פסק-דין בתיק א 46363/05

בפניי תביעה כספית לתשלום סך של 17,033 ש"ח.

טענות התובעת

הנתבעת הזמינה מהתובעת בחודש 7/02 או בסמוך לכך שירותי דפוס וגרפיקה והתחייבה לשלם סך של 15,324 ש"ח כולל מע"מ. לכתב התביעה צורפו הזמנת עבודה (ת/1 מיום 16/7/02) וחשבונית (ת/2 מיום 15/4/03). בחודש 4/03 לאחר שהנתבעת קיבלה את הפרוספקטים נשוא ההזמנה הראשונה, היא הזמינה מהתובעת 10,000 פרוספקטים נוספים תמורת סך כולל של 9027 ש"ח כולל מע"מ (ת/3 מיום 31/5/03).

הנתבעת שילמה לתובעת סך של 8230 ש"ח בלבד ונותרה חייבת סך של 16,121 ש"ח.

טענות הנתבעת

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מערכת היחסים בין הצדדים מוסדרת על פי הצעה של התובעת שקובלה ע"י הנתבעת ביום 3/3/03 (נספח א' לתצהיר עדות ראשית של העד מטעם הנתבעת).

לטענת הנתבעת, חשבונית 1693 (ת/2) מהווה הפרה של התובעת את ההסכם בין הצדדים. התובעת מנסה לחייב את הנתבעת בסך של 641.25 ש"ח בגין מרכיבים שהיו מתומחרים במסגרת ההסכם מיום 3/3/03.

הנתבעת הזמינה מהתובעת 10,000 פרוספקטים נוספים כאמור בהסכם מיום 3/3/03 שהיו אמורים להימסר לה עד למועד התערוכה שהתקיימה בגני התערוכה בתל אביב, בין התאריכים 12 עד 14 מאי 2003. התובעת הפרה את ההתחייבות כלפי הנתבעת ולא עמדה בלוח הזמנים. בפועל עד למועד התערוכה סופקו לנתבעת רק 1800 פרוספקטים ורק לאחר שהנתבעת משכה את הכמות עצמאית מכריכיית דבח בתל אביב. להקטנת נזקיה, הנתבעת הזמינה פרוספקט ברמת הפקה נמוכה יותר מבית דפוס אחר ובשל כך נגרמו לה נזקים כמו גם בשל הפגיעה התדמיתית והפגיעה בשיווק המוצר. התובעת הוציאה חשבונית (ת/3) בגין כמות של 10,000 פרוספקטים כאשר בפועל סופקו רק 1800 פרוספקטים. לאחר מועד התערוכה שחלף, הנתבעת לא הייתה זקוקה עוד ליתרת 8200 הפרוספקטים שלא היו מוכנים במועד התערוכה.

ביום 16/9/03 (ת/4) פנתה הנתבעת לתובעת בכתב ודרשה את הזיכוי על הסכום בסך של 641.25 ש"ח ובנוסף, מסרה כי כנגד קבלת הפלטות והשטאנץ וזיכוי זה היא תשלם את יתרת חשבונית 1693.

טענות להרחבת חזית מטעם שני הצדדים:

שני הצדדים טענו אחד כנגד רעהו להרחבת חזית.

לאחר ששקלתי את טענות שני הצדדים כנגד הרחבת החזית של הצד שכנגד, איני מקבל את טענות שני הצדדים לגבי הרחבת חזית. אכן, היה שינוי מסוים בטענות התובעת בכתב התביעה לעומת טענותיה בתצהיר מטעמה. נכון גם, כי הנתבעת הגדילה לעשות והציגה טענות חדשות לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעמה.

כך למשל, הנתבעת טענה כנגד הרחבת חזית מצד התובעת שבמסגרת כתב התביעה טענה שחשבונית המס ת/2 הוצאה בעקבות הזמנת העבודה ת/1, ואילו בסעיף 13.ה. לתצהיר עדות ראשית מטעמה, טענה כי חשבונית ת/2 נערכה בהתאם להצעת המחיר מיום 3/3/03 (שלטענת התובעת לא הייתה ברשותה במועד הגשת כתב התביעה). לפיכך, לשיטת הנתבעת, התובעת יכולה לתבוע רק סך בש"ח השווה ל- 2030 דולר עבור 10,000 יחידות כאמור במסמך ת/1 ולא סך בש"ח השווה ל - 2655  דולר כאמור במסמך מיום 3/3/03.

מנגד, טענה התובעת להרחבת חזית כנגד טענות הנתבעת לגבי דרך חישוב הסכום בשקלים הנקוב בחשבוניות ת/2 ו-ת/3 לעומת הסכומים בדולרים שהיו נקובים בהזמנת העבודה ת/1 ובמסמך מיום 3/3/03. הנתבעת העלתה לראשונה טענות אלה רק במועד ההוכחות ולאחר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעמה.

במהלך דיון ההוכחות, ניתנה החלטה על פיה התקבלה טענת התובעת נגד הרחבת חזית מצד הנתבעת בכל הנוגע לדרך חישוב סכום החשבונית ת/3. עם זאת, במסגרת פסק הדין נשקלו כל  טענות הצדדים לגופן בכל המחלוקות לרבות טענות הנתבעת נגד דרך חישוב הסכום הנקוב בש"ח בחשבוניות התובעת לרבות חשבונית ת/3. גם לאחר שבחנתי את טענות הנתבעת לגופן, לא מצאתי לקבלן.

מצאתי לנכון לדון במחלוקות כולן ולגופן וזאת לצורך גילוי האמת ומאחר ושני הצדדים התייחסו בפועל לטענות הצד שכנגד.

נקודות המחלוקת

א.                  המסמך המבטא את הסכמת הצדדים לגבי מערכת היחסים ביניהם.

ב.                  האם התובעת מחויבת לספק את הפלטות והשטנץ לנתבעת.

ג.                    הזיכוי בסך 641.25 ש"ח בגין החיובים הנוספים בחשבונית 1693.

ד.                  ההזמנה השנייה -  האם הייתה הסכמה לגבי מועד אספקת הפרוספקטים והאם הוצע לנתבעת לקבל את יתרת הפרוספקטים שלא סופקו לה במסגרת ההזמנה השנייה.

דיון