פסק-דין בתיק א 4739/05

1.         בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן בזה פסק דין,  על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984 (להלן: "החוק").

2.         בחודש אוגוסט 2004 התקשרו הצדדים בהסכם על פיו התחייבה התובעת לבנות עבור הנתבעים בית ("עד מפתח"), לרבות עבודות פיתוח בתמורה לסך של 585,000 ש"ח כולל מע"מ [ההסכם צורף כנספח א' לכתב התביעה]. התובעת כיבדה וקיימה את חלקה בהסכם והחלה בבניית הבית, אך נאלצה להפסיק את הבניה בעיצומה, לקראת סוף בניית השלד, בשל כך שלנתבעים לא היו מקורות מימון לתשלום התחייבויותיהם.

3.         הנתבעים העבירו לתובעת שיק דחוי על סך של 95,000 ש"ח ולאחר שנודע שלשיק אין כיסוי, הופסקה העבודה על ידי התובעת ובין הצדדים נחתם הסכם נוסף [ נספח ב' לכתב התביעה], שם נקבע, בין היתר: " כיום לאחר דבריו של צד א' [הכוונה לנתבעים - ע.ר.] כי אין באפשרותו להשיג את הכסף וברצונו כי העבודה תפסק ללא מחוייבות לשני הצדדים להמשכיות העבודה. ז"א: צד א' רשאי להמשיך את העבודה בהמשך עם קבלן אחר, לאחר שהוסדרו הנושאים הכספיים קודם לכן, וצד ב' [הכוונה לתובעת - ע.ר.] מפנה את הציוד שלו מהשטח למקום אחר, ללא התחייבות לחזור לעבוד גם אם צד א' ישיג את כל כספו בהמשך. חשוב לציין, כי העבודה בוצעה לשביעות רצונם של שני הצדדים מבחינת איכות וטיב העבודה".

4.         המחלוקת מצאה ביטוי בשלוש תובענות (בקשה לביצוע שטר, כתב תביעה וכתב תביעה שכנגד) שהגישו הצדדים, עפ"י הפירוט שלהלן:

א.         במסגרת תיק אזרחי 3339/05 (בקשה לביצוע שטר, אשר הוגשה בחודש ינואר 2005), עותרת התובעת לאפשר לה לבצע את השטר (שיק) שנמסר לה, על סך קרן של 95,000 ש"ח, שמועד פרעונו חל ביום 7.12.04.  

ב.         במסגרת תיק אזרחי 4739/05 (תובענה שהוגשה בחודש נובמבר 2005), עותרת התובעת לחייב את הנתבעים בסך של 117,000 ש"ח בגין אובדן רווח קבלני שהיתה אמורה להפיק אילו ההסכם היה מקוים, לפי 20% מהתמורה הכוללת של העסקה (הסעדים האחרים שנתבעו בתובענה זו נזנחו על ידי התובעת).

ג.          במסגרת תיק אזרחי 4739/05 הגישו הנתבעים תביעה שכנגד על סך של 20,892 ש"ח בגין ליקויי בנייה בעבודת התובעת.

5.         בית המשפט מינה את המהנדס, צבי רון, כמומחה מטעמו למתן חוות דעת בעניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים.

6.         בישיבה שהתקיימה ביום 19.6.07 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה ינתן פסק דין בתובענה על דרך הפשרה, ללא נימוקים, על יסוד כל המסמכים שבתיק בית המשפט ולאחר שכל צד סיכם את טענותיו בעל פה.

7.         הגם שלא נדרשתי לנמק את פסק הדין, מצאתי לנכון, בנסיבות המקרה, לפרט, בקווים כלליים, את העקרונות שהובילו אותי לתוצאה אליה הגעתי.

8.         תחילה אדון בטענת הנתבע מס' 2 לחוסר יריבות בנוגע אליו. בעניין זה מצאתי לקבל את עמדת התובעת, שכן הנתבע מס' 2 חתם, באופן אישי על ההסכמים [נספח א' ונספח ב' לכתב התביעה], ולכן ניתן לקבוע שהוא "היריב" הנכון בתובענה ומתקיימת כנגדו עילת תביעה. גם לאור יתר נימוקי התובעת, בעניין זה, מצאתי שיש לדחות את הטענה לחוסר יריבות כלפי הנתבע מס' 2 וכתוצאה אני מורה שהנתבעים 1 ו- 2 יחובו כלפי התובעת - ביחד ולחוד.

9.         בעת קביעת שיעור הפיצויים המגיע לתובעת מצאתי להסתמך על העקרונות המפורטים להלן:

א.         עלות בניית השלד בשלמות, בהתאם לחוות דעתו של המומחה רון - 200,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ב.         מהסכום המגיע לתובעת יש להפחית התשלום שהנתבעים שילמו לתובעת בסך של 141,026 ש"ח בתוספת מע"מ בשיעור של 17% (בסה"כ - 165,000 ש"ח).

ג.          מנימוקי הנתבעים, אני מחליט שהתובעת לא זכאית לפיצוי בגין העבודות נוספות בסך של 7,500 ש"ח, לפי סעיף ב' 3 לחוות דעתו של המומחה רון. שוכנעתי שהסעד בגין עילה זו חורג מכתבי הטענות. מנהל התובעת הסביר כי התשלום בסך 585,000 ש"ח היה אמור להשתלם ב- 9 תשלומים [65,000 ש"ח בחודש] וכי השיק על סך 95,000 ש"ח ניתן רק בגין העבודה המקורית שתוכננה [למשך חודש וחצי] ולא בגין התוספות.

ד.         מהסכום המגיע לתובעת יש להפחית סך של 15,000 ש"ח בגין עלות העבודה שביצעו הנתבעים להשלמת בניית השלד [ראה סעיפים ב' 1 ו- ב' 2 לחוות דעתו של המומחה רון].

ה.         מהסכום המגיע לתובעת יש להפחית סך של 4,500 ש"ח בגין התביעה שכנגד, היינו ביחס לליקויי הבניה שנמצאו בעבודות התובעת.

ו.          בעניין טענת התובעת לרווח קבלני בשעור של 117,000 ש"ח מפנים הנתבעים  להסכם נספח ב', אשר לשיטתם מהווה הסכם המבטל את הזמנת העבודה נספח א' ולכן לשיטתם אין מקום לחייבם בגין רווח קבלני. מנגד טוענת התובעת, כי ההסכם נספח ב' נוסח ע"י הצדדים עצמם, שאינם משפטנים ועל פי אומד דעתם של הצדדים התובעת לא יכולה להיחשב כמי שויתרה על רווח קבלני מהעסקה.