פסק-דין בתיק א 46122/06

פסק הדין ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב בעקבות דיון הוכחות אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת תביעה שטרית אשר הוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעים בגין שטר חוב מס' 272911 ע"ס 2,111,402 ש"ח מיום 26/5/05 (להלן: " השטר").

הנתבעים הגיש התנגדות לביצוע השטר, ובתצהיר אשר צורף לכתב ההתנגדות נטען, בין היתר, כי השטר ניתן על תנאי ולביטחון לעסקה פרטנית, עיסקת "ראש פינה"(להלן:" עסקת ראש פינה"), ומשלא התקיימו התנאים לפירעון השטר, אין המשיב זכאי לתבוע את פירעונו של השטר, עיסקה אשר נעשתה לפני כ- 10-12 שנים.

בתצהיר הנ"ל הועלו טענות בגין התיישנות, שיהוי, והועלו מספר טענות אודות פגמים בבקשת הביצוע וביניהם העדר זהות של שם הנפרע כפי שמופיע על גבי השטר לבין שם הזוכה האוחז בשטר.

כעולה מאותו תצהיר, על בסיס שותפות עיסקית, המשיב בליווי אשתו העמיד ערבויות לצורך רכישת מגרש ו/או מימון הוצאות בניה. המשיב קיבל חלק מהרווח הנקי כאשר העיסקה הניבה רווח והמשיב נשא בחלקו בהפסדים אם וככל שהיו.

בתצהיר הנ"ל התייחסות לעיסקה הספציפית (עסקת "ראש פינה"), כאשר ההסכם בגינה נחתם בשנת 1992 ובו צוין כי הצדדים היו שותפים עסקיים ברכישת קרקע בגוש 6181 חלקה 405 לבניית בניין מגורים על הקרקע הנ"ל ומכירת הדירות.

ההסכם הנ"ל סומן כנספח ב' לתצהיר והעתק של הספח של השטר צורף לאותו הסכם, כאשר נטען כי השטר ניתן להבטחת ביצוע הסכם ראש פינה בלבד. הפרויקט היה רווחי והנתבעת 2 סילקה את כל הערבויות שהעמיד עבורה התובע ושילמה לו את חלקו ברווחים בהתאם לתנאי ההסכם.

בתצהיר הנ"ל נטען בנוסף כי השלמת פרטים אשר חסרים ולו לכאורה בשטר בניגוד לתנאי ההסכם, בגדר זיוף וההשלמה נעשתה בחוסר תום לב ובניגוד לדין.

בתצהיר התייחסות לעיסקה נוספת ברח' קדמה 7 ברמת גן, שם העמיד התובע בטחונות בסך 320,000$ תוך התייחסות ל-3 חלופות שונות בנוגע לאפשרויות הרווח של התובע במסגרת אותה עיסקה. בהקשר זה הוצהר כי בסופו של דבר הפרויקט הנ"ל הפסיד סך של 500,000$ ועל כן התובע לא היה זכאי לכספים כלשהם בעקבותיו, אולם בשלב מאוחר יותר ובמהלך שנת 2005 נשלחו מכתבי התראה של עו"ד מטעם התובע לנתבעים בהם נדרשו הנתבעים לשלם עמלה בגין העמדת הביטחונות השונות בגובה 340,000 ש"ח, 80,000 ש"ח בגין עיסקת קדימה, 314,672 ש"ח בגין חילוט ערבות בל"ל ו- 1,092,230 ש"ח בגין חילוט ערבות בד"ל, ובסה"כ 2,11,402 ש"ח נכון ליום 26/5/05. 

הנתבעים הכחישו כי היה הסכם לגבי התחייבות הנתבעים לשלם בגין עמלה להעמדת הערבויות, והוסיפו כי לא ידוע לנתבע על ערבות שהועמדה בגובה 314,672 ש"ח כפי שנתבע במכתב הדרישה. עוד נטען כי אין לשלם 80,000 ש"ח בגין עיסקת קדימה שכן לא היו רווחים בעקבותיה, והדרישה לשלם 1,092,230 ש"ח הינה פרי תחבולה של התובע שנקט במשך שנים, כאשר נטען לעניין זה כי התובע קיבל מהנתבע ומאביו מר פלקס הירש המנוח כספים והנתבע אינו יודע מדוע התובע לא הפקיד את הכספים שקיבל ופעל לביטול הערבויות וזאת תוך התייחסות למכתב עו"ד אדירי מיום 20/2/05 שהוחזרו כספים אשר נטען לגביהם שהם חלקיים בלבד.   

