פסק-דין בתיק א 46587/04

1.         עליא הולילנד פרודקטס בע"מ (להלן "התובעת") היא חברה פרטית העוסקת ביבוא שיש ואבן מחו"ל.

2.         פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (להלן "חכשורי") היא חברת בניה אשר בנתה את פרויקט המגורים "איילון על הפארק".

3.         חכשורי התקשרה עם הנתבעת 2, עוזי זרחי הנדסת בנין בע"מ (להלן "זרחי") לביצוע עבודות הבנייה, הקמת השלד והחיפוי החיצוני של הבניינים בפרויקט המגורים.

4.         בחודש יולי 2003 פנו חכשורי וזרחי או מי מהן אל מנהל התובעת, מר יאיר עציון, וביקשו הצעה לרכישת שיש לחיפוי חיצוני של בנייני הפרויקט.

5.         ביום 1.10.03 נערכה במשרדי חכשורי פגישה בה נכחו נציגים מטעם כל הצדדים. התובעת הציגה לפניהם הצעת מחיר הנושאת את התאריך 30.9.03. מר זרחי, מנהל זרחי,  חתם ואישר את הצעת המחיר. 

6.         בהצעת המחיר נקבע מחירו של שיש מסוג "לימרה". כן נכתב בה כי " המחירים אינם כוללים מע"מ ובנוים על כך שאשראי דוקומנטרי יפתח על ידכם." הצעת המחיר החתומה נותרה בידי הנתבעות, מבלי שהתובעת קיבלה עותק ממנה. זה הועבר לאחרונה באמצעות פקסימיליה, בצירוף כרטיס ביקור של מנהל חכשורי ובצירוף פתקית מטעמה.

7.         למחרת, שלח לתובעת מר נתן כהן, נציג חכשורי, הזמנה מס. 1 כשהוא מזכיר כי האספקה הראשונה דחופה ביותר. להזמנה צורפה טבלה  שנערכה ע"י מר זרחי, המציינת את כמויות השיש הנדרשות להזמנה חודשית, מידותיו ומיקום החורים באבן לצורך חיבור החיפוי לקיר. אותה הזמנה נשלחה לתובעת בשנית, יומיים לאחר מכן.

8.         בהתבססה על ההזמנה והצעת המחיר,  דרשה התובעת ביום 15.10.03  כי חכשורי תוציא לה מכתב אשראי להבטחת התשלום, אך הדרישה וגם זו שלאחריה לא נענו. הזמנת החיפוי בחו"ל, אם הייתה, בוטלה על ידי התובעת.

9.         התביעה הוגשה כנגד חכשורי וזרחי בטענה כי הפרו את ההסכמות שבהצעת המחיר ובהזמנה  וגרמו לה להוצאות, בגין נסיעתה לחו"ל לצורך ביצוע ההזמנה,  ולהפסד הכנסות עתידיות.

10.       טענות התובעת:

            התובעת טוענת כי כאשר קיבלה פנייה להציע הצעה לאספקת שיש לחיפוי מסוג לימרה, הבהירה בכתב לחכשורי כי שיש זה אינו מתאים לחיפוי חוץ מכיוון שאינו עומד בדרישת התקן הישראלי, וכי ספיגותה של האבן גבוהה במיוחד. לטענת מר עציון, הציע לנתבעות לרכוש שיש חלופי העומד בכל דרישות התקן, ואף מסר להן הצעת מחיר לשיש זה, אלא שהנתבעות ו/או מי מהן עמדו על דעתן כי הן מעוניינות בשיש הראשון ("לימרה") ואף התקשרו עימו בהסכם ליבוא 16,000 מ"ר במחיר של 13.6$ למ"ר, לחיפוי חיצוני של שני הבניינים הראשונים של הפרויקט.

11.       לטענת התובעת מהווה הצעת המחיר הסכם מחייב, שאושרר על ידי ההזמנות שבאו לאחריה.  לגרסתה, הסתמכה על ההצעה ואף הוציאה הוצאות לביצועה המיידי. כך למשל, טוענת התובעת כי מר עציון נסע מיד לאחר החתימה לטורקיה וחתם על הסכם עם ספק טורקי, עפ"י המפרט והמידות שנמסרו ע"י הנתבעות.

12.       עוד טוענת התובעת כי רק לאחר שהודיעה לה חכשורי בשלב מאוחר יותר, כי היא דורשת שהשיש יעמוד בתנאי התקן הישראלי, ביטלה את ההזמנה. 

13.       בדיעבד התברר לתובעת כי ספק אחר הזמין בטורקיה עבור מי מהנתבעות שיש זהה, שאינו עומד בדרישות התקן ובשיש זה נעשה שימוש בבניין שהוקם.

14.       לשיטת התובעת, התקשרו הנתבעות או מי מהן עם ספק אחר, על מנת להוזיל את עלויותיהן.

            לגרסתה,  הדרישה לעמידה בתו התקן הייתה תרוץ שנולד לאחר ההתקשרות, והראיה, שהשיש החלופי שנרכש על ידי הנתבעות גם הוא אינו עונה על הדרישות והן צפויות להיתבע על ידי רוכשי הדירות בגין כך.

15.       טענות הנתבעות

חכשורי טוענת כי נציג התובעת פנה אליה על מנת לעניין אותה בייבוא שיש וכי לצורך כך זימנה לפגישה את נציג זרחי, אשר הייתה ממונה על רכישת השיש, כמו גם על הבנייה כולה, על פי תנאי ההתקשרות שביניהן. באותה פגישה לא חתמה חכשורי על הצעת המחיר אך  הוסיפה על גביה פתקית, המפרטת את דרישותיה שלה להתקשרות העתידית:  1. אספקה מיידית. 2. קבלת דוגמא מהשיש ואישור מכון התקנים. ההצעה, כמו גם הפתקית, הועברו אל התובעת באמצעות פקסימיליה יום לאחר הפגישה.

16.       חכשורי מכחישה כי התובעת הודיעה לה מראש כי השיש אינו עומד בדרישות התקן הישראלי. עוד טוענת חכשורי כי התובעת לא הוכיחה כי הוציאה הוצאות כלשהן לצורך ההתחייבות העתידית, לא שילמה לספק הטורקי, ולא נתבעה על ידו בגין ביטול ההזמנה.