פסק-דין בתיק א 46748/04

1.         בפניי תביעה שטרית לתשלום שיק בטחון ע"ס 12,225 ש"ח שמשכה הנתבעת לפקודת התובע.

2.         ביום 26.12.2002 הזמין התובע מחברת לקסווד בע"מ ( להלן: "לקסווד") 10 דלתות עץ לצורך התקנתן בביתו. מי שטיפל בהזמנה מול התובע היה מנהלה של לקסווד, מר ניסים צור ( להלן: "צור"), בעלה של הנתבעת. מחיר כל דלת היה 975 ש"ח, ובסך הכל 9,750 ש"ח עבור עשר דלתות. סוכם כי מחיר ההתקנה של הדלתות יהיה 2,500 ש"ח. מחירה הכולל של ההזמנה היה איפוא 12,250 ש"ח. התובע שילם עבור ההזמנה בשיק, ודרש לקבל שיק נגדי לבטחון, כדי להבטיח שלקסווד אכן תספק את הדלתות. בעקבות כך נמשך השיק שבמחלוקת, וזמן פרעונו נקבע ליום 15.3.2003. מועד האספקה נקבע ליום 10.2.2003, כ- 45 יום לאחר ההזמנה.

3.         הנתבעת טוענת כי ההזמנה שוגרה בו ביום להודו וייצור הדלתות הושלם בתוך ימים ספורים. לאחר כשבוע התקשר התובע וביקש לעכב את אספקת הדלתות. לקסווד ביקשה לספק את הדלתות אך התובע הורה לעכב את האספקה עד אשר בחודש יולי 2003 ביקש לבטלה כליל. לקסווד הסכימה לכך בכפוף לתשלום עלות ההזמנה והייצור, וכן לרכישת פרטי ריהוט שונים ממנה ביתרת הסכום. לאחר מכן נמלך התובע בדעתו וביקש אספקה של שתי דלתות. בשל שביתה בנמל התעכב המשלוח וכאשר הגיע, סירב התובע לקבלו בנימוק שלקסווד לא עמדה במועד האספקה שנקבע. אלמלא ביקש לעכב את המשלוח, היתה ההזמנה מסופקת במועד שנקבע.  הדלתות מוכנות כיום אצל לקסווד לשם אספקה לתובע, ועל כן לא היתה כל עילה להפעלת שיק הבטחון.

4.         התובע טוען כי סוכם מלכתחילה שאם הדלתות לא ימצאו חן בעיניו, הוא יוכל להמיר את סכום ההזמנה בכל פריט אחר בחנות. לדבריו, לחץ עליו צור לבצע את ההזמנה על אתר בנימוק שנציג היצרן מהודו נמצא בישראל. הוא היה נתון בלחץ וחסר ידע בסיסי בנושא התקנת דלתות, ולא ידע כי ניתן לדעת מהן המידות הדרושות רק לאחר השלמת הריצוף. למרות זאת ציין באזני צור כי מידות הפתחים אינן סופיות ויש לשלוח את המתקין לבצע מדידות. המתקין מטעם צור לא הגיע ואז הזמין התובע מתקין אחר, שהסביר לו כי את המידות יש לקחת רק לאחר הנחת הריצוף והמשקופים. בעקבות שיחה זו פנה התובע ללקסווד וביקש לעכב את ביצוע ההזמנה עד לאחר קבלת מידות נכונות בעקבות הנחת הריצוף והתקנת המשקופים. לדבריו נאמר לו כי אין כל בעייה לעכב את ההזמנה, ולא  נאמר לו כי הדלתות כבר יוצרו. בסוף חודש אפריל 2003 החליטו התובע ואשתו לבטל את ההזמנה, משיקולים השמורים עימם, ואז נמסר להם לראשונה כי הדלתות כבר יוצרו. לפיכך החליט התובע לדחות את החלטתו בענין ביטול ההזמנה וסוכם כי בינתיים יסופקו שתי דלתות בלבד, כדוגמא, ואם הדלתות תמצאנה חן בעיני התובע, הוא יבקש את אספקת יתר הדלתות. הובטח כי שתי הדלתות תסופקנה עד ליום 12.7.2003, אך עד ליום 24.8.2003 הדלתות לא הגיעו. על כן בוטלה סופית ההזמנה ביום 25.8.2003, ושיק הבטחון הופקד בבנק, אך חולל באי פרעון.

