פסק-דין בתיק א 47127/06

התובע הגיש נגד הנתבעים כתב תביעה על סך השווה ל- 10,000 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ, שהם 56,603 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה.

תמצית טענות התובע בכתב התביעה

הנתבעים הציגו את עצמם בפני התובע כשותפים במיזם אשר היה אמור להתגבש לחברה לשרותים גנטיים. נתבעת 1 (להלן - ד"ר גפן) פנתה לתובע בבקשה להכנת תוכנית עסקית למיזם, שמהותו עיסוק במתן שירותי בדיקות גנטיות.

ביום 9.5.05 נערכה פגישה בין התובע לבין ד"ר גפן ונתבעת 4 (להלן - גב' פורמן) וגב' נוספת בשם שירלי קוטנר. הן הציגו בפני התובע את הרעיון הבסיסי והוא התבקש לתת הצעת מחיר.

ביום 15.5.05, שלח התובע לד"ר גפן הצעת מחיר על סך 12,000 דולר בתוספת מע"מ. ביום 19.5.05, נערכה פגישה בבית קפה באוניברסיטת תל אביב וסוכם, כי התובע יכין את התוכנית העסקית ובתמורה יקבל סך השווה ל- 10,000 דולר בתוספת מע"מ. כמו כן סוכם, כי התובע ישלח הצעה מעודכנת בסכום זה וזאת לקראת פגישה מתוכננת עם יתר השותפים למיזם ביום 24.5.05. ההצעה המעודכנת נשלחה ביום 23.5.05.

ביום 24.5.05, נערכה פגישת עבודה ראשונה במלון דן פנורמה בתל אביב, בה נכחו כל הנתבעים אשר הציגו עצמם כשותפים במיזם (להלן - הקבוצה הגנטית).

החל מאותה פגישה טרח ועמל התובע על הכנת התוכנית העסקית, נערכו פגישות עם מי מהנתבעים במועדים שונים ונשלחו להם טיוטות של התוכנית העסקית. העבודה ארכה כ- 4 חודשים וזאת עקב שינוי שנערך בתוכנית העסקית והעדר תגובות מספיקות מהנתבעים.

במהלך חודש ספטמבר 2005 נשלחה על ידי התובע טיוטה, שהיתה אמורה להיות הטיוטה האחרונה להערות, אך מאותה תקופה החלה מערכת של השהיות והתחמקויות מצד הנתבעים, אשר נמנעו ממשלוח הערות סופיות. למעשה, החל מאותו מועד חדלו הנתבעים לשתף פעולה עם התובע. מבחינת התובע, העבודה תמה והושלמה. התובע מוסיף ומציין, כי למרות התארכות העבודה והשינויים שנערכו, לא דרש תוספת לתמורה המוסכמת.

לאחר מאמצים רבים הצליח התובע ליצור קשר עם ד"ר גפן שהודיעה לו, כי מבחינתם העבודה הושלמה והבטיחה לשלוח את התשלום מיד לאחר החגים, שכן חלק מהנתבעים בחו"ל. משחלפו החגים, תשלום אין והשיחות הטלפוניות העלו חרס, נשלחה לד"ר גפן ביום 3.11.05, דרישה לתשלום. פניות חוזרות ונשנות מצד התובע וב"כ לתשלום החוב זכו להתעלמות מצד הנתבעים.

תמצית טענות הנתבעים בכתב ההגנה ובהודעה לצד השלישי

התובע הופנה לנתבעים על ידי הצד השלישי, ד"ר אשר שמולביץ' (להלן - ד"ר שמולביץ'), בכדי לבדוק עמו אפשרות להכנת תוכנית עסקית עבור המיזם המתוכנן בתחום הבדיקות הגנטיות. התובעים לא הזמינו תוכנית עסקית אצל התובע ולא התחייבו לשלם עבורה.

