פסק-דין בתיק א 4664/01

1.         זוהי תביעה בגין ליקויי בניה אשר הוגשה על ידי מר קאופמן שבח וגב' קאופמן שרה (להלן: "התובעים") כנגד חברת גב-ים לקרקעות בע"מ (להלן: "הנתבעת"). הנתבעת הגישה הודעה לצדדים שלישיים כנגד סולל בונה בע"מ (להלן: "הצד השלישי"), אשר ביצעה את עבודות הבניה באתר, וכנגד מר אייזנברג שמעון וגב' אייזנברג חמדה (להלן: "הצדדים השלישיים"), אשר דירתם ממוקמת מעל לדירת התובעים ואשר ליקוי הרטיבות נובע מדירתם של הצדדים השלישיים.

2.         בתאריך 30/6/05 ניתן פסק דין כנגד הצדדים השלישיים בהעדר הגנה המאפשר לנתבעת לבצע תיקונים דרושים למניעת רטיבות בדירת התובעים בדירת הצדדים השלישיים ככל שאלה יידרשו.

            התשתית העובדתית:

3.         התובעים רכשו מן הנתבעת דירה ברחוב מוטה גור 8 בשכונת נווה גנים בקרית מוצקין על פי הסכם מכר מיום 26/7/95 ובתאריך 5/2/97 נמסרה החזקה בדירה לתובעים.

4.         עם מסירת הדירה לחזקת התובעים נערך פרוטוקול מסירה. כעולה מפרוטוקול המסירה, פעל הצד השלישי לביצוע התיקונים המפורטים בפרוטוקול מסירת החזקה בדירה והתובעים אישרו בחתימתם על גבי הפרוטוקול ביצוע התיקונים.

5.         בחודש פברואר 1998 ערך מומחה התובעים, המהנדס עזרא, דו"ח ליקויים בדירה, ואילו את תביעתם הגישו לביהמ"ש בתאריך 18/2/01 כשהיא נתמכת בחוות דעתו של המהנדס עזרא. בכתב התביעה ביקשו התובעים מביהמ"ש פיצוי כספי בסך של 86,400 ש"ח וכן ציינו בסעיף 13 לכתב התביעה כי הם עומדים על מתן פיצוי כספי בגובה עלות התיקונים והפחתת הערך וכי לנוכח ביצועם הגרוע והכושל של תיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת אין מקום להתיר לנתבעת לבצע בפועל את התיקונים הדרושים.

6.         במהלך שנת 2001, לאחר קבלת חוות דעת התובעים ולנוכח תלונותיהם בגין ליקויי רטיבות בדירתם, ביצע הצד השלישי עבודות תיקון ליקויי הרטיבות בדירת התובעים. בין היתר ביצע הצד השלישי איטום של הקירות החיצוניים של דירת התובעים וכן איטום וריצוף מחדש של מרפסת הצדדים השלישיים הממוקמת מעל לדירת התובעים.

7.         בתאריך 14/6/01 מינה ביהמ"ש את המהנדס ישראל דימנט כמומחה מטעם ביהמ"ש. בקשת התובעים לפסילת המומחה נדחתה על ידי כב' השופט סוקול בהחלטתו מיום 25/6/01.

8.         בתאריך 20/2/02 הגיש המהנדס ישראל דימנט את חוות דעתו לביהמ"ש בעקבות ביקור שערך בדירת התובעים ביום 3/1/02. המומחה העמיד את הפיצוי הכולל על סך של 10,195 ש"ח כולל מע"מ. המהנדס ישראל דימנט קבע בחוות דעתו כי בעיית הרטיבות בדירה תוקנה ונפתרה. יחד עם זאת, ציין המומחה כי נכרו סימני חדירת מים בפינת חדר המגורים שנראה שמקורם במרפסת העליונה. המומחה קבע בחוות דעתו כי יש לתקן את האיטום ולבצע תיקוני צבע בעלות של 2,000 ש"ח. כן קבע המומחה כי לא נכרו כל סימני רטיבות בפינת חדר האמבטיה, תקרת חדר הילדים וחדר הארונות וכי יש לבצע תיקוני צבע בתקרת חדר השינה והממ"ד בסך של 900 ש"ח היכן שבוצעו תיקוני טיח ואשר נמצאו יבשים. בנוסף קבע המומחה פיצוי בסך של 250 ש"ח בגין פרוזדור צר אשר בקטע באורך של 1.50 מטר הינו ברוחב של 88 ס"מ ולא 90 כמתחייב. המומחה קבע כי עלות תיקון הליקויים הנטענים ביחס לממ"ד הינה בסך כולל של 500 ש"ח ולא ראה צורך בהחלפת כל אריחי הממ"ד לנוכח קיומו של כתם באריח אחד בלבד. כן קבע המומחה עלות כוללת של 3,300 ש"ח עבור ליטוש, החלקה וצביעה מחדש של חדרי דיור ומעקה. בגין ליקויים נוספים הכוללים חללים באריחי הקרמיקה באמבטיה, חסר אף מים, הגבהת חבלי כביסה, הוספת סיפון למניעת ריחות והחלפת רפפות תריס קבע המומחה עלות תיקון ו/או החלפה כוללת בסך של 1,650 ש"ח. המומחה העמיד, איפוא, את עלות התיקונים והפיצוי בגין ליקויי הבניה בדירת התובעים על סך כולל של 8,750 ש"ח (בתוספת מע"מ).

