פסק-דין בתיק א 4684/02

1.         זוהי תביעה לתשלום דמי נזק בסך של 134,020 ש"ח.

התובע מס' 2 הוא אביהם של התובעים 1 ו-3. שלושת התובעים הם חברי המושב עוזה. התובעים הם הבעלים של מטע רימונים בשטח של 11.4 דונם והם מעבדים אותו במשותף, החל משנת 1977.

            הנתבעת עוסקת בייצור ושיווק מוצרי השקיה וטפטפות, והתובעים רכשו מהנתבעת טפטפות לצורך השקיית המטע. 

            במהלך שנת 1996 התגלתה במטע תופעה של ניקור צנרת ההשקיה הפלסטית על ידי נקרים.

לטענת התובעים, הם פנו לנתבעת בבקשה למציאת פיתרון והנתבעת המליצה בפניהם להניח צנרת עבת דופן עם טפטפות, המכונות "טפטפות נקרים", ללא צורך בהטמנת הצנרת באדמה. גם צנרת זו נוקרה על ידי הנקרים ועקב כך נגרמו לתובעים נזקים ביבול של שנת 1997.

לטענת התובעים, הנתבעת חייבת בפיצוי עבור הנזק שנגרם להם בשל הייעוץ הרשלני ו/או המצג הרשלני ו/או הייצור הרשלני של הצנרת. 

לטענת הנתבעת, היא אכן הוזמנה לסייע בהתמודדות עם תופעת הנקרים במהלך שנת 1996 והיא המליצה על פתרונות שונים אשר כללו, כולם, הטמנת הצנרת באדמה, אך התובעים לא קיבלו את המלצותיה. 

לאור זאת המליצה הנתבעת לתובעים, כפתרון ביניים, להניח צנרת עבת דופן.

אין מחלוקת שהתובעים לא הטמינו את הצנרת באדמה גם בעונה העוקבת, ודרשו שהנתבעת תממן את עבודת ההטמנה.

הנתבעת הסכימה להשתתף בעלויות ההטמנה, אך לא הסכימה לשאת בהן במלואן.

2.         קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לפתרונות שהציעה הנתבעת, אך אין מחלוקת כי החל משנת 1998 מותקנת במטע מערכת טפטוף עבת דופן, הטמונה באדמה.

את המערכת סיפקה הנתבעת לתובעים, ללא תשלום. עלות ההטמנה נפלה על כתפי התובעים, במלואה.

סופו של תהליך מעיד על ראשיתו. 

אם בסופו של דבר התקינו התובעים מערכת צינורות עבי דופן והטמינו את המערכת באדמה, הרי שסביר להניח שפתרון זה הוצע להם על ידי הנתבעת כבר בראשית הדברים, כפי שהעידו העדים מטעמה.

לכן, אני מעדיף בענין זה את עדותו של אדש על עדותם של התובעים, אשר טענו כי הפתרונות היחידים שהוצעו להם היו רכישת צינורות עבים וסתימת החורים בפקקים. 

לא סביר בעיני שאיש מקצוע מיומן, המכיר את בעיית הנקרים, לא יציע מיד את הפתרון הטוב ביותר ופתרון זה יוצע רק בשלב מאוד מאוחר ויבוצע רק בשנת 1998.

פתרון הפקקים אשר הוצע על ידי הנתבעת, הוצע על רקע העובדה שהתובעים נמנעו, מטעמיהם, מלהטמין את הצנרת בקרקע.

לכן, משסרבו התובעים לקבל את הצעת הנתבעת להטמין מיד את הצנרת בקרקע, הם נטלו על עצמם סיכון שבסופו של דבר התממש. 

אפילו היתה מחלוקת בין הצדדים באשר לשאלה מי מהם ישא בעלות ההטמנה, הרי שאז מוטלת על התובעים החובה לבצע את ההטמנה ולהקטין את נזקיהם, ולאחר מכן לתבוע את עלות ההטמנה מן הנתבעת. אך כאמור, התובעים בחרו שלא להטמין את הצינורות בקרקע ועקב כך נגרמו להם, לטענתם, נזקים.