5.         אין ספק שלקסווד מחזיקה שלא כדין בתשלום בסך 2,500 ש"ח עבור התקנה שמעולם לא בוצעה. הואיל ומדובר בתשלום עבור התקנה שלא בוצעה- המשך החזקתו היא בבחינת התעשרות שלא כדין של לקסווד. הסיבה היחידה לכך, כנטען על ידי צור, היא שמרגע שהתובע החליט באופן חד צדדי לנסות ולגבות את שיק הבטחון, החליטה הנתבעת כי הסכסוך כולו יעבור לפסים משפטיים. טיעון זה אינו מקובל עלי. כאשר קיים חוב שאינו שנוי במחלוקת, מן הראוי לפרוע אותו לאלתר ולא להתנות את התשלום בהסדר כולל. על כן, דין התביעה להתקבל ביחס לסכום זה.

6.         השאלה העיקרית הטעונה הכרעה היא, האם רשאי היה התובע לבטל את הזמנת הדלתות. התובע מודה כי ביטל את ההזמנה משיקוליו שלו, בסוף חודש אפריל 2003, ארבעה חודשים תמימים לאחר ביצוע ההזמנה. לא קדמה לכך הפרה כלשהי של ההסכם מצד לקסווד, שכן התובע הוא שהורה לעכב את אספקת הדלתות עד להודעה אחרת. בין השיטין עלה כי התובע ביקש לעכב את ביצוע האספקה, משום שהמתין להנחת הריצוף בביתו, דבר שהיה הכרחי לצורך נטילת מידות מדוייקות עבור הדלתות. הריצוף הונח רק בחודש יוני, ועל כן רק במועד זה ניתן היה לבצע מדידה מדוייקת. ואכן, במכתבו מיום 25.6.2003 נכללו מידות מדוייקות של הדלתות (מוצג נ/1). על כן, בין אם עד למועד הודעת הביטול הראשונה כבר יוצרו הדלתות, כטענת הנתבעת, ובין אם טרם יוצרו, כטענת התובע, אין לכך כל חשיבות: החוזה בין הצדדים היה שריר וקיים ולא היתה לתובע כל עילה לבטלו. חרטה כשלעצמה אינה עילה לביטול חוזה תקף. אפילו התובע עצמו הודה בחקירתו כי לא סבר בתחילה שעומדת לו עילת ביטול:

            " כשאני באתי עם אשתי והיא אמרה לי לא להזמין משם את הדלתות, לא חשבתי שיש לי זכות לבטל את ההזמנה, אמרתי לצור שישלח לי 2 דלתות כדי לראות ואולי לקנות במחיר העלות רהיטים אחרים" (ע' 6 לפרוטוקול)

7.         לפיכך, נסיונו החד צדדי של התובע לבטל את החוזה בסוף חודש אפריל 2003 לא היה מוצדק, וממילא החוזה לא בוטל כדין אלא נותר בעינו.

