פסק-דין בתיק א 474/05

1.         ביום 16/3/05 נתן הבורר, עורך הדין י' גילת, פסק בורר בעניינם של הצדדים  בתיק שלפני (להלן - "אליר" ו"גולדסיל" בהתאמה). אליר מבקשת בת"א 428/05 לאשר את פסק הבורר, ואילו גולדסיל מבקשת, בת"א 474/05, לבטלו.

הוריתי על איחוד הדיון בשני התיקים.

2.         להלן בתמציתיות, הרקע שהוביל לבוררות בין אליר לגולדסיל:

גולדסיל היא בעלים רשומים של גוש מגרשים, הרשום כחלקות 196 ו-198 בגוש 11201 בחיפה (להלן - "החלקות" או "המקרקעין"). שתי החברות עסקו בקבלנות בנייה. גולדסיל התקשרה עם אליר בהסכמים מיום 24/7/97, במסגרתם רכשה אליר וחברה בשם ג'נסיס מחצית (במושא) מזכויותיה של גולדסיל בחלקות תמורת הסכום של 1,100,000$. מטרת ההתקשרות היתה לבנות יחד בפרוייקט נרחב של בנייה למגורים. לפיכך הכילו ההסכמים גם הוראות באשר לשותפות בפרוייקט בין החברות ואף הסכמות על מימונו של הפרוייקט באמצעות בנק מלווה. לזכותו של הבנק המלווה היתה אמורה להרשם משכנתא על המקרקעין. המשכנתא אכן נרשמה לטובת הבנק הבינלאומי הראשון (להלן - "הבנק). לזכות אליר, אשר רכשה ככל הנראה את זכויותיה של ג'נסיס או באה בנעליה, נרשמה הערת אזהרה. זכויותיה של אליר, כבעלים של מחצית החלקות, לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין עד תום הבוררות (וככל הנראה עד היום).

השותפות בין שתי החברות לא עלתה יפה, הן לא החלו בבניה, הסתכסכו ביניהן והגיעו, בהתאם למוסכם בהסכמי ההתקשרות למקרה של מחלוקות ביניהן, לבוררות.

3.         פסק דינו של הבורר מפורט ומנומק (על פני כ-44  עמודים). בין קביעותיו נמצאת גם הקביעה, כי פירוק השותפות בפרוייקט הבניה והמקרקעין, יהיה במכירתם של כל החלקות ובחלוקת התמורה  בין שתי החברות, גולדסיל ואליר. הבורר סבר כי פירוק השיתוף במקרקעין בדרך זו תמקסם את המחיר של המקרקעין, כך שתתאפשר בניה רווחית יותר במקרקעין, בעיקר לאחר שינוי התב"ע, שניתן יהיה להגיע אליו אם הפרוייקט יתייחס לכל החלקות.

לגולדסיל טענות רבות נגד פסק הבורר, כאשר העיקרית בהן יוצאת חוצץ נגד קביעתו של הבורר, שהשיתוף במקרקעין יהיה בדרך של מכירתם ולא בדרך  של חלוקה בעין. גולדסיל עומדת על טענתה שיש לה זכות להמשיך ולהחזיק במקרקעין. לעמדתה, אם יחולקו החלקות בעין בינה לבין אליר, היא תוכל לקבל אשראי על חלקה ולהשתמש בו על מנת לממש את זכותה על פי ההסכם לרכוש את חלקה של אליר, אם אליר השותפה מבקשת לפרוש מהשותפות בפרוייקט.

זאת ועוד, גולדסיל תצטרך לשלם מסים גבוהים על מכירת המגרשים בלא לבנות עליהם ואף להפסיד רווח צפוי (שלטענתה מגיע ללמעלה משני מיליון דולר).

4.         גם בין גולדסיל לבנק הממשכן, התקיימו הליכים משפטיים, כאשר אחד מהם היה בת"א 1106/01 בבית המשפט המחוזי בחיפה, שבו נתן כב' השופט נאמן ביום 11/11/04, פסק דין וקבע בו, בין היתר, כי הבנק רשאי לממש את המשכנתא רק מחלקה של אליר. לפיכך על הבנק להפרע על המשכנתא רק ממחצית החלקות. 

5.         כאמור, לגולדסיל טענות רבות ומגוונות כנגד פסק הבורר, שנפרשו על ידה על פני 38 עמודים בכתב התביעה (ויש להצר על רוחב היריעה, כשניתן היה להביא את הדברים בצמצום איכותי).

אפתח דיוני בכך שסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן - "חוק הבוררות") קובע רשימה סגורה של עילות לביטול פסק בורר. לנוחות הקורא, ובשל העובדה שגולדסיל נזקקה למספר עילות ביטול (ס"ק (3), (5) ו(9) בעיקר), נביא את נוסח הסעיף, ובמלואו:

            24. ביטול פסק בוררות

בית-המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה - בקשת-ביטול), לבטל פסק-בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:

(1) לא היה הסכם-בוררות בר-תוקף;

(2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;

(3) הבורר פעל ללא-סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם-הבוררות;

(4) לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;

(5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;

(6) הותנה בהסכם-הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;