פסק-דין בתיק א 47696/05

1.       בפני תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: " החוק"). התובע, יליד 1976, נפגע בתאונת דרכים ביום 19.9.04. אין מחלוקת על חובת הנתבעים לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. המחלוקת היא על גובה הנזק. בתיק נשמעו ראיות.

2.       לצורך הערכת נכותו הרפואית של התובע עקב התאונה מונו על ידי בית המשפט שני מומחים רפואיים. בתחום האורטופדי מונה ד"ר טאובר ובתחום הנוירולוגי מונה פרופ' רביי. התובע התלונן בפני המומחה בתחום האורטופדי בעיקר על כאבים בכתף שמאל. ד"ר טאובר, בחוות דעתו מיום 11.8.06, מצא כי הכאבים בסוף טווחי התנועה תואמים ממצא של קרע בעובי חלקי של גיד בסופראספינטוס כפי שאובחן בבדיקת אולטרסאונד. בהתאם לכך העמיד ד"ר טאובר את נכותו של התובע על 5% לפי סעיף 42(ד)1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956. עוד קבע ד"ר טאובר כי יש לכבד את אישורי המחלה שניתנו לתובע על ידי רופאיו כך שתקופת אי הכושר המאושרת היא עד 20.2.05. בתחום הנוירולוגי התלונן התובע על כאבי ראש, בעיות בראיה וקשיי שינה. ד"ר רביי קבע במסגרת חוות דעתו מיום 30.8.06 כי במשך הזמן שעבר מהתאונה השתקם התובע, כי תלונותיו בעת בדיקתו מינוריות והן לא משפיעות על איכות תפקודו. נכותו הרפואית הועמדה על 3% לתקופה של חצי שנה ולאחר מכן, קבע פרופ' רביי, לא נותרה לתובע נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי.

3.       עד התאונה ומשנת 2001 עבד התובע, בעל תעודת בגרות חלקית כולל לימודי חשמלאות למוצרי צריכה ביתיים, בחברת פרטנר תקשורת בע"מ במחלקת משק, כאשר עבודתו כללה סידור מחסנים וקבלת סחורה. בהתאם לטופס 106 לשנת 2003 עמד שכרו הממוצע ברוטו על 94,520 ש"ח, דהיינו 7877 ש"ח ברוטו לחודש וכ-7000 ש"ח נטו (ללא שיערוך). הוא נעדר מעבודתו כחמישה חודשים באישור רופא תעסוקתי. בתקופת אי הכושר קיבל שכר על חשבון ימי מחלה, אך כפי שניתן לראות בתלושי השכר, לא קיבל שכר בגין שעות נוספות כפי שקבל בחודשים שלפני התאונה. לאחר תקופת אי הכושר, לטענת התובע, לא יכול היה לחזור לעבודתו בשל הקושי לבצע עבודה הכרוכה במאמצים פיסיים וביום 6.2.05 סיים עבודתו בפרטנר, כפי שמצוין באישור פרטנר, "בשל בעיות בריאות". בחודש מרס 2005 פתח עסק עצמאי של פיצריה (זכיון לסניף של רשת פיצות). התובע טוען כי לאור מוגבלותו הפיסית הוא נאלץ להעסיק עובדים לבצוע חלק מהפעולות במקומו וכי הוא מעסיק שלושה עובדים בעסק. בהתאם לתצהירו הכנסות העסק הן בממוצע  כ- 45,000 ש"ח לחודש אך לא צורפו דוחות שומה.  

4.       באשר להפסדי השכר בעבר. המומחה הרפואי אישר לתובע תקופת אי כושר של כחמישה חודשים וטענות הנתבעת החולקות על קביעה זו אינן במקומן. התובע אמנם קיבל שכר  על חשבון ימי מחלה אך מדובר בשכר  מופחת עקב אי בצוע שעות נוספות. כמו כן, התובע עזב  את מקום עבודתו לאחר התאונה ובגין התאונה ויש לפצותו בשל פרק הזמן בו לא עבד. אני מעמידה את נזקי ההשתכרות של התובע לעבר, עד היום,  על סכום גלובלי של 7000 ש"ח.

5.       הנכות הרפואית הצמיתה שנקבעה לתובע על ידי מומחה בית המשפט היא 5%. בהעדר נסיבות מיוחדות לקבוע אחרת, אני קובעת כי זו נכותו הרפואית. בהתייחס לפגיעה התפקודית, מקובלות עלי טענות התובע כי הוא מוגבל מבצוע פעולות פיסיות מסוימות בשל הפגיעה בכתפו ובשל כך אפשרויות התעסוקה שלו מוגבלות במידה מסוימת. בגין כך יש לפצותו, אם כי חישוב אקטוארי אינו מתאים בנסיבות העניין אלא ראוי להעריך הנזקים בדרך גלובלית. בנסיבות העניין, בהתחשב בטענות הצדדים, אני מעמידה את שיעור הפסדי ההשתכרות של התובע לעתיד על סכום גלובלי של 58,000 ש"ח נכון להיום.

6.       בגין כאב וסבל, לאור גילו של התובע, נכותו ואופי פגיעותיו, אני מעמידה את גובה הפיצוי על 10,000 ש"ח נכון להיום.

7.       בגין הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת צד שלישי, לעבר ולעתיד, בהתאם לקבלות שהוצגו ובנסיבות העניין, אני מעמידה את הפיצוי לו זכאי התובע על סכום גלובלי של 4500 ש"ח.

8.       סך כל נזקי התובע עומד על 79,500 ש"ח. לסכום זה יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ וכן הוצאות משפט.

ניתן היום, ח' בשבט, תשס"ח (15 בינואר 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תעביר עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: