פסק-דין בתיק א 47778/05

עובדות מוסכמות

1.      התובעת היא חברה פרטית הרשומה בישראל. הנתבעת היא חברה שהייתה במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה אחראית על ביצוע התשתיות במקרקעין, נשוא התביעה, הממוקמים בראשון לציון.

2.      למינהל מקרקעי ישראל (להלן: " המינהל") בעלות בשטח הקרקע נשוא התביעה. לצורך פיתוח שטח הקרקע התקשר המינהל בכתב עם עיריית ראשון לציון (להלן: " העירייה") לביצוע "תשתיות על" (עבודות עפר, סלילת דרכים ראשיות, רימזור צמתים, מתקני טיהור וניקוז וכו') וכן התקשר עם הנתבעת לצורך ביצוע "תשתיות צמודות" (כבישים ראשיים, קווי מים, ביוב, ניקוז ותיעול, מוסדות חובה, כבישים משניים, תאורת רחובות ושטחים ציבוריים, פיתוח שטחים ציבוריים, מערכות השקיה וחדרי טרנספורמציה וכו'). בהתקשרויות אלה נקבעו מראש פרטי הביצוע, לרבות עלויות הביצוע, שאושרו מראש על ידי המינהל.

3.      הנתבעת מצידה התחייבה כלפי המינהל להתקשר, ואף התקשרה, בהסכמים עם קבלנים לביצוע עבודות התשתיות הצמודות. המקור לכיסוי עלויות הקבלנים בפיתוח הקרקע היה תשלומי יזמים לנתבעת על פי הסכמי תשתית שנחתמו בינם לבין הנתבעת. על מנת להתקשר עם יזמים פרסם המינהל מכרזים בהם הזמין הצעות מיזמים לרכישת זכויות חכירה בקרקע.

4.      בתנאי המכרז נקבע במפורש כי יזם שיזכה במכרז יהיה חייב: לשלם למינהל את מחיר הקרקע שתוחכר לו על ידי המינהל, ומחיר זה יהיה הסכום שהיזם הזוכה הציע במכרז; וכן להתקשר עם הנתבעת ב"הסכם תשתית" ולשלם לה את החלק היחסי של עלויות הביצוע של התשתיות הצמודות. הנוסח המדויק של "הסכם התשתית" שהיזם יידרש לחתום עליו עם הנתבעת נכלל כנספח ח' של המכרזים שפורסמו על ידי המינהל. בנוסח פורטו מראש הסכומים שהיזם נדרש לשלם לנתבעת והתרופות ההדדיות במקרה של ביטול הסכם התשתית. 

5.      התובעת זכתה בהצעתה למינהל במכרז מס' מר/ 300/97. על פי תנאי המכרז צריכה הייתה התובעת לחתום על הסכם תשתית עם הנתבעת, שנוסחו הובא במסמכי המכרז. הסכם תשתית בין הנתבעת לתובעת נחתם ביום 7.8.1998 (להלן: " הסכם התשתית"). התובעת שילמה לנתבעת על חשבון עבודות התשתית העתידיות סך כולל של 1,451,535 ש"ח וזאת בשלושה תשלומים כדלקמן: סך של 605,000 ש"ח שולם ביום 14.9.1998; סך של 363,000 ש"ח שולם ביום 16.9.1998; וסך של 483,535 ש"ח שולם ביום 23.9.1998.

6.      התובעת הפרה את התחייבותה לשלם למינהל סכומים שהתחייבה לשלם לו על פי הוראות המכרז. כתוצאה מכך ביטל המינהל את זכייתה של התובעת במכרז. בנסיבות אלה ועל פי התנאים המפורטים בהסכם עם הנתבעת, הודיעה הנתבעת לתובעת ביום 3.11.1998 על ביטול הסכם התשתית וכן הודיעה על כוונתה לקזז מסכומי ההחזר סך של 100,000 ש"ח כפיצוי מוסכם בהתאם להוראות הסכם התשתית. ביום 17.1.1999 השיבה הנתבעת לתובעת סך של 1,345,242 ש"ח לאחר שקיזזה סך של 106,293 ש"ח.

7.      ביום 13.9.2005, בחלוף 6 שנים ותשעה חודשים מיום ההשבה, הגישה התובעת את התביעה הנוכחית ובה היא תובעת הן הפרשי הצמדה וריבית, שלטענתה לא שולמו לה, על הסכום ששילמה ממועדי התשלום המפורטים לעיל ועד למועד ההשבה בפועל וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה, והן את הסכום שקוזז בתוספת הפרשי הצמדה וריבית- סך הכל 422,526 ש"ח במועד הגשת התביעה.

הליכים וראיות

8.      התובעת הגישה תצהיר של מר יצחק מנדלברג, אשר נחקר על תצהירו בדיון ההוכחות. הנתבעת הגישה תצהיר של מר ירחמיאל ברשף, החשב שלה (להלן: " החשב"), אשר אף הוא נחקר על תצהירו. לא היו עדים נוספים. בתום הראיות הגישו הצדדים סיכומים.

טענות התובעת

9.      התובעת טוענת כי הסכם התשתית היה חלק ממסמכי המכרז, משכך התובעת לא יכלה להתנות עליו ו/או להתנגד לסעיפים מקפחים הכלולים בו. לפיכך הן סעיף הפיצוי המוסכם והן הסעיף הקובע כי במקרה בו מתבטל הסכם התשתית בין המינהל לזוכה, יושבו הכספים בערכם הנומינלי בחלוף עד 60 יום מיום בו הודיעה הנתבעת על ביטול החוזה, לא היו מוסכמים כלל על התובעת, אלא היו קביעות שרירותיות.

10.  עוד טענה התובעת כי לנתבעת לא נגרם כל נזק מביטול הסכם התשתית, שכן הנתבעת חתמה על הסכם תשתית עם זוכה שבא בנעלי התובעת והוא שילם לה את מלוא הסכום ולכן לא הייתה הצדקה לגבות את הפיצוי המוסכם.

11.  עוד טענה התובעת כי היא לא הפרה את הסכם התשתית ולכן הפיצוי שקוזז לא היה על פי הסעיף בהסכם וממילא בנסיבות שנוצרו לתובעת לא היתה כל אשמה ולכן לא היה מקום לחיובה בפיצוי המוסכם.

12.  התובעת טענה כי הנתבעת משמשת כזרוע ארוכה של העירייה וככזאת יש להחיל עליה חובות תום לב מן הדין הציבורי ולא ראוי כי הנתבעת תעשה רווחים על בסיס טענות של קיום דווקני של הסכם התשתית, מקום בו כלל לא נגרם לנתבעת כל נזק.

13.  התובעת טוענת עוד כי הסכם התשתית הינו חוזה אחיד כהגדרתו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982 (להלן: " חוק החוזים האחידים") ולכן סעיף 22 על כל סעיפי המשנה שבו ראויים לביטול.

טענות הנתבעת

14.  הנתבעת טוענת כי הסכם התשתית אינו חוזה אחיד ומכל מקום נוסחו צורף למסמכי המכרז שנמסרו על ידי המינהל לתובעת ועל כן התובעת היתה מודעת מראש לתנאיו של הסכם התשתית והיתה גם מודעת לכך שחתימה על הסכם התשתית היא תנאי לזכייה במכרז. אם התנאים שבהסכם נראו לתובעת כתנאים מקפחים, היה על התובעת למחות על כך מייד או להימנע מלהגיש את הצעתה במכרז. משהתובעת לא עשתה כן ובעקבות זכייתה במכרז חתמה על הסכם התשתית, אין היא זכאית לטעון היום, כ-7 שנים לאחר שחתמה על הסכם התשתית, כי הסכם התשתית הוא חוזה אחיד שתנאיו מקפחים.

15.  עוד טוענת הנתבעת כי הסכם התשתית קבע במפורש כי במקרה של ביטול ההסכם עם המינהל, הצד שעמו בוטל ההסכם עם המינהל יהיה חייב לשלם לצד המבטל סכום פיצויים מוסכם ומוערך מראש של 100,000 ש"ח.