פסק-דין בתיק א 47686/04

הקדמה:

בהמשך להסכמה הדיונית שהוצגה לפרוטוקול יום 14.3.07 על ידי באי-כוח הצדדים נעשית ההכרעה בסכסוך על בסיס סיכומי הצדדים ללא קיום חקירות.

עם זאת, יש לדחות מכל וכל את דרך הגשת סיכומי התובעים הכוללים נספח המכונה "הצהרת תובע" אשר צירופו עומד בניגוד להחלטת בית המשפט, לנוהג המקובל ולתקנות. מחלק זה של הסיכומים בדעתי להתעלם וכל שנאמר בו בבחינת לא היה.

עוד מצאתי שלא להתייחס לכל חלק הטיעונים הנזכר לאקונית בכתבי הטענות ובתצהירי התובעים ונזנח בסיכומים ומכאן, לגוף הדברים.

מבוא:

תביעה בעניין ליקויי בנייה  ואיחור במסירה ביחס לקוטג' בן 6 חדרים ו- 2 חניות בעיר מודיעין (להלן:" הבית"), אשר נרכש על ידי התובעים מאת הנתבעת  משה"ב, חברה לשיכון בינוי ופיתוח (להלן:" משה"ב") עפ"י הסכם מכר מיום 1.6.97 (להלן:" ההסכם"). מטעמה של משה"ב הוגשה הודעת צד ג' על סך של 40,000 כנגד מירומי אילן אשר שימש כאדריכל המתכנן של הבית (להלן:" האדריכל") ומטעם זה האחרון, הופנתה הודעת צד ד' כנגד הועדה המיוחדת לתיכנון ובנייה במועצה המקומית מודיעין (להלן:" הועדה לתכנון")  על הסך של 30,336 ש"ח בתוקף  מעמדה כמאשרת התוכנית.

נוכח היבטיו המקצועיים המובהקים של הסכסוך מונה כמומחה מטעם בית המשפט המהנדס צבי רון (להלן:" המומחה") על מנת שזה יחווה דעתו בשאלות המקצועיות הנוגעות לקיומם של ליקויי בנייה.

הקביעות המקצועיות: 

המומחה הצביע בחוות דעתו על קיומם של ליקויים בבית בתחום הגמר, הנגרות וכיוצא באלה. עלות תיקונם של הפגמים פורטה בחוות דעתו מיום 1.11.05 והועמדה על הסך של 7,850 ש"ח בצירוף מע"מ בתוספת של 30%  במידה והעבודות תתבצענה ע"י התובעים.

סכום נוסף של 4,200 ש"ח נותר לשיקול דעתו של בית המשפט כפיצוי ראוי עבור ליקויים שמקורם בריצוף, בחיפוי הקרמי, במהלך המדרגות ובגובה המעקה (ס' 1, 2.6 ו-3.3 לחוות הדעת של המומחה). להערכתו של המומחה קיימים ליקויים תיכנוניים במידות החניה ובגובה התיקרה שאינם ניתנים לתיקון ואלה נקבעו כנזקי ירידת ערך לפיצוי בסכום של 1,600$.

הסתייגויות הצדדים:

מימצאיו של המומחה מקובלים עקרונית על הצדדים למעט מספר הסתייגויות אליהן אתייחס כאן.

א.         בראש ובראשונה ניצים הצדדים ביחס לחלק קביעת המומחה שנותר לשיקול דעתו של בית  המשפט. ביחס לזו טוענת הנתבעת, כי הליקויים נשוא חלק זה של חוות הדעת מתייחסים לחלקים בבנייה שבהם לא הייתה הנתבעת מעורבת בהתאם להסכמה שהושגה עם התובעים לפיה בחרו לבצע את אלה בכוחות עצמם.

טענה זו, אינה מוכחשת ע"י התובעים בסיכומיהם ולפיכך, יש לקבלה ולהתעלם מחלק קביעת המומחה הנוגע לעלותם של ליקויים אלה.

ב.         הנתבעת בסיכומיה מסתייגת מקביעותיו הנוספות של המומחה אלה העוסקות בליקויי הסדיקה ביחסה את היווצרותם לעבודות בניה בלתי חוקית שביצעו התובעים. זוהי טענה בעלת היבטים מקצועיים אשר בעניינם לא נתבקשה התייחסות המומחה ולפיכך, אין לקבלה.

ג.          קביעותיו של המומחה בעניין ירידת הערך עוסקות בליקויים שמקורם בתיכנון לקוי של התיקרה והחניה.

בעניין גובה התיקרה בחדר השינה הצפוני קבע המומחה, כי זה (1.75 מ') נמוך מהמצוין בתוכנית המכר ועומד בסתירה לכללים שנקבעו בתקנות התיכנון והבניה בגבולות של 0.33 מ"ר.

הגנתה של הנתבעת בעניין זה נסמכת על הטענה ולפיה, הנמכת גובה התקרה נוצרה כתוצאה מעבודות שבוצעו ע"י התובעים ביוזמתם. לדבריה, בחרו התובעים להקים קיר וארון משחקים בשטח שלא יועד לכך מלכתחילה ולכן אין להטיל על הנתבעת כל אחריות בהקשר זה.

טענה זו, נושאת אופי מקצועי ובהעדר תמיכה לה בחוות דעתו של המומחה , סבורני כי אין לקבלה.

לפי זה, זכאים התובעים לפיצוי ירידת ערך בגין הנמכת התקרה בסכום של 200$ המוטל על הנתבעת.

בעניין החניה קבע המומחה כי מידותיה (רוחב 4.75 מ') נופלות מהמינימום הקבוע בהנחיות המפקח על התעבורה (5.35 מ'). מפגע תיכנוני זה ניתן לדבריו, לתיקון באופן חלקי בלבד בעלות של 500 ש"ח בדרך של העתקת המעקה ולאחריה תיוותר ירידת ערך בסכום של 1,400$.