פסק-דין בתיק א 47788/04

מבוא, טענות וראיות

• 1.       לפניי תביעה שטרית לפירעון שיק על סך 700 ש"ח, מתאריך 25.3.03, משוך מחשבונו של הנתבע לזכות התובעת. השיק הוגש לביצוע בתיק הוצל"פ מס' 01-51636-03-5ביום 2.6.03.
• 2.       בנימוקי ההתנגדות טען הנתבע כי משך את השיק בנסיבות של כפייה ועושק, מאימת המוציאים-לפועל שאיימו לעקל ציוד חיוני בקיוסק שעליו פרנסתו ולהשביתם. עוד טען כי החיוב בארנונה שבגינו ננקטו נגדו הליכי גבייה התייחס לחשבון מס' 0129-0100-001-20(להלן: 'הח-ן שבמחלוקת', או 'ח-ן 20'), ולנכס בשטח 20 מ"ר ברחוב השומר 10, ולא לקיוסק שלו. לפיכך אינו חייב בארנונה שהושתה עליו, קיים 'כשלון תמורה מלא' לגבי השיק, ופירעונו יהיה בבחינת עשיית עושר ולא במשפט על ידי התובעת.
• 3.       יצוין כי שיק זה ניתן על-חשבון חוב גבוה בהרבה בגין ארנונה כאמור, והמחלוקת בית הנתבע לתובעת בדבר הרלבנטיות של ח-ן הארנונה הנ"ל לעסקו נוגעת לכל החיובים שהוצאו לו בח-ן זה.
• 4.       הנתבע ממשיך וטוען כי עסקו נמצא ברח' נחלת בנימין 14, שטחו 15 מ"ר, וח-ן הארנונה בגינו - מספרו 003-0140-001-29(להלן: 'ח-ן 29'), כפי שנקוב גם ברישיון העסק שלו [נ/4] - בשונה מן הח-ן מושא החיוב(ים) שבמחלוקת. לדבריו השיג על חיובו לפי שטח של 20 מ"ר, אולם ללא הועיל. אמנם, כדברי הנתבע עצמו בתצהירו מיום 19.4.03, "עניין זה (קרי: ההשגה על חישוב סכום הארנונה - ש"פ) קשור לערכאה אחרת".
• 5.       התובעת, באמצעות תצהיר מטעם פקידתה פנינה קרן, מצביעה על רישומיה שלפיהם ח-ן 20 רשום על שמו של הנתבע.
• 6.       הנתבע סבור כי ברישומי התובעת נפלה טעות, וכי הנכס שאליו כיוונה התובעת בח-ן שבמחלוקת (ח-ן 20) הוא חנות בגדים בשטח 20 מ"ר הפונה לרח' השומר, בעוד קיוסק התובע שטחו 15 מ"ר ומקומו במצר הסמוך לנחלת בנימין 14 [הודעה לביהמ"ש מיום 14.3.05, פסקה 3].
• 7.       התובעת הבהירה בתגובתה במסגרת תיק ההוצל"פ [נספח א' להודעה האמורה] כי הבניין שבו מצוי הקיוסק של הנתבע הנו בניין פינתי, בין רח' השומר (מס' 10) לבין רח' נחלת בנימין (מס' 14). בעבר, הבניין היה רשום אצל התובעת לפי הכתובת 'נחלת בנימין 14', ולימים שונה הרישום ל-'השומר 10'.
• 8.       הנתבע הצהיר כי שילם את חיובי הארנונה לפי ח-ן 29 [סעיף 6 בתצהיר מיום 7.1.05, נספח ג' להודעה האמורה]. אולם, עדת התובעת, גב' אתי כהן, מנהלת מחלקת שומה באגף לחיובי ארנונה, העידה [פרוטוקול, עמ' 8] כי מעולם לא המציא אסמכתא לכך:

"הוא כל הזמן טען את הטענה הזו, ביקשנו ממנו שיראה לנו שהוא משלם עבור שני כתובות וזה מעולם לא קרה".

כך גם בהליך זה.

