פסק-דין בתיק א 47081/04

1.                 חברת אלירן שמשון בע"מ (להלן - התובעת ) הגישה תביעה בהליך של "סדר דין מקוצר" כנגד חזן יצחק (להלן - הנתבע ).

2.                 התובעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, בהשכרת כלי רכב ובמכירתם. לטענתה ביום 6.1.02 חתם הנתבע על חוזה השכרה עימה לפיו שכר רכב מהתובעת החל מיום 6.1.02. זאת ועוד, הנתבע שכר מהתובעת רכבים ברציפות מיום 6.1.02 ועד ליום 18.7.02.

3.                 לטענת התובעת נתחייב הנתבע, באופן אישי, למלא אחר תנאי ההשכרה. על פי האמור בחוזה ההשכרה, בהשכרה מתמשכת, החתימה בחוזה ההשכרה הראשון, תיחשב כחתימה לחידושי ההשכרה, כל עוד ההשכרה נמשכת ברציפות. לפיכך יש לראות את חתימתו של הנתבע המתנוססת על חוזה ההשכרה הראשון, כאילו היא מתנוססת על כל חוזי ההמשך.

4.                 טוענת התובעת, בהתאם לרישומיה, שהנתבע נותר חייב לתובעת בגין תקופת השכירות קרן חוב בסך של 10,529 ש"ח. בהתאם לסעיף 25 לתנאי הסכם ההשכרה, השוכר ו/או השוכר הנוסף מסכים ומצהיר כי כל הרישומים מכל סוג שהוא ובכללם פלטי מחשב, חשבוניות המס, קבלות אשר נערכו ע"י המשכיר, יחשבו נכונים וישמשו הוכחה מספקת כלפי השוכר ו/או השוכר נוסף לכל פרטיהם.

5.                 ממשיכה התובעת וטוענת, כי הנתבע לא נענה לדרישת התובע לפרוע את הסכומים המגיעים ממנו והוא מתחמק מפרעון חובו. 

6.                 מנגד טוען הנתבע כי בתחילת שנת 2001 או בסמוך לכך, פנה לסוכנות להשכרת רכב "הגר" בחיפה, סוכנות הממוקמת ברחוב המגינים 95 ומשמשת כסוכנות של התובעת. לגרסת הנתבע, בפנייתו טיפל מנהל הסניף שמעון אשר דרש 2000 $ במזומן וזאת מאחר ובמועד הנדון לא היה ברשותו כרטיס אשראי. משכך, מסר לשמעון את הסכום הנדון במזומן ,הכניסם למעטפה והפקידם בכספת המקום.

7.                 טוען הנתבע כי באותו המועד קיבל רכב מסוג סיטרואן סקסו. רכב אשר היה מצוי ברשותו מתחילת שנת 2001 ועד לחודש 7/02. לגרסתו, שמעון היה מגיע פעם בחודש לחנות שבבעלותו ובמועד זה היה מקבל לידיו סך של 3,500 ש"ח במזומן בעבור השכרת הרכב. בחודש 7/02 החזיר את הרכב וזאת כאשר כל התשלומים בעבור ההשכרה שולמו.

8.                 לטענת הנתבע, הבטיח שמעון להמציא חשבונית וקבלה בעבור הפקדון שהופקד, אך מעולם לא עשה כן. זאת ועוד, כשבוע לאחר שהחזיר את הרכב התפרסמו באמצעי התקשורת ידיעות לפיהם מנהל הסניף, שמעון,  הונה את התובעת וגנב את כספיה, לרבות פקדונות של לקוחות.

9.                 התביעה נוהלה ב"סדר דין מהיר", על כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

דיון

10.              מששמעתי את עדויות הצדדים וקראתי את סיכומיהם הנני בדעה כי דין התביעה להתקבל והכל וכפי שיפורט להלן-

11.             סבורני כי במקרה הנדון  נטל השכנוע מתהפך, שכן המדובר בטענה מסוג "הודאה והדחה". המדובר בסיטואציה בה מודה הנתבע בעובדות המהותיות של עילת התביעה, אך מציין עובדות נוספות אשר בעטיין גורס הוא כי התובע אינו זכאי לסעד המבוקש. במצב זה מוטל על הנתבע נטל השכנוע לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידו. כאשר הוא אינו מרימו, מתקבלת גרסת התובע, שכן הנתבע הודה בה (ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז 1000, 1004; רע"א 3592/01 עיזבון המנוח סימן טוב מנשה נ' ע. אהרונוב קבלנות בניין (1988) בע"מ, פ"ד נה(5) 193, 194; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 321-320). הדוגמה הנפוצה לטענת "הודאה והדחה" בכל הנוגע לתביעות מכוח חוזה, היא כאשר טוען הנתבע כי פרע את חיובו החוזי כלפי התובע. אין יסוד להבחנה בין טענה כי החיוב החוזי נפרע, לבין טענה כי החיוב בוטל בהסכמת הצדדים. במקרה הראשון כמו גם במקרה השני מודה הנתבע בכך שהחיוב התקיים בעבר, ומציין עובדה נוספת אשר לגרסתו פוטרת אותו מן החיוב בהווה. לפיכך, כאשר טוען הנתבע כי שוחרר מחיובו החוזי, עליו הנטל להוכיח זאת (ראו ע"א 530/89 בנק דיסקונט נ' נופי, פ"ד מז (4) 116, 124-123 (השופט מ' חשין);(עא  11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן).

12.             הנתבע לא חלק על מקור החוב בגינו נתבע. כל טענותיו מסתכמות בטענה כי פרע את החוב נשוא התביעה. בסעיף 25 להסכם השכירות עליו חתם הנתבע, הסכים הנתבע כי כל הרישומים מכל סוג שהוא ובכללם פלטי מחשב, חשבוניות מס וקבלות אשר נערכו על ידי התובעת, יחשבו כנכונים וישמשו הוכחה מספקת כלפי הנתבע לכל פרטיהם. חזקה זו לא הופרכה על ידי הנתבע, והוא לא הצליח להרים את  נטל ההוכחה כי שילם את כל התשלומים בגין  חובו.

13.               לאור האמור אני מקבל את התביעה במלואה. הנתבע ישלם לתובע את מלוא סכום התביעה. בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד סך של 2,500 ש"ח + מע"מ.

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום ז' באדר, תשס"ז (25 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

קלדנית:  שלומית שלום