פסק-דין בתיק א 46763/04

רקע

בפני תביעה כספית הסך 35,860 ש"ח, אשר הוגשה על ידי התובעת, יבואנית ומשווקת עץ ומוצריו, נגד הנתבע, בטענה שהאחרון נותר חייב לה בגין סחורה שסופקה לו סך 35,860 ש"ח בסכום הקרן, בהתאם לכרטסת החוב המנוהלת אצל התובעת.

נכון ליום הגשת התביעה החוב עומד על סך 46,927 ש"ח.

הנתבע אינו מכחיש את רכישת הסחורה מהתובעת וטוען כי תמורתה שולמה.

לטענתו, עד לשנת 1997 הוא היה הבעלים, ביחד עם אחיו, יצחק פוקס המנוח, של חברת שיל"ז. בסמוך לחודש אוגוסט שנת 1998 הוא העביר את מניותיו בחברת שיל"ז לאחיו. (עמוד 10 שורה 2 לפרוטוקול). בתמורה להעברת המניות לאחיו, הפקיד אחיו אצל התובעת בנאמנות, לזכותו, סכום בשקלים, ששוויו היה באותה עת 10,000$. לגרסתו, בשיחה טלפונית מיום 25.8.98 שביצע אליו אחיו ממשרדי התובעת, הוא הודיע לו שהוסכם בינו לבין אברהם  דרסלר מטעם התובעת, שהנתבע ימשוך מהתובעת סחורות בגובה סכום זה וגם מר דרסלר שוחח עמו טלפונית באותה שיחה (ס' 6 לתצהיר הנתבע). הנתבע משך מהתובעת לסירוגין סחורות ללא דרישת תשלום מצידה בהתאם להסכם זה. (להלן: "ההסכם ").

משקיבל את דרישת התשלום פנה בא כוחו ביום 15.12.99 אל התובעת בדרישה לביטול החשבונית לתשלום, לאור ההסכם. (ס' 9 לתצהיר הנתבע).

לגרסת הנתבע, כרטסת הנהלת החשבונות אשר צורפה על ידי התובעת והונפקה ביום 9.6.04, אינה מפרטת את הפעולות שבוצעו בשנת 1999. לטענתו, הוא משך סחורות מתוך ידיעה שבהתאם להסכם, עומד לזכותו אצל התובעת סכום של 10,0000 דולר למשיכת סחורות.

לטענת הנתבע, לא ניתן היה לשנות או לבטל את ההסכם לאחר שהודע לו אודותיו  כמוטב, כיוון שמרגע זה, זכותו משוריינת וחסינה מפני שינוי.

דיון

הצדדים חלוקים בשאלה, האם נכרת בין התובעת ושיל"ז ו/או מנהלה דאז יצחק פוקס המנוח, הסכם בעל פה, לפיו הנתבע הוא המוטב, כאשר שיל"ז הפקידה אצל התובעת סכום של 10,000 $ שכולו עמד לזכות הנתבע למשיכת סחורות.

אין חולק כי הנתבע משך סחורות ממחסני הנתבעת ותמורתן לא שולמה על ידו ולטענתו, תמורתה שולמה מהזיכוי שהופקד עבורו אצל התובעת על ידי אחיו המנוח, בהתאם להסכם.

מנהל המכירות בתובעת, אברהם דרסלר הצהיר, כי ביום 8.11.99 הזמין הנתבע מהתובעת בהודעת פקסימיליה, סחורה אשר שוויה באותה עת היה 35,860 ש"ח ובהזמנה לא פורט כלל שהיא נמשכה על חשבון אדם אחר. הסחורה סופקה לנתבע, בהתאם להזמנתו ותמורתה לא שולמה (ס' 4 לתצהיר אברהם דרסלר).

בחקירתו הסביר מר דרסלר, שכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת מורכבת מחשבוניות אשר הונפקו על פי הנחיותיו והתבססו על תעודות משלוח והזמנות.