• 9.       הנתבע מסתמך על נספח א'-1 לתגובה האמורה מטעם התובעת, תשריט הבניין הנדון, ובו מסומנת יחידה 008. יחידה זו אינה הקיוסק של הנתבע, אלא חנות בגדים כאמור. מהעתק של תשריט זה, שעל גביו סימן הנתבע את מקום הקיוסק שלו, ומתמונות שצירף להודעתו האמורה [נ/2], עולה כי הקיוסק הוא מבנה צמוד לבניין הפינתי האמור, מן הצד של נחלת בנימין 14, בהמשכה של שורת היחידות בתשריט, במקום שלו היה הספרור ממשיך - היה מסומן, מן הסתם, 001 [כעדות גב' כהן, פרוטוקול, עמ' 5; וראו להלן בפסקה ‏12]. אמנם, בכל החשבונות שהוצאו לקיוסק של הנתבע, בין לפני שינוי הכתובת הרשמית ובין לאחריו, מופיעה חוליית הספרות 001, במיקום המתייחס למספר היחידה בבניין [כעדותה האמורה של גב' כהן], דבר המצביע בבירור על הקיוסק של הנתבע דווקא.
• 10.   בדיון ביום 6.7.05 [פרוטוקול, עמ' 4] הבהיר ב"כ התובעת כי התובעת אינה מייחסת לנתבע נכס כלשהו בנוסף לקיוסק, אלא טוענת כי הקיוסק הוא הוא מושא הח-ן שבמחלוקת, ח-ן 20, ושטחו הנכון לצורכי ארנונה הוא 20 מ"ר.
• 11.   גב' כהן הבהירה [פרוטוקול, עמ' 5] כי הסימון 008 על התשריט האמור אינו מתייחס לקיוסק, אלא באמת לחנות הבגדים. תשריט זה לא נעשה בעניינו של הקיוסק, אלא בעניינה של חנות הבגדים. התשריט נלקח מתיק הבניין הכללי וצורף להתייחסותה של התובעת לטענותיו של הנתבע רק כדי להמחיש את מיקומו הפינתי של הבניין בין הרחובות השומר ונחלת בנימין, כדי להדוף את טענת הנתבע כאילו הכתובת 'השומר 10', כתובתו הרשמית החדשה של הבניין הנדון, אינה רלבנטית לנכס שלו. כלומר, הסימון המתייחס ליחידה 008 אינו קשור לנתבע ואינו משקף טעות של התובעת בייחוס יחידה זו לנתבע.בגין הנכס המסומן 008 - מחויב אדם אחר [שם, בעמ' 6].
• 12.   גב' כהן הוסיפה והסבירה [שם, בעמ' 5] את מבנהו של מספר ח-ן הארנונה, כלהלן:

"מספר חשבון הארנונה מורכב מ-13 ספרות. 4 הספרות הראשונות מהוות את סמל הרחוב, במקרה שלנו 0129 שזה רחוב השומר, ה-4 ספרות הבאות זה מספר הבית, 0100 - זה בית מס' 10.  הספרה הימנית מתייחסת למספר הכניסה במקרה שיש מס' כניסות באותו בית. 3 הספרות הבאות זה מספר היחידה, וזה מה שרואים בשרטוט. השתי ספרות האחרונות הספרה השמאלית זו ספרה של מחזיק, בכל פעם שמשתנה מחזיק הספרה משתנה. הספרה האחרונה היא ספרת ביקורת."

• 13.   מהסבר זה, תוך עיון ב-2 המספרים הנ"ל - ברור מדוע השתנה מס' הח-ן עם שינוי הכתובת הרשמית מ'נחלת בנימין 14' ל'השומר 10' [כעדות גב' כהן בעמ' 6 למטה, ובעמ' 7 באמצע], מבלי שהדבר יהווה סימן לכך שהתחלפו לתובעת היוצרות והיא החלה לחייב את הנתבעת בגין נכס עלום ובלתי רלבנטי.
• 14.   העדה הוסיפה והבהירה כי חישוב שטח הנכס לצורכי רישיון עסק ולצורכי ארנונה אינו זהה, ולפיכך אין תימה שברישיון העסק של הנתבע [נ/4] ובח-ן הארנונה [נספח א' לתצהיר התובעת] רשומים שטחים שונים (15 מ"ר ו-20 מ"ר, בהתאמה). ההבדל נעוץ בשטח המרפסת השייכת לקיוסק. כדברי העדה:

"השטח שמופיע ברשיון עסק זה לא השטח לחיוב מבחינת ארנונה. לרשיון עסק יש את החוקים משלהם לגבי שטחים ולארנונה חוקים אחרים. אנו מחייבים לפי מה שקובע צו הארנונה. בנכס נערכה מדידה ושטח הנכס הוא 20 מ"ר. יש הפרש של 5 מ' שמדובר במרפסת שבזמנו טען המחזיק שהוא לא חייב לשלם עבור המרפסת. נערכה ביקורת והתברר שלקיוסק יש מרפסת והיא ברשות המחזיק ולפיכך על פי צו ארנונה הוא חויב בשטחה."

כך גם עולה מתשריט הקיוסק [נ/5], שבו עולה חישוב השטחים לסך 20.36 מ"ר. וכדברי העדה: