פסק-דין בתיק א 47340/05

^{א.             בפני תביעה על סך כ-186,000 ש"ח שיסודה בתאונת דרכים מיום 20/2/05.}

^{התאונה אירעה בצמת בתוך מתחם נמל תל אביב.}

^{בצמת בו אירעה התאונה לא היו מוצבים תמרורים בעת התאונה.}

^{רכב הנתבעת (יונדאי) נסע בכביש הגישה הראשי של הנמל ורכב התובעים (מרצדס) יצא מדרך משנית המיועדת לגישה למבנים שבשולי הדרך הראשית, מימין (בכיוון נסיעת רכב הנתבעת).}

^{רכב התובעים הגיע לצמת מימין לרכב הנתבעת.}

^{חזית רכב הנתבעת פגעה בדופן שמאל של רכב התובעים. רכב התובעים נזרק לעבר רכב חונה, פגע בו, וניזוק גם בצידו הימני.}

^{עלות תיקון הנזק למוקד השמאלי של המרצדס עמדה על כ-114,000 ש"ח ללא מע"מ, ועלות תיקון מוקד הנזק הימני עמדה על כ-18,000 ש"ח, ללא מע"מ. זאת בנוסף לירידת ערך בשיעור של 6.5%ובסך כ-47,000 ש"ח (לפי ערך רכב של 725,000 ש"ח).}

^{העובדות דלעיל עולות מתמונות שהוצגו בפני בית המשפט ועל חלק מהן הסכימו הצדדים בדיון מיום 25/12/06. בדיון ביום 2/5/07 הודיעו ב"כ הצדדים כי גם סכום הנזק אינו שנוי במחלוקת.}

^{ב.             התובעים טוענים כי הואיל ומדובר בצמת שאין בו תמרורים הרי שזכות קדימה נתונה לרכב התובעים שבא מימין לרכב הנתבעת. רכב הנתבעת נסע במהירות גבוהה שאינה מתאימה לתנאי הדרך ועל כן היו נזקי התאונה קשים. במהלך הדיון הוסיפו התובעים וטענו כי רכב התובעים עצר בטרם נכנס לצמת, למרות שזכות הקדימה נתונה לו, והמשיך בנסיעה רק לאחר שוידא כי הצמת פנוי. אלמלא נסע רכב הנתבעת במהירות מופרזת היתה התאונה נמנעת.}

^{ג.              הנתבעת טוענת כי רכב הנתבעת נסע בעורק המרכזי של הנמל, במהירות איטית המאימה לתנאי המקום. רכב התובעת הגיח במהירות ובפתאומיות מדרך משנית, המוסתרת מאחורי מבנה אשר ניצב על קו הצמת, וחסם את דרכו של רכב הנתבעת. הנתבעת טוענת כי יש לראות את רכב התובעים כמי שיצא מחצרים ועליו ליתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בכביש. למרות זאת ולמרות ששדה הראיה בכיוון נסיעתו של רכב התובעים היה חסום על ידי המבנה הניצב בצמת, נכנס רכב התובעים לצמת במהירות ומבלי לעצור תחילה בקו הצמת.}

                ^{לחילופין, טוענת הנתבעת כי נכח תנאי המקום המיוחדים הרי שגם אם לא יצא רכב התובעים מחצרים הרי שהאחריות לתאונה מוטלת עליו.}

^{ד.             לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לדחות את התביעה.}

^{שוכנעתי כי הגורם המכריע לקרות התאונה הוא אשמו של נהג המרצדס, וכי מצד נהג היונדאי, רכב הנתבעת, היתה התאונה בלתי נמנעת.}

^{ה.             תחילה לקביעת ממצאים שבעובדה.}

^{מצד התובעים העידו נהג המרצדס ומומחה - בוחן תנועה. חוות דעת המומחה נעשתה, במידה רבה, בתגובה לחוות דעת מומחה מטעם הנתבעת, חוות דעת אשר בסופו של יום לא הוגשה לבית המשפט ואינה כלולה בחומר הראיות.}

^{מטעם הנתבעת העידו נהג היונדאי ונוסע שישב לצידו.}

^{ו.              המומחה מטעם התובעים חולק על קביעתו של מומחה הנתבעת כאילו רכב התובעים יצא מסמטה או דרך ללא מוצא, שדינה כיציאה מחצרים, וקובע כי רכב התובעים יצא מדרך סלולה ועל כן התאונה התרחשה בצמת, כמשמעו בדיני התעבורה. בנסיבות אלה חלה התקנה בדבר זכות קדימה לרכב הבא מימין.}

^{המומחה קובע כי מחמת המבנה הבנוי בפינת הצמת נגליתה חזית המרצדס לעיני נהג היונדאי בטרם יכול היה נהג המרצדס להבחין ביונדאי המתקרבת. המומחה קובע כי לא ניתן לבצע שיחזור מסודר של התאונה.}

^{המומחה מגיע למסקנה כי אילו היתה היונדאי נוסעת במהירות סבירה ונותנת זכות קדימה כדין לרכב המרצדס הבא מימין היתה התאונה נמנעת.}