פסק-דין בתיק א 47486/04

הקדמה:

תביעה בעניין ליקויי בנייה שנתגלו בדירות שנרכשו ביישוב קדימה (להלן:"הדירות"), לפי הסכמים ממועדים שונים (להלן:"ההסכמים")  מאת הנתבעת (להלן:"פלסים") מקימת פרוייקט המגורים "גינות השרון" (להלן:"הפרוייקט").

התובעים 1 ו-2 (להלן: "בכור") רכשו את דירתם (להלן:"דירתבכור")  על פי הסכם מכר מיום 13.5.98 תמורת הסך של 282,000$.

התובעים 3 ו-4 (להלן: " דב") רכשו את דירתם (להלן:" דירת דב") על פי הסכם מכר מיום 14.10.97 תמורת הסך של 279,000$.

התובעים 5 ו-6 (להלן: " קריף") רכשו את דירתם (להלן:" דירת קריף") על פי הסכם מכר מיום 24.7.97 תמורת הסך של 282,000$.

בכל מקום שתעשה התייחסות בפסק הדין לטענות בכור, דב וקריף במשותף, יכונו אלה להלן:"התובעים".

נוכח אופיו המקצועי המובהק של הסכסוך מונה המהנדס יצחק ברמן (להלן:"ברמן/המומחה") כמומחה מטעם בית המשפט.

ברמן איתר בחוות דעתו מיום 19.8.05 קיומם של ליקויי בנייה בתחום הריצוף, החיפוי, הטיח, הסיד, הנגרות, האלומיניום, האינסטלציה והתכנון. אומדן עלות תיקון ליקויי הבנייה לפי חוות דעתו עומד על הסך של 16,800ש"ח כעלות לנתבעת כולל פיקוח הנדסי בתוספת מע"מ לדירת בכור (לא כולל תוספת ל"קבלן מזדמן"), על הסך של 41,200ש"ח כעלות לדירת דב ו- 19,400 ש"ח לדירת קריף לפי אותם עקרונות.

ביחס לדירת דב נקבע, כי יידרש פינוי של כשבוע וחצי לצורך ביצוע התיקונים. מעבר לכך, קבע ברמן קיומה של ירידת ערך בכל אחת מן הדירות בשיעור שבין 10,000$

ל - 17,000$ בשל ליקויי תיכנון במידות עליית הגג, המדרגות, שירותי האורחים, החניה והממ"ד.

דיון מקדים:

הצדדים חולקים על קביעותיו של ברמן בהיבטים מסויימים כמו גם על עצם הרלבנטיות של מימצאיו בהתחשב בסיטואציה העובדתית הקונקרטית לכל דירה.

בראש ובראשונה גורסת פלסים, כי התובעים מנועים מלהסתמך על ליקויי הבנייה והפגמים התכנוניים הנזכרים בחוות דעתו של ברמן, כיוון שרכשו את הדירות לאחר שניתנה להם ההזדמנות לחזות בכל פירטי הבנייה ולבחון את טיבם.

טענה זו, אינה נראית סבירה בעיני כיוון שלפחות חלק מהליקויים ואי-ההתאמות התכנוניות שנתגלו אינם כאלה הנחשפים בבחינה ראשונית ושטחית. בנוסף, חוק המכר (דירות) התשל"ג - 1973 (להלן:" החוק") הינו קוגנטי באופיו כך שגם הסכמה מפורשת אינה פוטרת את פלסים מקיום חיוביה על פיו, קל וחומר כזו המשתמעת בעקיפין.

לא מצאתי אם כן טעם בטענות הנתבעת בעניין.

התייחסות זו רלבנטית להקשרים שונים ומגוונים העולים מקו ההגנה של פלסים, אלא שמטעמי יעילות ועל מנת שלא להאריך בדברים אמנע מלחזור על השיקולים הנ"ל בשנית, הגם שאלה עומדים ביסוד ההכרעה על כל חלקיה.

ליקויי בנייה

התובעים מאמצים אמנם עקרונית את מסקנותיו של ברמן בתחום זה של ליקויי הבנייה ואולם הסכמה זו מלווה בהסתייגויות מסויימות שבהסתמך עליהן מבקשים אלה להוסיף על קביעותיו.

אתייחס אם כן להשגותיהם כמפורט להלן:

ביחס לדירת בכור טוענים התובעים, כי אין להסתפק בקביעתו של ברמן בסעיף 22 א' לחוות דעתו ולפיה, די בתיקון שיפועי הריצוף ליד נקודת הניקוז הדרום מזרחית תוך החלפה חלקית של הריצוף אלא יש להורות על החלפת הריצוף כולו בעלות כוללת של 5,200 ש"ח. בעניין זה מסתמכים אלה על תשובות ההבהרה מיום 11.1.06 בהן נאמר כי אם אין בידי פלסים מלאי ריצוף מאותו הסוג הקיים במרפסת העליונה, כי אז יש צורך בהחלפת הריצוף בכל שטח המרפסת.