פסק-דין בתיק א 48285/04

פסק דין זה ניתן בהמשך להגשת סיכומי הצדדים בכתב  בעקבות דיון הוכחות אשר התנהל במסגרת תביעת התובע כנגד הנתבע, תביעה שטרית בגין 4 שיקים, שיק מס' 3105020 ע"ס 3,420 ש"ח מיום 26/9/02, שיק מס' 3105021 ע"ס 3,420 ש"ח מיום 26/10/02, שיק מס' 3105021 ע"ס 3,420 ש"ח מיום 26/11/02 ושיק מס' 3105023 ע"ס 3,420 ש"ח מיום 26/12/02.

בעקבות כתב ההתנגדות אשר הוגש לביצוע השיקים הנ"ל הוסכם בין הצדדים כי תינתן למבקש רשות להתגונן והתצהיר אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות היווה כתב ההגנה בתיק. בכתב ההגנה נטען כי החייב העיקרי בתיק ההוצל"פ מר עורי דורון הבטיח לנתבע כי השיקים הנ"ל לא יופקדו בבנק אלא יוחזרו לידיו מאחר שלא נתקבלה כל תמורה בגינם. עוד נטען כי הבנק ידע עוד מיום 26/9/02 ביום בו הופקד השיק הראשון על ידי הבנק ששאר השיקים יחזרו ועל כן התובע אינו תם לב. לבסוף נטען כי הבנק התובע פנה אל הנתבע כעבור שנתיים שלא כדין כאשר למיטב זכרונו לא קיבל מכתב התראה מהתובע.

מר פרץ כץ, אשר שימש כמנהל סניף התובע בתל-השומר בתקופה הרלוונטית הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובע. בתצהיר הנ"ל נטען כי השיקים סוחרו ונמסרו לתובע על ידי עורי דורון לחשבונו ביום 21/8/02 לפני זמני הפירעון של השיקים הנ"ל. עוד נטען כי נכון לאותו יום חשבונו של עורי דורון היתה ביתרת חובה כעולה מדפי החשבון ביום סיחור השיקים הנ"ל בסך של 39,243.42 כאשר מסגרת האשראי עמדה על סך של 25,000 ש"ח. כמו כן נטען כי השיקים לא כובדו והתובע שלח לנתבע הודעות חילול ומכתבי התראה אך הנתבע לא שילם דבר וכל זאת כאשר יתרת החוב בחשבון עלתה במועד פירעון השיקים לסך של 70,000 ש"ח. לבסוף הוצהר כי התובע נהג בתום לב בעת שקיבל את השיקים - שטרות סחירים מצדדים שלישיים כבטחון לאשראים שניתנו לעורי דורון.

הנתבע נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד כי מר עורי דורון היה אמור לספק לו מחשבים וציוד נלווה בגין השיקים והבטיח לו להחזיר את השיקים. הנתבע נשאל האם משהו מהבנק ידע על העיסקה מול עורי דורון והוא השיב כי "ברגע שהשיק חזר הבנק ידע". לענין זה הנתבע הוסיף כי ברגע שהתובע ראה כי השיקים חוזרים היה עליו לדעת כי האחרונים גם יחזרו וזה מצביע על חוסר תום הלב של התובע.

מר פרץ מטעם התובע נחקר במסגרת חקירה נגדית ובמהלכה, העיד, בין השאר, כי הוא אינו זוכר מתי הוא שלח מכתבי התראה לחייב העיקרי עורי דורון או לנתבע. עוד עלה במהלך החקירה כי בוצעה עיסקת ניכיון בגין השיקים והתמורה בגין העיסקה נכנסה לחשבונו של מר עורי דורון. יחד עם זאת מר פרץ לא שלל כי יום לאחר קבלת השיקים עשה בטחונות עליהם כאשר הוא רואה בבטחון וניכיון "דברים דומים".

בהתייחס לאופן הפקדת השיקים על ידי עורי דורון העיד מר פרץ כי אפשר לראות בתדפיסים כי השיקים האלו הופקדו בצורת הלוואה ב- 21 לחודש והוסיף כי הבנק נתן לעורי דורון למשוך כספים באותה תקופה. מר פרץ נשאל שנית האם הוא זוכר פניה לנתבע לאחר שהשיק הראשון חזר והוא השיב כי על פי הנוהלים היו אמורים לעשות כן אולם אינו יודע האם היתה פניה בכתב או בעל פה וזאת במסגרת טיפול משפטי על ידי מחלקה אחרת.

בסיכומי ב"כ הנתבעת נטען כי מר פרץ מטעם התובע שדינה את גירסתו במהלך החקירה הנגדית על כך שמדובר בעיסקת ניכיון שכן בתצהירו העיד כי השטרות שימשו כבטחון לאשראים שניתנו לעורי דורון אולם צורך קבלת אשראים ומכאן שאין לייחס לעדותו כעדות מהימנה.

נטען על ידי ב"כ הנתבע בסיכומיו כי התובע לא הציג בפני בית המשפט את כל מסמכי הבנקים הרלוונטים לעניין כדי לבסס את הטענה שהשיקים שימשו כבטחון לאשראים אשר ניתנו לחייב העיקרי מר עורי דורון.