בפגישה שנערכה באוניברסיטת תל אביב נדונה באופן כללי האפשרות, שהתובע יכין תוכנית עסקית עבור המיזם. הפגישה התמקדה בבדיקת יכולותיו של התובע, האם הן עונות על צרכי התוכנית העסקית. באותה פגישה נאמר לתובע באופן חד משמעי, כי אם תתבצע הזמנת התוכנית, הדבר יעשה רק לאחר גיוס השקעה ראשונית למיזם והתשלום יהיה מהסכום שיגוייס, בכפוף להסכמת המשקיע. הנתבעים אמרו במפורש, כי אינם מתכוונים להזמין תוכנית עסקית לפני ההשקעה במיזם ואינם מתכוונים לממן את התוכנית מכיסם. הדיון בלוחות זמנים אפשריים של הכנת התוכנית לא התייחס למועדים קונקרטיים.

בין הנתבעים לבין ד"ר שמולביץ' התקיימו דיונים בהם נבדקה האפשרות, שישקיע סכום ראשוני במיזם, אולם דיונים אלה לא הבשילו לכדי הסכם השקעה. הפנייתו של התובע לנתבעים לבדיקת אפשרות של הכנת תוכנית עסקית נעשתה בעקבות דיונים אלה.

התובע פנה לנתבעים וביקש לפגוש אותם בכדי לדון בנושאים הקשורים בתוכנית העסקית. התובע אמר לנתבעים, כי שוחח עם ד"ר שמולביץ' שאמר לו, שיש לו "אור ירוק" להתחיל לעבוד על התוכנית העסקית וכי ד"ר שמולביץ' מתחייב לשאת בעלויות התוכנית היות והוא מעונין בה בכל מקרה, גם אם הסכם ההשקעה עם הנתבעים לא ייצא לפועל.

במהלך העבודה על התוכנית העסקית התגלה, כי קיים פער גדול בין המצג שהתובע הציג בפני הנתבעים לבין יכולותיו להכין את התוכנית העסקית. ידיעותיו של התובע בנושא לקו בחסר ולשם הכנת התוכנית הוא הטיל על הנתבעים משימות שונות להשגת המידע הנדרש, אשר בדרך כלל אמורות להתבצע על ידי מכין התוכנית. כאשר התובע העביר לנתבעים חומר ראשוני שהכין עבור התוכנית התברר, כי התובע שגה בהבנת מהות ומטרת המיזם מן ההיבט הקונספטואלי והנתבעים היו צריכים לתקן את הכיוון השגוי.

התוכנית העסקית מעולם לא הושלמה. הטיוטה המתקדמת ביותר שהועברה לנתבעים, היה רחוקה מלהיות תוכנית עסקית. בנוסף לכך, היא כללה נתונים שגויים ברמת המידע ושגיאות ניתוח ברמת העיבוד.

התמורה אותה דורש התובע בגין עבודתו מופרכת. בפגישה באוניברסיטה נאמר לתובע, כי סכום זה יותר מכפול מהמקובל בשוק. באותה פגישה סוכם, שאם וכאשר יוחלט כי התובע יכין את התוכנית העסקית, ידון גם נושא המחיר וייערך מסמך בכתב המגדיר באופן ברור מה יכלל במסגרת התוכנית העסקית ומה התמורה שתשולם עבור כך.

בית המשפט מתבקש לדחות את התביעה. אם בית המשפט יחליט לחייב את הנתבעים, הם זכאים לשיפוי מהצד השלישי, ד"ר אשר שמולביץ'. ד"ר שמולביץ' הוא שקישר בין התובע לנתבעים. ד"ר שמולביץ' הזמין את התוכנית העסקית מהתובע, וד"ר שמולביץ' התחייב כלפי התובע לשלם לו עבור הכנת התוכנית העסקית. עו"ד פלוצקי הבהיר בסיכומיו, ש"צד ג' גייס את התובע להכנת התוכנית העסקית, בהסכמת הנתבעים, והתחייב כלפיו כי הוא יממן את עבודתו להכנת התוכנית העסקית" (עמ' 114 לפרוטוקול, שורות 20 - 22). 

תמצית טענות הצד השלישי

הצד השלישי שורבב שלא כדין ובחוסר תום לב להליך משפטי לא לו. ההודעה לצד השלישי כוזבת בעליל, קנטרנית וחסרת תום לב. הצד השלישי לא הזמין את התוכנית העסקית מהתובע ולא התחייב לשלם עבורה, לא לתובע ולא לנתבעים.

הצד השלישי לא הפנה את התובע לנתבעים, אלא מסר לד"ר גפן את פרטי התובע, לבקשתה.