הנתבעים חזרו וטענו כי טענת ההגנה העיקרית שלהם הינה כי השטר ניתן לביטחון ועל תנאי לעיסקת ראש פינה בלבד ובהעדר קיומם של התנאים הדרושים אין התובע זכאי לאכוף אותו.

הנתבע 1 נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, ובשלב מאוחר הגיש ב"כ התובע הודעה לפיה הוא מסכים ליתן לנתבעים רשות להתגונן בכפוף לכך שעל הנתבעים להתחיל בהבאת הראיות מהטעם שאין הם חולקים כי הם חתמו על השטר אלא טוענים שאין הם חבים על פיו.

בעקבות ההודעה ניתנה לנתבעים רשות להתגונן כאשר תצהירו של הנתבע 1 מהווה כתב ההגנה של הנתבעים בתיק והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם.

הנתבעים חזרו בתצהיר העדות הראשית של הנתבע 1 על טענות הנתבעים הנ"ל.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית בתמיכה לתביעה ושם נטען, בין השאר, כי מר שאול שטקלר שהינו חייב נוסף בתיק ההוצל"פ הרלוונטי לקח על עצמו לשלם לתובע סך של 155,000$ בעקבות הסדר אשר קיבל תוקף של פסק דין ועל כן ולנוכח טענותיו הזהות לטענות הנתבעים, דין התביעה להתקבל.

לעניין השטר נטען כי מדובר בשטר חוב אשר ניתן על ידי הנתבעים יחד עם מר שטקלר כדי להבטיח החזר כספים אשר הועמדו לרשותם של התובעים במסגרת העיסקאות השונות אשר נעשו על ידם במסגרת הפרוייקטים המשותפים השונים.

התובע הצהיר בנוסף כי לו השטר נועד לעיסקת ראש פינה בלבד, מדוע הנתבעים לא ביקשו את השטר בחזרה בתום השלמת הפרוייקט וכן מדוע ב"כ הנתבעים לא השיב בכתב למכתב ההתראה של התובע כי השטר אינו בתוקף ובטל. כמו כן, הוצהר כי סכום השטר לא מולא מאחר והיה מיועד להיות בטחון לכל עסקה שהתבצעה בין הצדדים.

לעצם העיסקאות הוצהר כי הוא לא היה שותף עם הנתבעים ברווחים ולא בהפסדים אלא קיבל עמלות בגין העמדת אשראיים וזאת לפי הפירוט הבא: ב-1993 סך של 33,000 ש"ח, ב- 1994 סך של 90,000 ש"ח, ב- 1995 סך של 110,000 ש"ח, ב-1996 סך של 40,000 ש"ח ובשנת 2000 סך של 131,000 ש"ח.

בהתייחס לרכישת דירות הוצהר כי באותם מקרים הצדדים פעלו בהתאם להסכם כדוגמת ההסכם אשר סומן כנספח ד' בתצהירו הנ"ל.  באשר להסכם בגין עיסקת קדמה נטען כי מכוחו ניתן ללמוד כי התובע העמיד אך ורק בטחונות וכי לא היה שותף עם הנתבעים בעיסקה הנ"ל.

התובע הוסיף והצהיר כי לאחר עיסקת קדמה נעשה ניסיון לקבל בטחונות נוספים מאת הנתבעים  על מנת להבטיח אותו "אך הדברים לא הגיעו לכלל מימוש" ובינתיים הורע מצבם של הנתבעים והבנקים מימשו את הביטחונות הבאים:  חילוט ערבות בל"ל בסך 314,672 ש"ח, חילוט ביטחונות בד"ל 1,092,330 ש"ח , 354,000 ש"ח בגין עמלה להעמדת ביטחונות לפי 6,000 ש"ח לחודש מיום 1/4/00 עד ה- 28/2/05.