לעניין זה נטען כי לא ברור האם מדובר בשיקים שניתנו כביטחון לאשראים בנקאיים, לניכיון, בשיקים שעברו לחזקת ולקניין הבנק, בשיקים אשר הועברו על ידי הלקוח משועבדים לבנק,  האם קיימת זכות עיכבון  או האם הבנק הינו שליח של הלקוח להפקדה רגילה של שיקים לחשבון הלקוח.

כמו כן נטען כי התובע לא הוכיח את עילת התביעה מאחר והשיקים כלל לא הוצגו בבית המשפט ואף לא צורפו כנספח לתצהיר שהוגש מטעם התובע.

קיימת טענה נוספת בסיכומי הנתבע לפיה די בכך שהחייב העיקרי היה ביתרת חובה בסכום גבוה בהרבה ממסגרת האשראי שניתנה לו כדי לבסס חוסר תום לב מטעם התובע וכן חזר על הטענה בדבר העדר הוכחת מתן תמורה שכן נציג הבנק התובע לא טרח לציין בתצהירו מתי ואיך נתן תמורה בפועל למר עורי דורון.

בסיכומי ב"כ התובהע נטען כי התובע אוחז כשורה בשיקים נשוא התביעה. עוד נטען כי אין מחלוקת והוכח כי השיקים סוחרו לתובע ביום 21/8/02 בטרם היה כשלון תמורה בעסקת היסוד ועל כן אין מקום לדון בשאלה האם דובר בכישלון תמורה מלא במסגרת עיסקת היסוד. בנוסף נטען כי אין מחלוקת באשר לתום לבו של התובע ועל כן הדיון בתובענה נסב סביב שאלת מתן תמורה בעד השטרות.

לענין זה נטען כי מאחר וחשבון החייב העיקרי עורי דורון היה ביתרת חובה בסך 39,243 ש"ח כאשר מסגרת האשראי היתה 25,000 ש"ח ועקב סיחורם של השיקים החוב הוקטן לסך של 28,983 ש"ח. ב"כ התובע מפנה לעדותו של מר פרץ מטעם התובע ולכך שהעיד כי "נעשה ניכיון שיקים על הכפולה של 3,420 ש"ח כפול 4", וכאשר "האשראי כבר ניתן וכל מה שנותר זה לחכות לפירעון".  עוד נטען בהקשר זה כי אין כל משמעות לאבחנה אשר מנסה הנתבע לערוך לגבי מהות העסקה, ניכיון או לביטחון מאחר ובכל מקרה מדובר בנתינת ערך על ידי התובע בצורה של זיכוי החשבון באופן מיידי במועד הסיחור. לענין זה נטען בנוסף כי גם שעבוד השיק לטובת הבנק בגדר מתן ערך על ידי הבנק.

באשר ליסוד תום הלב נטען בסיכומי ב"כ התובע כי בטרם נודע לתובע כי השיקים חוללו, קרי ביום 21/8/02 זיכה הבנק את בעל החשבון בסכום השיקים וכל זאת כאשר מדובר בחשבון בנק פעיל עם משיכות והפקדות. עוד נטען בהקשר זה כי אין ראיות כדי לבסס העדר תום לב כאשר העדר בירור ופניה לנתבע בהעדר פירעון השיקים כשלעצמה אינו מצביע על חוסר תום לב. כן נטען כי היה על הנתבע החובה להגביל את סחרותם של השיקים לו רצה ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו ולא על התובע.

דיון

בהתייחס לטענה בדבר היעדר צירוף השיקים כנספח לתצהירי עדות ראשית, הנני קובע כי די בהצגת השיקים המקוריים בעת פתיחת תיק ההוצל"פ וצירוף צילום מתאים למקור לכתב ההתנגדות כאשר הנתבע לא העלה טענות בקשר לכך במהלך הדיון או בכתב ההגנה, ומכאן - אין מקום לדחות את התביעה מטעם זה.

מכלל הראיות הוכח כי השקים הגיעו לידי התובע לפני מועד הפירעון של השיק הראשון מביניהם. בין אם השקים שימשו כבטחון או בוצעה עיסקת ניכיון בעזרתם, בשני המקרים יש לראות את השקים כשקים אשר ניתנה בגינם תמורה. אף אם מדובר בשקים אשר ניתנו כבטחון להלוואה עבור החייב העיקרי עורי דורון, או אם שועבדו לטובת הבנק במסגרת ההסכם אשר נחתם בין הלקוח מר עורי דורון ובין הבנק, עדיין יש לראותם קניינם של הבנק ובכל מקרה כשקים אשר ניתנה בעדם תמורה.

עיון בנספח א' אשר צורף בתמיכה לתצהירו של מר פרץ מטעם התובע מראה בצורה אשר איננה משתמעת לשתי פנים כי יתרת החובה בחשבון הבנק של מר עורי דורון ירדה מ- 39,243.42 ש"ח לסך של 28,983.42 ש"ח וכאשר התובע גבה ממנו עמלה למשמרת.

על כן הנני קובע כי התובע הוכיח במידה הנדרשת כי אכן ניתנה תמורה בגין השקים והנתבע לא המציא ראיות מטעמו כדי לשלול זאת. אכן מר פרץ התקשה מעל דוכן העדים לציין במדויק מה הייתה הפעולה הבנקאית הספציפית שבמסגרתה נקלטו השקים אצל התובע אולם הראייה הנ"ל בדבר הקטנת יתרת החוב בחשבונו של מר עורי דורון מספיקה על מנת לקבוע כי הנתבע לא הרים את נטל ההוכחה אשר הוטל עליו להוכיח אחרת.