פסק-דין בתיק א 47625/01

1.         התובעת ילידת 9.4.1953, נשואה + 2 ילדים קטינים, עותרת בכתב תביעתה לחייב את הנתבעת - מבטחת שימוש ברכב - לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום 22.7.99.

      אין מחלוקת באירוע, חבות, וחלות חוק הפלת"ד (פרוטוקול 3.7.05).

      המחלוקת - בראשי הנזק ושיעוריהם.

      עיסוק התובעת - מנהלת חשבונות בחברת עידנים, עבודות ציבוריות בע"מ, מאז 1.6.97.

גרסת התובעת בתובענה: "ביום 22.7.99 בשעה 15.00 או בסמוך לכך נפגעה התובעת בתאונת דרכים בעת שנהגה ברכב שבנדון והתנגשה ברכב אחר".

בעדות ראשית מתארת התובעת את נסיבות קרות האירוע (סעיף 3 לתצהירה) ומשיבה לשאלות בעניין זה בחקירה נגדית (פרוטוקול 11,12).

גירסת התובעת בעדותה: יצאה ממקום עבודתה באזור תעשיה רמת אליהו, נהגה לכיוון הים "לנפוש" על חופו, בדרך שהיא דרך הפוכה מהכיוון לביתה, בדרכה עצרה למלא דלק ובהמשך נפגע רכבה מאחור ע"י רכב אחר והיא נחבלה.

התובעת מהימנה ואמינה בעדותה ושוכנעתי לקבל גרסתה.

הנתבעת טענה לסיווג האירוע כת.ע.  מעדות התובעת שלא נסתרה, שוכנעתי כי לא כך הוא.

עקב טענת הנתבעת, פנתה התובעת למיצוי ההליך במל"ל, תביעתה נדחתה ואין לדרוש ממנה להמשיך ולהתדיין או לזקוף לחובתה קבלת הדין, בפרט שגרסתה מאומתת ומשקפת אירוע שאינו ת.ע. במהותו. (עדותה בחקירה ראשית ונגדית, מכתב מל"ל מ-12.4.00, ת/3, ע"א 8251/04, ע"א 9099/02 וכן "טיוטת" תצהיר התובעת שהוגש ב- 3.3.02 בהליך בפני כב' השופטת אגי וכן החלטתה מיום 12.3.02).

חבלות עיקריות כעולה מחוות דעת המומחים ומהחומר הרפואי: פגיעות בחלקי גוף שונים ובעיקר בראש וצוואר. איבדה הכרה, התלוננה על כאבים בכל הגוף, סחרחורות, בחילות, אשפוז לסרוגין במחלקה נירולוגית, אובחנה כסובלת מזעזוע מוח וצליפת שוט, תלונות על כאבי ראש, צוואר, גב, ידיים ורגליים, הכל כמפורט בחוות דעת מומחי בית המשפט ובמסמכים הרפואיים המפורטים בחוות הדעת ואשר הוגשו כראייה. 

2.         שלושה מומחים מינה בית המשפט מטעמו (כב' השופטת אגי) והם: דר' ישראל כספי בתחום האורטופדי, דר' מרדכי הימלפרב בתחום א.א.ג ודר' דניאל גרופר בתחום הפסיכיאטרי. חוות דעתם הוגשו והצדדים ויתרו על חקירתם. 

בתחום האורטופדי - מסכם המומחה כי "...לגב' רימה זבז'נסקי לא נגרמה כל פגימה בתחום האורתופדי בעקבות ת.ד מיום 22.7.99. הכאבים המפוזרים בעמוד שדרתה (צווארי ומותני) ובפרקים השונים (ברכיים וכפות רגליים) נובעים ממכלול שינויים ניוונים אשר חלקם עוד טרם ת.ד בה עסקינן. התרשמתי כי סבלה הסובייקטיבי רב (כפי שנובע מדבריה ומהתיעוד הרפואי הרב שעמד בפני) ולפיכך דרגת הנכות המומלצת הינה 5% צמיתה וזאת עפ"י מחצית מתקנה 35 (1) ב'". 

בתחום א.א.ג - המומחה מציין כי "חבלת ראש עלולה לפגוע במערכת השמיעה ובמערכת הוסטיבולרית, כיוון שלא נמצאה עדות במסמכים שהוצגו בפני, על סבל דומה עובר לתאונה, הרי שיש לייחס לתאונה מה-22.7.99 את תלונותיה". המומחה מוסיף בקשר עם ה"סחרחורת" כי "כבר ביום התאונה התלוננה על סחרחורת ויומיים לאחר התאונה התאשפזה פעם נוספת בגלל סחרחורת. תלונות אלה נרשמו מאז לעתים קרובות בתיקה הרפואי... נראה כי היא אמנם סובלת מ- PPV... תופעה זו היא השכיחה מבין הסיבות לסחרחורת שלאחר חבלת ראש. באופן אופייני היא מופיעה מייד לאחר חבלה כמו במקרה שלפנינו... מדובר בתהליך חולני הפוסק בעצמו או בעזרת טיפול פיזיותרפי קצר, אך חוזר על עצמו בהתקפים ששכיחותם אינה ניתנת לחיזוי מראש... על כן נראה לי כי הנכות המגיעה לה היא 15% לפי סעיף 72 (4) I - II. (סחרחורת לצמיתות)". המומחה מציין כי אין מקום לנכות בקשר לתלונות על טנטון.

בתחום הפסיכיאטרי - המומחה מציין כי "במהלך בדיקתה אצלי התרשמתי מאפקט מתוח עם גוון דיספורי, אך ללא מחשבות אובדן. התפקודים הקוגנטיביים נבדקו באמצעות מטלות... הריכוז ירוד עם קושי עולה במקביל להתארכות זמן ביצוע המטלות. עם זאת, יש לציין שאם נותנים לה מספיק זמן ומיקוד באמצעות הבודק, מסוגלת  לתקן טעויות ולתת תוצאות נכונות".

"מבחנים נוירופסיכולוגים שבוצעו על פי בקשתי, שללו נזק סטרוקטורלי לרקמת המוח. התפקוד הוערך על ידי הפסיכולוג בטווח הנורמה עד הנורמה הנמוך, עם שונות בין תת המבחנים. בלטה הנמכה במטלות שדורשות קשב וריכוז מיידי, זכרון מיידי working memory   וקליטה של הגירוי המיידי במטלות שדורשות  sustained attentionעל רקע מצבה הנפשי".

"בראיון הקליני הפסיכולוג התרשם מהפרעה הסתגלותית עם אפקט דכאוני, תחושת חוסר אונים, חוסר ישע ודאגה לגבי תפקודה, עם תגובות המנעות מתונות, איבוד עניין כללי וריחוף בין אישי".

המומחה מסכם כי התובעת סובלת מתגובה הסתגלותית עם מרכיבים פוסט טראומתיים חלקיים ומעריך את נכותה ב-5% לפי סעיף 34 (א - ב) מותאם וכי נכות זו צמיתה וקשורה בקשר סיבתי לתאונה. (המומחה מוסיף התייחסות לאי ניכוי ע"ח העבר).

3.         עיקרי טענות הצדדים לנכות הרפואית: