פסק-דין בתיק א 4762/00

המבוא:

בפנינו תובענה חוזית כספית על סך 103,555 ש"ח לחיוב נתבעת בשל הפרת הסכם הובלה ימית. התביעה הינה לפיצוי התובעת בגין אובדן רווח וזאת בשל הסתמכות התובעת על כריתת הסכם שנעשה בינה לבין הנתבעת.

התובעת - צים חברת השיט הישראלית בע"מ, הינה חברת ספנות אשר עוסקת בהובלת מטענים  בים (להלן: "צים").

הנתבעת - שפיר הנדסה ימית ואזרחית בע"מ, הינה חברה אשר ביקשה להוביל מטען גדול של פרופילי מתכת מאירופה, לישראל (להלן: "שפיר").

טענות הצדדים:

התובעת צים, טענה כי לאחר משא ומתן שהתנהל עם הנתבעת בחודשים פברואר - מרץ 1999, להובלת מטען פרופילים ממתכת בהובלה ימית, הגישה התובעת הצעת מחיר לנתבעת אשר קיבלה את הצעתה, חתמה עליה והחזירה אותה לנתבעת.

בכך למעשה לדעת התובעת נכרת חוזה בינה לבין הנתבעת.

לאחר מכן, חזרה בה הנתבעת מההסכמה והודיעה על ביטול ההתקשרות.

לטענת התובעת, מאחר ומדובר במטען חריג בגודלו ובמשקלו, ובשל היקפה הגדול של העיסקה, שהיא נערכה לכך במיוחד, ביטול ההסכם על ידי הנתבעת גרם לה נזק כספי - אובדן רווחים.

התובעת טענה גם כי למעשה הסכום בו נקבה בהצעתה כמחיר להובלה הימית היה מושפע מכמות המטען הכוללת שהיתה בכוונת הנתבעת להביא לארץ.

הנתבעת שפיר, טענה כי לא הפרה כל הסכם עם התובעת, מאחר והמשא והמתן לא הבשיל לכדי כריתת הסכם, לא נחתם בין הצדדים כל חוזה ולא היה מצידה כל קיבול להצעת התובעת, אלא היא הציעה הצעה חדשה אשר לא היה קיבול לגביה מאת התובעת.

לדברי הנתבעת, התיקונים שביצעה על ההצעה שהעבירה לה התובעת מהווים הצעה חדשה, אשר לא אושרה על ידי התובעת, ומכאן שלא נכרת כל הסכם ביניהן וחזרת הנתבעת מהצעתה היתה בטרם נתקבלה הודעת קיבול מאת התובעת.

עוד טענה הנתבעת כי ההצעה לגבי ההובלה הוחזרה על ידה בפקס חתום ועליה תיקונים מהותיים ולכן לא היה זה קיבול להצעת התובעת אלא היתה זו הצעה חדשה כי משהתובעת לא אישרה את התיקונים בכתב, הרי שלמעשה לא היה קיבול מטעמה להצעה החדשה של הנתבעת, ולכן כלל לא נכרת חוזה הובלה בין הצדדים.

עוד היא טענה כי מי שחתם מטעם הנתבעת על ההצעה הראשונה, מהנדס הפרוייקט מר אהרון ציטלין, לא היה מוסמך להחליט ולחתום מטעם הנתבעת.

העובדות:

בין הצדדים התנהל משא ומתן ארוך לשם הובלת מטען גדול וחריג של כ-1,200 טון פרופילי ברזל באורכים חריגים. המו"מ הזה התנהל בין צבי הירש ויעקב לוי מצים לבין אהרון צייטלין משפיר. המו"מ התייחס להובלת 748 טון פרופילים מנמל אנטורפן ו-550 טון פרופילים מנהל המבורג לנמל חיפה או אשדוד.

ביום 12.3.99 הגיע לצים פירוט המטען שישלח על ידי שפיר מאנטורפן וצים השיבה ביום 17.3.99 כי המטען מנמל אנטורפן יבוצע ב-2 הפלגות ביחד עם המטען מהמבורג, ההצעה נשלחה לאישור  שפיר ביום 19.3.99 - יום שישי אחה"צ.

שפיר החזירה את ההצעה בה היתה הסתייגות, היא קיבלה את תנאי ההובלה מאנטורפן ואילו לגבי ההובלה מהמבורג נרשם על גבי ההצעה כי נושא זה ידון מאוחר יותר"to be discuss".

המו"מ בין הצדדים התנהל לאורך כל הדרך לגבי ההובלה הן מאנטורפן והן מהמבורג.            בשלב האחרון של המשא והמתן בין הצדדים, נשלחה הצעה מאת התובעת לנתבעת לגבי כל ההובלה הימית של הפרופילים וזו האחרונה החזירה את ההצעה חתומה לתובעת, כאשר עליה מופיעות מספר הסתייגויות, כוללת הסתייגות מהותית ואי הסכמה עדיין לגבי ההובלה מהמבורג.

כלומר, ההסתייגות המהותית שהעלתה הנתבעת היתה לעניין הובלת מטען ההמשך.