פסק-דין בתיק א 46079/06

עניינו של פסק דין זה  הוא בתובענה להחזרת כסף שניתן על ידי התובע, לטענתו, כהלוואה לנתבע, בסכום של -.27,000 $;  לסכום זה הייתה אמורה להתווסף ריבית אותה אין התובע מבקש, ומסכום זה הוחזר, לגישת התובע סך של -.10,000 $ כך שהנתבע נותר חב לו סכום קרן בסך של -.17,000 $ והוא סכום התביעה.

התביעה נסמכת על שני מסמכים, שאין חולקים על עצם כתיבתם; המסמך האחד, מכונה על ידי הצדדים ובאי כחם כ"שטר חוב" [ ראה שורות ראשונות לכתבי סיכומי הטענות של ב"כ הצדדים ] אולם אין הוא "שטר חוב" במובנה של פקודת השטרות (נוסח חדש) כלל ועיקר.

המדובר הוא במסמך [ נספח א' לכתב התביעה ] אשר מהווה אולי הודאה בחוב, או מסמך מסוג של I.O.U  ובכל מקרה הוא הראיה לעניין החוב הנטען ומחמת חשיבותו לעניין פסק דין זה יובא כלשונו, תוך אבחנה בין שני כתבי היד המופיעים בו, דלקמן:

                        1.12.97

קבלתי בסך (הסך? - צ.כ.) 27000 אלף

עשרים ושבע אלף דולר

רווח לשנה עד תא' 1.12.98

אלפיים שבע מאות דולר

בסה"כ מגיע 29,700 דולר

עשרים ותשע אלף ושבע מאות דולר

41,400 = 10.000 $

מטבח     4,500 -

            ___________

            36,000                          (סימול חתימה - צ.כ.)

מזומן     10,000 -

            29,900              שולם שיק מס' 0349902

דף שני (צ.כ.)

נשאר פתוח                                  97

                                    (סימול חתימה, זהה לחתימה העליונה - צ.כ)

17,000 $

ת'ז 706344

עד כאן דבר המסמך הנ"ל שיכונה להלן "הפתק".