פסק-דין בתיק א 470/95

1.         התובע יליד 18/10/1972, הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת עבודה שאירעה ביום 6/2/94, עת עבד אצל הנתבעת מס' 1, חברת נאות המשולש בע"מ (להלן: חב' נאות או הנתבעת ), כצבע בפרוייקט בניה.

2.         פרוייקט הבניה נבנה בייזום עירית רמת גן (להלן: העירייה) בידי חברת מ.ד. נאור בניין והשקעות בע"מ (צד ג' מס' 2, להלן: חב' נאור ), אשר התקשרה עם מר דוד נחום כקבלן משנה לעבודות ההקמה (להלן: מר נחום ). נחום התקשר עם חב' נאות לצורך ביצוע של עבודות הצבע. נחום היה גם מנהל העבודה באותו פרוייקט.

            המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת החבות בין התובע לבין הנתבעות ובין הנתבעות לצדדים האחרים, לרבות שאלת הכיסוי הביטוחי של חברות הביטוח הנוגעות בדבר והן בשאלת הנזק.

נסיבות אירוע התאונה :

3.         אין מחלוקת כי חב' נאות המשולש הייתה המעבידה של התובע עובר לאירוע התאונה, וכי התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ).

על-פי כתב התביעה, נפל התובע מקומה חמישית בעת שצבע גגוני מרפסות חוץ ונחבל קשות בכל חלקי גופו. התובע הובהל מחוסר הכרה לביה"ח תל השומר ואובחן כסובל משברים בגב, בקלקנאוס משמאל ובקרסול ימין. כתוצאה מהנפילה חלה אצל התובע החמרה במצבו הנוירולוגי וכן הוחמרו אצלו תופעות פסיכוטיות.

התובע אושפז במחלקה לשיקום נוירולוגי עד ליום 9/6/04. מאז חזר התובע ואושפוז פעמים נוספות בעיקר במחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח שערי מנשה.

4.         המחלוקת בין הצדדים הייתה, אם בכלל היה צורך במסגרת עבודת הצביעה, לבצע עבודות צביעה גם בגגון. טענת הנתבעות הייתה, כי התובע כלל לא נדרש לבצע את הצביעה, וכי ההוראות שקיבל היו לצבוע בפנים הדירות.

            בנושא זה יש לקבל את גרסת התובע, לפיה נדרשו עבודות הצבע שבוצעו.

על-פי דו"ח מפקח משרד העבודה, מר סגל סימיון, בוצעה צביעה של הקנט במרפסת, כאשר הצביעה בוצעה בגגון. על אף שמדובר בבניין המכוסה בשיש פסיפס, הרי שבגגון המרפסת ניתן לראות היטב קנט שאותו צריך היה לצבוע (עמ' 53 לפרוט' ש' 26-29). ואכן זה  הקנט שהתובע אישר בעדותו שהוא עסק בצביעתו עובר למועד נפילתו (עמ' 76 שורות 6-8) (להלן: עבודות הצביעה ). העבודה שקיבל התובע היתה של הצביעה בפרוייקט, וממילא נכללה במסגרתה גם צביעת הגגונים. למרות שמדובר בבניין שיש שם שיש ופסיפס, היה קנט בגגון שהיה צורך לצובעו.

בנסיבות אלה יש לדחות את טענת הנתבעים, כי לא נדרשה כל עבודה צבע בקנט שבגגון.

מסקנה זו עולה גם מעדות התובע.

5.         מחלוקת נוספת נוגעת לשאלה, אם ניתנה לתובע הוראה מפורשת לבצע את עבודות הצבע ביום התאונה. בנושא זה, אין למעשה מחלוקת כי ביום האירוע לא ניתנה לתובע הוראה מפורשת לבצע את עבודת הצביעה. התובע אף אישר זאת בעדותו, אלא שהוסיף ואמר:

            " לא יודע, פתאום בא לי לצבוע את המרפסות ולגמור את העבודה"

(עמ' 75 ש' 14).

ואולם תשובה זו אינה מצביעה על "התנדבות" ולא על יוזמה עצמית לבצע את העבודה. המסקנה המתבקשת היא, כי התובע קיבל הוראה לבצע את כל הצביעות הנדרשות. אפילו קיבל הוראה לבצע באותו יום צביעה בפנים, הרי שעובד חרוץ לא ילך בטל, ויעשה כל שניתן להשלים את עבודות הצביעה. על-פי עדותו של מר נאור, חוזה הקבלנות היה לבצע עבודות צבע בכל המבנה (עמ' 91 ש' 20 ובכעמ' 98 ש' 12).

6.         עבודות הצבע השתרעו על-פני מספר חודשים בכל שלושת הבניינים, וכאשר מר דוד נחום לא תמיד נכח במקום. ביום האירוע לא היה מר נחום באתר הבנייה.

בנסיבות אלה, כאשר לא הייתה תוכנית סדורה מתי והיכן מתבצעת הצביעה, הרי שעל המפקח של העבודה להיות שם ולהבטיח שהתובע לא יגיע לצביעת הגגון.

עוד אין להתעלם, מעדותו של מפקח העבודה כי תיקוני צבע נדרשו גם לאחר התקנת אלומיניום. המסקנה המתבקשת היא, שעבודת הצבע לא נעשתה על-ידי התובע מיוזמתו. התובע קיבל הוראה לצבוע את כל מה שניתן לצבוע. ועל-פי שיקול דעתו ובשל חריצותו ביקש לבצע את השלמת הצביעה ביום התאונה.