9.         לאחר קבלת חוות דעת המומחה הגישו הצדדים תחשיב נזק מטעמם ובמסגרתו חזרו ותבעו התובעים לפצותם בכסף בגין הנזקים שנתגלו בדירתם, אלא בשיעור שננקב על ידי המומחה מטעמם ולא על ידי מומחה ביהמ"ש. הגם שבשורה ארוכה של דיונים מקדמיים אשר התקיימו בתאריכים 6/10/02, 21/9/03 ו-9/11/03 הביעו הנתבעת והצד השלישי הסכמתם לביצוע התיקונים, לא איפשרו התובעים ביצוע התיקונים וביקשו פעם אחר פעם את דחיית הדיונים על מנת שיחלוף חורף נוסף ו/או תיערך חוות דעת נוספת מטעם המומחה המהנדס ישראל דימנט.

10.        המהנדס ישראל דימנט ביקר פעמים נוספות בדירת התובעים. בתאריך 22/9/03 קבע המומחה כי הוא מצא בדירה סימני רטיבות יבשים שהינם כנראה שריד לרטיבות יבשה ובחוות דעתו המשלימה מיום 8/5/04 מצא המומחה סימני רטיבות ישנים ואולם לראשונה גם סימני רטיבות חדשים בתקרת מרפסת הסלון, בתקרת אמבט בפינה שליד קיר החוץ, בחדר השינה בתקרה ליד הקיר המערבי ובתקרת חדר רחצה הורים.

11.        בתאריך 9/6/04 ולאחר קבלת חוות דעתו המשלימה של המומחה, המהנדס ישראל דימנט, עתרו התובעים בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפניי לראשונה כי הנתבעת והצד השלישי יבצעו את התיקונים. לנוכח התנגדותו הנמרצת של הצד השלישי לביצוע תיקוני הרטיבות, הגישו התובעים בתאריך 24/6/04 בקשה לתיקון כתב התביעה אשר נעתרה בהחלטתי מיום 1/8/04. במסגרת התיקון עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בתיקון בפועל של ליקויי הרטיבות בדירתם.

12.        הנתבעת הגישה במקביל עם הגשת כתב הגנה מתוקן גם הודעה כנגד הצדדים השלישיים אשר חרף העובדה שהומצאה להם כדין לא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו לדיונים שנקבעו ועל כן ניתן כנגדם פסק דין במסגרת ההודעה לצדדים השלישיים.

13.        בתאריך 14/6/05 נתנו ב"כ הצדדים הסכמתם לניהול ההליך בדרך מקוצרת ולפיה יינתן פסק הדין על סמך החומר המצוי בתיק ביהמ"ש בלא הגשת תצהירי עדות ראשית ובלא חקירות.

            טענות התובעים בתמצית:

14.        התובעים טוענים כי יש לחייב את הנתבעת בתיקון ליקויי הרטיבות כפי שנקבעו בחוות דעתו של המומחה, המהנדס ישראל דימנט, ובמכתבו המשלים מיום 8/5/04. כן טוענים התובעים, כי באשר ליתר הליקויים שפורטו יש לחייב את הנתבעת בפיצויים בעלות התיקון הריאלית ו/או בהפחתת הערך שנגרם לדירתם ובערכים כפי שנקבעו על ידי המומחה מטעמם, המהנדס עזרא, בחוות דעתו. כן טוענים התובעים לפיצוי בגין עלות דיור חילופי לתקופת התיקונים ופיצוי בגין טרחה ועוגמת נפש שהיתה מנת חלקם.

            טענות הנתבעת בתמצית:

15.        הנתבעת טוענת כי אין עוד מקום לחייבה לבצע התיקונים בפועל, שכן גילתה נכונות לבצע התיקונים ואף ביצעה תיקונים, ואולם התובעים התנגדו כל העת מתחילת המשפט לביצוע התיקונים ורצונם של התובעים כי יבוצעו התיקונים בפועל נובע אך מחמת העובדה שנוכחו לדעת שהפיצוי בגין ראשי הנזק שנקבעו בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש הינם נמוכים ועל כן אין להעתר לדרישתם. עוד טוענת הנתבעת, כי אין מקום לסטות מחוות דעת מומחה ביהמ"ש ביחס להיקף הליקויים ולתמחורם ואין להעדיף חוות דעתו של מומחה מטעם צד על פני חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש.

בנוסף טוענת הנתבעת, כי אין מקום לפצות בגין עלות דיור חילופי ו/או לפצות את התובעים בפיצוי בגין עוגמת נפש, לא כל שכן, בסכום הנתבע על ידם. כן טוענת הנתבעת, כי הליקויים הנטענים הינם ליקויי ביצוע ולנוכח הסכם ההתקשרות שנקשר בינה ובין הצד השלישי על הצד השלישי לשפותה בגין כל נזק גם אם הינו נובע מאי התאמה לתיקון ו/או אי התאמה לנוכח ההתחייבויות שנטל על עצמו הצד השלישי בהסכם.