לגרסתו, עותק מהכרטסת אשר הונפק ביום 16.1.04 מתבסס על יתרות חוב משנת 1999, בהתאם לשתי החשבוניות מאותה שנה שמספרן רשום בכתב יד על עותק הכרטסת (עמוד 5 שורות 18-19 לפרוטוקול).

מר דרסלר הכחיש בתצהירו את טענת הנתבע, לפיה, נערך הסכם בין התובעת לחברת שיל"ז לפיו הוקנתה לנתבע כצד ג' - כמוטב הזכות לקבל מהתובעת סחורות בסכום של 10,000$ על חשבון שיל"ז. לטענתו, לא הייתה כל הוראה מחברת שיל"ז ו/או מיצחק פוקס המנוח, לספק לנתבע סחורה על חשבונם (ס' 6 לתצהירו).

לגרסתו, חברת שיל"ז נהגה לרכוש סחורות מהתובעת ושילמה את תמורתן. היא נותרה חייבת לתובעת סך 4,242 ש"ח, סכום אשר שולם במלואו במסגרת תביעה אחרת. לגרסתו, גם סכום זה הינו בגין סחורה שנמשכה על ידי הנתבע ושיל"ז סירבה לשלמו, אך לאחר פטירת המנוח, במסגרת תביעה משפטית אחרת, שולם הסכום (ס' 7-8 לתצהירו).

בחקירתו השיב דרסלר, שאת מכתב ב"כ הנתבע מיום 21.11.99, נספח א' לתצהיר הנתבע, לא ראה מעולם ואם היה יודע אודותיו, היה משיב למחלקה המשפטית של התובעת, שהאמור בו אינו נכון, כיוון שלא היה כל הסכם בין התובעת לשיל"ז (עמוד 5 שורות 6-10 לפרוטוקול).

מר דרסלר השיב בחקירתו שבשנה מסוימת, ואינו זוכר מתי בדיוק, הפקיד יצחק פוקס המנוח אצל התובעת כ- 45,000 ש"ח, בהתאם למצוין בכרטסת של שיל"ז (עמוד 6 שורות 24-25 לפרוטוקול) וממנו קוזז חוב, אשר באותה עת שיל"ז הייתה חייבת לתובעת. בהמשך, משכה שיל"ז סחורות בסכום שנותר מהפקדה זו, לאחר קיזוז החוב הנ"ל. לגרסתו, כל הפירוט מופיע בכרטסת של שיל"ז והפקדה זו בוצעה בין השאר, כדי שיישמר לשיל"ז מחיר הסחורה נכון למועד הפקדתו. מר דרסלר השיב, ששמע מהמנוח על הסכסוך עם הנתבע ועל הפירוד העסקי ביניהם בתוך שיל"ז. המנוח אמר לו שהנתבע אינו עובד עוד בשיל"ז ולא יכול למשוך סחורה על חשבון שיל"ז, אלא באישורו (עמוד 7 שורות 1-6 לפרוטוקול)..

מר דרסלר הכחיש את השיחה הנטענת על ידי הנתבע, שבה לטענתו, נכרת ההסכם בעל פה הנטען על ידו, וחיזק את הכחשתו זו בעובדה, ששיל"ז המשיכה למשוך סחורות לעצמה על חשבון אותה הפקדה ותמורתן לא שולמה על ידה, אלא  קוזזה מסכום ההפקדה הנ"ל. (עמוד 7 שורה 8 לפרוטוקול).

משהוצגו לו על ידי ב"כ הנתבע תעודות משלוח עליהן חתום יוסי בשם שיל"ז השיב, כי גם אם מדובר בנתבע אשר משך את הסחורה על חשבון שיל"ז, הסחורה נמסרה לו רק על פי הוראתו של אחיו המנוח. (עמוד 8 שורות 16-17, 20-23 לפרוטוקול).

הנתבע בחקירתו השיב שלאחר שהעביר את מניותיו בשיל"ז לאחיו המנוח, הקים חברה משלו, במסגרתה רכש סחורות מהתובעת, בתחילה הזמין סחורה בשמו הפרטי ושילם את תמורתה ולאחר מכן משך סחורה בהתאם להסכם (עמוד 9 שורות 19-21 לפרוטוקול).