פסק-דין בתיק א 4668/03

1.         התובעת, ילידת 1958, נפגעה לטענתה כתוצאה מטיפולים רפואיים לקויים, רשלניים ובלתי מקצועיים שניתנו לה על ידי הנתבע מס' 1, שהיה, בזמנים הרלבנטיים לתביעה, רופא בעל תעודת מומחה בכירורגיה כללית, ושימש כעובדה של הנתבעת מס' 2 ו/או השתמש בקליניקה ו/או במתקני האשפוז שבבעלותה ובהחזקתה, והשתמש בציוד שבבעלות ו/או בחזקת הנתבעת מס' 2, לצורך ביצוע ניתוחים בתחום הכירורגיה פלסטית, לרבות ביצוע ניתוחי הרמה ו/או הגדלת חזה.

הנתבעת מס' 2, היתה בזמנים הרלבנטיים לתביעה, חברה בע"מ, שעיסוקה העיקרי הינו מתן שירותי רפואה, בין היתר, בתחום הכירורגיה הפלסטית, לרבות ניתוח הרמה ו/או הגדלת חזה, והיתה בזמנים הרלבנטיים, הבעלים ו/או המחזיקה בקליניקה ו/או במתקן אשפוז, לצורך ביצוע ניתוחים בתחום הכירורגיה הפלסטית.

כך נטען כי הנתבעת מס' 2, היתה בזמנים הרלבנטיים לתביעה, בעלת השליטה והמרות על הנתבע מס' 1 והפנתה אליו פציינטים לביצוע הניתוחים, כשהיא גובה התשלום עבור ניתוחים אלה, שבוצעו על ידי הנתבע מס' 1 בקליניקה השייכת לה.

כנגד הנתבעת מס' 2 נטען כי הציגה בפני התובעת את הנתבע מס' 1 כרופא מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית.

התובעת טענה כי עפ"י המלצה שקיבלה מחבר משפחה פנתה אל הנתבעת מס' 2, לאחר שביקשה לבצע ניתוח להרמה והגדלת חזה, כי ב - 06.05.02 התקשרה אליה נציגה של הנתבעת מס' 2 על מנת לקבוע לה תאריך לניתוח, כי בשיחה זו שאלה היא האם דרושה בדיקה על ידי הרופא המנתח קודם הניתוח ונענתה כי הבדיקה תערך ביום הניתוח, וכך אכן היה.

התובעת טוענת כי ביום 19.05.02 בשעה 08:00 לערך, הגיעה לקליניקה של הנתבעת מס' 2 ומסרה בידי המזכירה תוצאות ספירת דם, אחר זמן הגיע הנתבע מס' 1, בחן את חזה, שירטט דבר מה והלך, אחר מספר דקות הגיע רופא מרדים, החתים אותה על טופס הרדמה, היא עברה בדיקת א.ק.ג. והוכנסה לחדר ניתוח, הורדמה בערך בשעה 08:50, והניתוח החל בשעה 09:00.

אחר שהתאוששה מהניתוח הסביר לה הנתבע מס' 1 כי הניתוח בוצע "בהצלחה", היא שהתה בקליניקה של הנתבעת מס' 2 עד ליום המחרת, אז שוחררה והונחתה לחזור בחלוף 10 ימים לצורך הורדת תפרים.

התובעת הגיעה במועד זה לקליניקה, אך מתוך שנאמר לה על ידי הנתבע מס' 1 כי הפצע אחר הניתוח טרם הגליד סופית, חזרה שוב ביום 10.06.02 לצורך הורדת התפרים, אז אמר לה הנתבע מס' 1, לטענתה, כי היות והשדיים והפטמות נפולים - היא צריכה לעבור ניתוח תיקון - אותו עברה ביום 09.08.02, בהרדמה מקומית, שבוצע גם על ידי הנתבע מס' 1 בקליניקה של הנתבעת מס' 2.

בחלוף 10 ימים מהניתוח הנוסף הגיעה התובעת להוריד תפרים, אז טען בפניה הנתבע מס' 1, לטענתה, כי גם ניתוח זה לא הצליח ודרוש ניתוח שלישי - לבצועו סירבה.

התובעת טענה כי כתוצאה מהטיפולים הרפואיים הלקויים, הרשלניים ובלתי מקצועיים, נותרו בה נזקים, ואת טענותיה תמכה בחוות דעתו של פרופ' מלר, שהביע בה גם את עמדתו גבי התנהלות הנתבע מס' 1 קודם הניתוח ובמהלכו.

2.         הנתבעים הגישו כתב הגנה, והנתבעת מס' 2 שלחה הודעה לצד ג' כנגד הנתבע מס' 1.

            טענות הנתבעים כנגד התובעת והאחד כנגד רעהו - מפורטות בכתבי בי-דין שניתנו.

3.         ביום 27.06.05 הודיעו ב"כ בעלי הדין כי הגיעו להסדר דיוני לו ניתן תוקף החלטה ביום 29.06.05, על פיו תקבל התובעת מאת הנתבעים והצד השלישי, סך כולל של 65,000 ש"ח לסילוק מלא, סופי וגמור של תביעתה.

            עוד הוסכם, כי מאחר והנתבעים וצד ג' חלוקים ביניהם באשר לאופן חלוקת הסכום ביניהם  - יוגשו סיכומי טענותיהם וביהמ"ש יכריע בשאלת חלוקת האחריות (והפיצוי בהתאמה) - שביניהם בלבד.

4.         הנתבע מס' 1 נתן סיכומיו ביום 20.07.05, אך עד היום לא הוגשו סיכומיה של הנתבעת מס' 2, אף לא אחר בקשת התובעת ליתן פסק דין, ששוגרה לב"כ הנתבעים.

            בהעדר תגובת הנתבעת מס' 2 לבקשת התובעת הנ"ל - ביקשה התובעת ליתן פס"ד עפ"י הסיכומים שהוגשו - ואכן היא זכאית לקבל כך.

            לציין כאן, כי עד היום, ועל אף שלא הוגשו סיכומי הנתבעת מס' 2 - לא הגיש הנתבע מס' 1 כל בקשה מטעמו.

5.         אחר עיון ושקול טענות בעלי הדין, המסמכים וחוות הדעת, וסיכומי הנתבע מס' 1, ואף אם לא הגישה הנתבעת מס' 2 סיכומי טענותיה - אני מוצאת לייחס מרבית האחריות לנזקיה של התובעת לנתבע מס' 1.