פסק-דין בתיק א 47631/04

בפניי תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם למכונית המבוטחת על ידי התובעת בעת שהיתה נהוגה בידי טסה ניסים (להלן: "הנהג") בתאונה עם רכב נהוג בידי הנתבע 1 (להלן: הנתבע") בעת עבודתו אצל הנתבע 2 ו/או אצל הנתבעת 3 ואשר היתה מבוטחת על ידי הנתבעת 4 (להלן: "הנתבעת").

לטענת התובעת נסע הנהג ישר בצומת ברחוב יהדות ספרד באשקלון כשלפתע הגיח משמאל הנתבע, שנכנס לצומת לא פנוי, מבלי שנתן זכות קדימה, חרף תמרור שהיה מוצב בנתיב נסיעתו.

לטענת הנתבעת היא לא קיבלה הודעה על התאונה, לא היה בידה שיתוף פעולה של המבוטח ולפיכך יש לדחות את התביעה נגדה בהעדר כיסוי ביטוחי. לחילופין היא טוענת כי יש להפחית מסכום הפיצוי את סכום ההשתתפות העצמית אשר לא שולם לה על ידי המבוטח מטעמה. בנוסף טוענת הנתבעת כי לנהג רשלנות תורמת בדרגה גבוהה.

נגד הנתבע 2 ניתן פס"ד בהעדרו והתובעת פתחה בהליכי הוצל"פ. כאמור בסיכומי התובעת ממשיכה התביעה נגד הנתבעת.

הנהג העיד כי הנתבע נסע במהירות רבה, כי הוא עצמו ניסה לבלום אך עצר בצומת שם נפגע על ידי הנתבע. כמו כן העיד כי ראה את רכב הנתבע לפני הצומת.

לאור האמור לעיל הוכחה אחריותו של הנהג במכונית הנתבעים.

הכשלת בירור החבות .

הנתבעת מסתמכת על סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981 (להלן: " החוק"). לטענתה היא פטורה מתשלום תגמולים בשל כך שהמבוטח הכשיל את בירור החבות.

בסיכומיה טוענת הנתבעת כי עשתה את מירב המאמצים לקבל את גירסת המבוטח, בין היתר ע"י הוצאת חוקרים. חבל כי נתונים עובדתיים אלו לא הובאו בתצהירים אלא באמצעות צירוף מסמכים לסיכומים.

עפ"י סעיף 24 לא די בכך שהמבוטח לא קיים את חובותיו לשיתוף פעולה עם המבטחת, עפ"י הוראת הסעיף אין המבטחת חייבת בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיתה חייבת בהם אילו קוימה החובה. דהיינו, החוק אינו מקנה למבטח זכות להפטר מחבותו בהיעדר הודעה מצד המבוטח אלא לכל היותר להקטין את חבותו בשיעור הראוי.

הנטל להוכחת רכיב זה מוטל על הנתבעת והיא לא עמדה בנטל האמור.

אשר על כן, חייבת הנתבעת בפיצוי בגין רשלנותו של המבוטח מטעמה.

ניכוי סכום ההשתתפות העצמית .

סעיף 68 לחוק קובע את מעמד צד שלישי כדלקמן:

" בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי".

למעשה טוענת הנתבעת היא כי על מנת לחשב מהם " תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח" יש לנכות מסכום הפיצוי את כל הסכומים שהמבוטח חייב כלפי המבטחת, בעניינינו - דמי ההשתתפות העצמית.

לכאורה לפי שיטה זו ניתן להפחית גם חובות אחרים של המבוטח בגין הפוליסה.

עפ"י תקנה 12(א) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) תשמ"ו - 1986 (להלן: " התקנות") העוסקת בגבולות הפיצוי:

" המבטח ישלם בשם המבוטח את כל הסכומים שהמבוטח יהיה חייב לשלם בשל מקרה הביטוח, עד לסכום הביטוח הנקוב במפרט לגבי נזקי רכוש של צד שלישי".