8.         אינני סבור כי עומדת לתובע עילת ביטול של ההזמנה לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981 ( להלן: "חוק הגנת הצרכן"). טען בא כוחו כי התובע היה זכאי לבטל את ההזמנה גם אם הדלתות כבר היו מסופקות לו, ולא כל שכן קודם לאספקתן. אינני מקבל טענה זו. אין עסקינן במכירה ברוכלות, ולכן הוראת ס' 14 לחוק הגנת הצרכן אינה חלה. גם אין המדובר בניצול מצוקה או בהטעייה של הצרכן. התובע ידע היטב כי יש לבצע מדידה מדוייקת קודם לייצור הדלתות, כפי שהוא עצמו טוען בתצהירו בבואו להסביר מדוע ביקש שיגיע מתקין מטעם לקסווד ליטול מידות. העובדה שצור האיץ בו למהר ולבצע את ההזמנה היא כשלעצמה אינה מהווה ניצול של מצוקה, שכן התובע לא היה במצוקה. מכל מקום, אין כל קשר סיבתי בין ארועים אלה שקדמו לכריתת החוזה, לבין רצונו של התובע לבטל את החוזה, שנבע מסיבה אחת ויחידה: הוא ואשתו פשוט התחרטו וחזרו בהם מכוונתם המקורית לרכוש את הדלתות מלקסווד.

9.         עם זאת, בסופו של דבר נמלך התובע וביקש אספקת שתי דלתות: ביום 25.6.2003 הוא הורה לצור לספק לו שתי דלתות מבין העשר שהזמין תחילה (ראה מוצג נ/1). לדבריו, אלה היו אמורות להמסר עד ליום 12.7.2003, אך בפועל, עד להודעת הביטול מיום 25.8.2003, הן לא סופקו. טענה עובדתית זו לא נסתרה. כזכור, מועד האספקה המקורי לו התחייבה לקסווד היה 45 יום מעת ביצוע ההזמנה, ועל כן ברי כי בגין אי אספקת שתי הדלתות עד ליום 25.8.2003 קמה לתובע עילת ביטול לגבי הזמנת שתי דלתות אלה. עילת ביטול זו אינה מתייחסת לשאר הדלתות, משום שהתובע לא ביקש עד עצם היום הזה את אספקתן וממילא לא ניתן לקבוע כי לקסווד הפרה את החוזה בקשר אליהן. גם לא נסתרה טענתו של צור לפיה דלתות אלה מצויות ברשותה של לקסווד מאז חודש אוגוסט 2003. לפיכך התובע זכאי להשבת סך של 1,950 ש"ח בגין שתי דלתות שלא סופקו במועד.

10.        לנוכח המסקנה אליה הגעתי, נותר עדיין לדון בשאלה האם התובע זכאי להמיר את הזמנת הדלתות ברכישת פריטי ריהוט מלקסווד. בענין זה נרשם בהזמנה: " הדלתות לא לפי בקשתו של המזמין יומר התשלום לכל פריט אחר". השפה אמנם עילגת, אך הכוונה ברורה: במקרה של אי התאמה בין מה שהוזמן לבין מה שיסופק, אזיי רשאי יהיה התובע להמיר את ההזמנה בפריטים אחרים. אין הכוונה למצב בו התובע מתחרט כך סתם ומבקש לבטל את ההזמנה. על כן, אין בידי לקבל את טענתו של התובע כאילו סוכם כי אם הדלתות לא תמצאנה חן בעיניו, הוא יהיה רשאי להמירן בפריטי ריהוט אחרים. גם אין בכך כל הגיון מסחרי: הדלתות הוזמנו במיוחד לפי מידות שהגדיר התובע עצמו, ואין ללקסווד כל שימוש אחר בהן. מכאן מתבקשת המסקנה כי התובע אינו רשאי להמיר את הזמנתו ולקבל זיכוי כספי לרכישת פריטים אחרים.

11.        סיכומו של דבר, התובע זכאי להשבת הסכומים הבאים: 2,500 ש"ח בגין התקנה שלא בוצעה ו- 1,950 ש"ח בגין שתי דלתות שלא סופקו במועד. התובע זכאי לקבל לידיו את שמונה הדלתות שתמורתן שולמה על ידו, אך אין הוא זכאי לקבל במקומן זיכוי לרכישת פריטים אחרים.

12.        אשר על כן התביעה מתקבלת ביחס לסכום של 4,450 ש"ח. יש איפוא לחשב את החוב בתיק ההוצל"פ לפי קרן בסך של 4,450 ש"ח.

13.        בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

14.        המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום ט' בניסן, תשס"ה (18 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: