תוך 7 ימים ואכן הדגם הועבר ללשכתי. הדגם יוחזר לידיו הנאמנות של התובע שישמור עליו עד להפיכת פסק הדין לחלוט. 

       עיקר המחלוקת

8.       השאלה המרכזית והמקדמית הטעונה בירור הינה מהי אחריותו של הנתבע ובמיוחד לאור תוכן חוות דעתו של המומחה מר ברלינר שמונה בהסכמת הצדדים ע"י בית המשפט.

9.       מטעוני הצדדים ניתן ללמוד כי התובע מלין כנגד הנתבע באשר לשלושה ליקויים בקומת הגלריה שבאים לידי ביטוי בגובה גג הגלריה, גובה גג חדר האמבטיה וגובה גג חדר השינה המזרחי.

10.   במידה וייקבע כי יש ליקוי, יש לבחון מהו שווי הפיצוי לו זכאי התובע והאם הוא זכאי גם לפיצוי בגין עוגמת נפש.

       דיון

11.   אקדים ואומר כי הפכתי והפכתי בכתב התביעה ולא מצאתי בנוסח כתב התביעה מהי הרשלנות המיוחסת לנתבע והאם מיוחסת לו עילה אחרת.

12.   כל 14 הסעיפים הראשונים לכתב התביעה מתייחסים למחלוקות שבין התובע לבין הקבלנים ואין הם רלוונטים ביחס לנתבע, הנתבע אינו אחראי לתשלומי יתר שקבלו הקבלנים או לבנייה באיחור שנעשתה על ידם. למרות שאין ספק כי זו גם דעתו של התובע, הרי משהגיע התובע לסופה של תביעתו הוא בחר בסעיף 19 לדרוש לחייב את הנתבע ביחד ולחוד עם הנתבעים האחרים גם בתשלום הסכומים המיוחסים לקבלנים בלבד. מבלי שניתן הסבר למה נדרש הנתבע- האדריכל-להשיב לתובע 158,214 ש"ח ששילם התובע ביתר לקבלנים!, מדוע נדרש הנתבע לשלם לתובע 23,370 ש"ח עבור איחור בסיום הבנייה, איחור שנעשה ע"י הקבלנים. אמנם בפתיחת ישיבת ההוכחות כשנדרש התובע לשלם את המחצית השניה של האגרה הוא נזכר להגיד כי הוא מייחס לנתבע רק את הפיצוי בגין הגלריה, (סעיף 19ג'-19ד'),  אך מדוע צריך הנתבע להמתין שלוש וחצי שנים מיום הגשת התביעה כדי לשמוע על כך.

13.   הסעיף הראשון העובדתי (ולמעשה האחרון) המיוחס לכאורה לנתבע הינו סעיף 15 לכתב התביעה, אלא שעיון מדוקדק מראה כי הסעיף מדבר על בנייה בניגוד לתוכניות, אין מחלוקת כי הנתבע לא ביצע עבודות בניה כך שגם בסעיף זה אין טענה עובדתית המיוחסת לנתבע.  בסיפא לאותו סעיף מתאר התובע את טענת הקבלנים מבלי להוסיף ולטעון האם גם לתובע טענה דומה כנגד הנתבע.

14.   הנני מדגיש נושא זה כבר עתה שכן במהלך המשפט העלה התובע כנגד הנתבע טענות שונות ונוספות, טענות בדבר שינוי תוכניות ע"י הנתבע (להבדיל מביצוע בניגוד לתוכניות), טענות בדבר אי ניצול מקסימלי של אחוזי בניה, או מצגים שהציג הנתבע ורשלנות לכאורה בתכנון הגלריה- כל אלו לא הוזכרו בכתב התביעה ולו ברמז. גם אם נפנה לחוות דעתו של השמאי מר ברדוגו שצורפה כנספח לתביעה לא נמצא גם בה טענה או רמז המיוחסים למעשים או מחדלים המיוחסים לנתבע.

15.   הנתבע בחר לחסוך בשרותי עו"ד וייצג את עצמו כמעט לאורך כל הדרך ובכך שגה שכן התביעה נוהלה במתכונתה הסתמית תוך כדי שינויים ושיפורים שעשה התובע לתביעתו מבלי שהנתבע מוחה על הרחבת החזית. בפני השמאי מר ברלינר הוצגו שאלות שלא נטענו כלל בתביעה ולמעשה המשפט המשיך מעמדה מורחבת זו. התובע בפנייתו לשמאי מר ברלינר כמתואר בהקדמה לחוות דעתו במ/1, מבקש לבדוק 3 ליקויים: גובה גג הגלריה, גובה חדר האמבטיה וגובה גג חדר השינה, תוך בדיקה האם העבודות בוצעו על פי ההיתר, היחס בין תוכניות העבודה לבין ההיתר והאם ניתן היה לבצע את הבניה בגובה המופיע בתוכניות (שאינו הגובה שבוצע בפועל). 

16.   בטרם אבחן את הטענות לפרטיהן אדגיש כי השמאי מר ברלינר הגיע בחוות דעתו במ/1 (ובתשובות לשאלות ההבהרה) למסקנה כי לא נפל פגם כלשהו בעבודות התכנון שתכנן הנתבע. השמאי מר ברלינר מפרט לאורך כל חוות דעתו כי העבודות בוצעו בהתאמה לתוכנית ההיתר ולגבי השאלה הפרקטית החשובה האם ניתן היה לבצע את הבניה בגובה המבוקש ע"י התובע, משיב המומחה מטעם בית המשפט תשובה חד משמעית כמתואר בעמ' 7 סעיף ד' לחוות דעתו " האדריכל מיצה את אפשרויות הבניה במגרש זה בצורה נאותה. אינני רואה הצדקה לדרישה כי היה ניתן לבנות בנין גבוה יותר".