פסק-דין בתיק א 46502/06

טענות התובעת:

התובעת עוסקת בין היתר בניכיון שקים ואוחזת בשמונה שקים משוכים על ידי הנתבעת 1 לפקודת נתבעת 2 ואשר הוסבו על ידי נתבעת 2 לתובעת, בסך כולל של 29,240 ש"ח. השק הראשון הוצג לפירעון, אך חולל כיוון שחשבון הבנק של הנתבעת מעוקל.

בעקבות חילול השק פנה מנהל העסקים של התובעת, ניקולס וגמן (להלן: "וגמן"), לנתבעת וסמיר, אחד מעובדי הנתבעת, הודיע לו כי מנהל  הנתבעת הלך לעולמו שבועות אחדים קודם לכן,  הנתבעת נקלעה לקשיים כלכליים והיא עתידה להפסיק פעילותה.

התובעת הגישה את השק הראשון לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ושיק זה אינו חלק מהשקים נשוא תביעה זו.

פרט לשק הראשון אשר הוצג לפירעון, חולל והוגש להוצאה לפועל, התובעת לא הציגה שקים נוספים לפירעון, כיוון שבדיקה באתר האינטרנט של בנק ישראל העלתה כי ביום 27.7.07 הוגבל חשבונה של הנתבעת.

וגמן פנה לנתבעת 2 בדרישה כי תשלם לתובעת את סכום השקים, אך נדחה בטענה כי נתבעת 1 היא אשר צריכה לשלם את סכום השקים.

נכון לזמן הגשת התביעה טרם הגיע זמן פירעונם של 5 מבין השקים טרם הגיע, טוענת התובעת כי יש לה עילת תביעה נגד הנתבעות אף בגין שקים אלה, זאת לאור דוקטרינת ההפרה הצפויה, והעובדה שחשבון הנתבעת הוגבל והנתבעת הפסיקה את פעילותה והודעתה כי היא מסרבת לשלם את השקים.

טענות הנתבעת:

התובעת והנתבעת עבדו שנים רבות יחד ומעולם לא היו בעיות כספיות ביניהן גם לא עם חברות אחרות איתן עבדה הנתבעת.

לטענת הנתבעת, מוצרים רבים אותם רכשה מהתובעת ואשר נמכרו ללקוחותיה הוחזרו מאחר והיו פגומים. הנתבעת נאלצה לספק ללקוחות מוצרים תקינים במקום הפגומים דבר אשר גרם לנתבעת נזק בלתי הפיך ואף כבד ובסכומים גבוהים מאוד.

דיון:

נתבעת 2 לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון ההוכחות.

מנהל התובעת ניקולס וגמן הצהיר כי התובעת קיבלה לניכיון מחברת גמא שופ בע"מ (להלן: "נתבעת 2"), בין היתר את שבעת השקים מושא התובענה. (סעיף 4 לתצהיר). בחקירתו הנגדית השיב וגמן כי התובעת והנתבעת לא ניהלו יחסי מסחר, והתובעת ביצעה ניכיון שקים שמסרה נתבעת 1 לנתבעת 2, עמה הפסיק לעבוד מזה מספר חודשים. (עמוד 3 שורה 8, 12 לפרוטוקול).

לגרסתו, השקים נשוא התביעה הופקדו במועדם ולא קודם לכן. התובעת  לא ניסתה לגבות את סכום השקים מנתבעת 2, מאחר ונוהג העבודה הינו שיש לגבות את הכסף ממושך השק ורק לאחר מכן מהלקוח. (עמוד 3 שורה 17-18 לפרוטוקול).

מוניר נאטור, אחיו של מנהל נתבעת 1, הצהיר כי נתבעת 2 סיפקה לנתבעת 1 מוצרים פגומים ולכן נתבעת 1, כדי לפצות את לקוחותיה, החליפה את המוצרים הפגומים באחרים. בכך, לטענתו, נגרם לנתבעת 1כבד ובלתי הפיך בגובה של 27,120 ש"ח. (יש להניח שכוונת הנתבעת בכתב הגנתה, הנם למוצרים שנקנו מנתבעת 2 ולא מהתובעת).

נתבעת 1 לא הציגה ראיה לכך שהמוצרים שסופקו לה על ידי נתבעת 2 היו פגומים ולכך שפיצתה את לקוחותיה וסיפקה להם מוצרים תקינים במקום הפגומים.

"מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו ". ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ  פ"ד מד    (4)595)

מוניר נשאל לגבי חישוב הנזק הנטען על ידו והשיב כי החישוב נובע ממלאי המוצרים הפגומים שסיפקה נתבעת 2. לגרסתו, סוכם בעל פה, בהתאם להחלטת טכנאי מטעם נתבעת 2, שהיא תיקח את המוצרים, תזכה את נתבעת 1 ותשיב לה את השקים. העד לא ידע לפרט את סכומי הנזק. (עמוד 2 שורה 17 לפרוטוקול).

לטענת התובעת, חזקה עליה שהיא אוחזת כשורה בשקים נשוא תביעה זו, לאור סעיף 29 לפקודת השטרות (נוסח חדש) והנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה לסתור חזקה זו.