פסק-דין בתיק א 48056/05

בפניי שתי תביעות אשר אוחדו. בראשונה, עותר התובע לחייב את ג'נסיס המכללה לרפואה משלימה (להלן : "ג'נסיס") ואת מנהלה, אבי הררי (להלן: " הררי"), לשלם לו סך של 26,400 ש"ח (ת.א. 48056/05) ובשנייה עותר לחייב את מכללת סמינר הקיבוצים, (להלן: " המכללה"), לשלם לו את הסך 15,522 ש"ח (ת.א. 18151/06).

התובע נרשם ללימודי רפואה סינית בג'נסיס אשר החלו באוקטובר 2004 וביום 11.10.04 שילם סך של 5,000 ש"ח על חשבון שכר הלימוד .

בחודש דצמבר 2004 פנה למזכירות ג'נסיס והתעניין באפשרות להקפיא את הלימודים ולחדשם בשנית בסמסטר אביב 2005, (להלן: " מחזור אביב"), וביום 2.12.04 ג'נסיס אישרה לו בקשה זו.

התובע, בהתאם לבקשתו, קיבל הלוואה בסך 15,000 ש"ח מקרן הלוואות לסטודנטים אשר הועברה בשלמותה לנתבעת 2 להשלמת שכר הלימוד. מאחר ושכר הלימוד עמד על 16,400 ש"ח  והוא שילם בעת הרשמתו 5,000 ש"ח, הוחזרה לו היתרה בסה"כ 3,600 ש"ח ביום 20.1.05.

בפועל, מחזור אביב לא נפתח וחלק מהסטודנטים אשר היו רשומים בג'נסיס, לסמסטר זה, קיבלו זכאות ללימודים במכללה.

טענות התובע

כל הסטודנטים אשר נרשמו למחזור אביב בג'נסיס, אשר בפועל לא נפתח ולא התקיימו בו לימודים, קיבלו את כספם בחזרה. לתובע לא הוחזר כספו, למרות דרישות חוזרות ונשנות אשר שלח אל ג'נסיס ומנהלה הנתבע 1, (להלן: " הררי").

ביום 22.5.05 שלח הררי אל התובע מכתב, בו הציע לו להתחייב שלא יהיו לו טענות כלפיו ו/או כלפי ג'נסיס ו/או כלפי המכללה, בגין אי פתיחת הלימודים בסמסטר אביב ובתמורה, הבטיח לו הררי להשתדל לפעול לשמור את זכאות התובע ללימודים.

בפגישה שנערכה בין התובע והררי בחודש יוני 2005, הבטיח לו האחרון כי התובע ישולב במסגרת לימודי המכללה, בתנאי שב"כ התובע יודיע על הקפאת ההליכים נגד ג'נסיס והררי. בא כוחו עשה כך והודיע ביום 24.7.05 שלא יפעל כנגד ג'נסיס והררי עד ליום 5.8.05, וזאת, כדי לאפשר להם לשלב את התובע במסגרת הלימודים של המכללה, אך דבר לא נעשה.

לגרסתו, הוא לא היה מקפיא לימודיו בג'נסיס אלמלא קיבל הבטחה מפורשת על זכאותו ללימודים בסמסטר אביב, כאשר ג'נסיס והררי פעלו שלא בתום לב עת לא החזירו לו את מלוא כספו ששולם לג'נסיס בגין לימודים שלא התקיימו. הם הונו אותו בדבר הבטחתם לשלבו בלימודי המכללה וכל מטרתם הייתה לגרום לו לוותר על כספו.

התובע עותר לחייב את ג'נסיס והררי להחזיר לו את הסך של 6,400 ש"ח אשר שילם בתמורה ללימודים שלא התקיימו. לטענתו, הררי היה מעורב באופן אישי בגין מעשה ההונאה והפר את חובת תום הלב המוטלת עליו. בנוסף, עותר התובע לחייבם לשלם לו 10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש והפסד זמן.

בתביעתו נגד המכללה, עותר התובע לחייבה לשלם לו סך של 15,522 ש"ח בטענה, שבשנת 2005 היא קלטה את הסגל ותוכנית הלימודים של ג'נסיס. במסגרת זו פנתה אליו הגב' אלינור ממזכירות החוג במכללה והודיעה לו, כי אושרה לו שנת זכאות ללא תשלום במכללה וכי עליו להירשם ללימודים. כך עשה, מילא ערכת הרשמה ושילם 200 ש"ח כדמי רישום.

בינואר 2006 ולאחר שהחל את שנת הלימודים, הסתבר לו שהמכללה הציבה תנאי לזכאותו, ועליו להתחייב ללמוד אצלה 4 שנים ובתמורה יזכה רק להנחת לימודים בשנה הראשונה ולא ללימודים ללא תשלום.

עקב הבטחת המכללה, לפיה מגיעה לו שנת לימודים ללא תשלום, הוא סרב לחתום על התחייבות זו ולימודיו הופסקו על ידי ההמכללה.

לטענתו, המכללה הפרה את הבטחותיה והוא עותר לחייבה לתשלום בסך 10,000 ש"ח כעוגמת נפש, 4,422 ש"ח הפסד השתכרות ו- 1,100 ש"ח הוצאות שונות.

ג'נסיס אשר הפסיקה את פעילותה לא הגישה כתב הגנה.

טענות הררי

התובע שילם את שכר הלימוד רק ביום 10.11.04 למרות שנרשם ללימודים כבר באוקטובר 2004. עקב בקשתו בדצמבר 2005 להפסיק את לימודיו ולחדשם בחודש מרץ 2005, נפגשו השניים ובקשתו של התובע לחידוש הלימודים במרץ 2005 נענתה על ידי הררי, אשר הודיע לתובע כי פתיחת הלימודים בחודש מרץ אינה ודאית ומותנית במספר הנרשמים. (עמוד 17 שורה 25 לפרוטוקול).

בפועל, אישרה ג'נסיס לתובע לדחות את לימודיו לסמסטר אביב, בהתאם לנספח ג' לכתב ההגנה של הררי. לגרסתו, ג'נסיס הפסיקה את פעילותה עקב קשיים כלכליים וכל הסטודנטים נקלטו במכללות אחרות, ורובם במכללה. כיוון שמחזור אביב לא נפתח בג'נסיס, כספם של כל הסטודנטים שנרשמו למחזור זה הוחזר, למעט כספו של התובע, אשר שכר הלימוד היה שייך למחזור 2004. לגרסתו, התובע היה חלק מרשימת תלמידי סמסטר אביב (סעיף 7+9 לכתב ההגנה), לאור רצונה של ג'נסיס לשמור עבורו את אופציית הלימודים. לגרסת הררי הציעה לו ג'נסיס לפנות למכללה בחודש אוקטובר 2005. לדבריו, ד"ר רוזנבויים מירי טלפנה באופן אישי אל התובע והבטיחה לו מקום לימודים במכללה בחודש דצמבר 2005. הררי אישר בעדותו את הבטחתו לתובע ולהוריו שמקום לימודיו מובטח ועל פי דרישתם, הוא כתב את נספח  ה' לכתב ההגנה מיום 22.5.05. לגרסתו, התובע לא התקשר איתו באופן אישי אלא עם ג'נסיס.