פסק-דין בתיק א 46068/03

זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף עפ"י פקודת הנזיקין.

התובע יליד 7.6.49, התקבל לעבודה אצל נתבע 1 ביום 20.8.96.

התובע טוען כי ביום 26.8.96 הוא התבקש לחתוך לוח עץ בעזרת מסור דיסק חשמלי, המותקן על גבי שולחן חיתוך.

לוח העץ היה ארוך, ונדרשו 2 אנשים על מנת לדחוף אותו לעבר המסור.

נתבע 1 ביקש מהלקוח לסייע לתובע בדחיפת הלוח, הלקוח דחף את הלוח בעוצמה רבה מדי, וכתוצאה מכך נקלעה ידו הימנית של התובע למסור הדיסק שלא היה מגודר ואצבעותיו נחתכו.

מומחה רפואי בתחום הכירורגיה אורטופדית מטעם התובע ד"ר שטיינברג העריך את נכותו של התובע ב-40% לצמיתות והמליץ להפעיל את תקנה 15 במלואה.

הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי הנתבע אינו בעל נגריה. כמו כן הוסיפו כי התובע טיפל בדיסק החשמלי בלי סמכות ובלא רשות בניגוד להוראות מעבידו. הם גם הכחישו מעורבות של לקוח באירוע.

הנתבעים צירפו חוו"ד רפואית של פרופ' יואל אנגל, לפיה בשל הפגיעה ב-4 אצבעות זכאי התובע ל-20% נכות ובגין הפציעה באצבע החמישית לעוד 10% נכות.

הצדדים הסכימו על נכות של 35% בגין אירוע זה, וכן בתאונה קודמת נקבעו לתובע 10% נכות בגין פגיעה ברגל ו-10% נכות נוירולוגית.

שאלת האחריות :

ב"כ התובע ייחס לנתבעים גם עוולה של הפרת חובה חקוקה וגם עוולת רשלנות. אין מחלוקת כי המסור לא היה מגודר ולא היה לו מגן. גם התובע לא טען טענה הפוכה.

התובע טען, כי לא קיבל הדרכה ספציפית באשר לאופן ביצוע העבודה ואילו הנתבע טוען כי נתן הסבר כזה.

הנתבע לא הביא פועלים אחרים שעבדו אצלו כדי שיאמתו את טענתו, כי הוא הדריך את העובדים והזהירם שלא יגעו במסור.

עפ"י גרסת הנתבע, הוא החל לנסר לוח בשביל לקוח, כאשר התובע והלקוח עמדו בקצה של הלוח הרחוק מהמסור והחלו לדחוף את הלוח לכיוון המסור, כאשר הנתבע הוא זה שמנסר את הלוח, אלא, שבעקבות צלצול טלפון עזב הנתבע את מקומו ליד המסור, כשהוא מזהיר את הנתבע שלא ינסר ובאמצע שיחת הטלפון קרתה התאונה.

הנתבע העיד כי לא יכול היה להפסיק את פעולת המסור כשניגש לטלפון, שכן אם היה עושה כן ולאחר מכן שב ומפעילו היה יכול לגרום לשריפת המנוע של המסור או לשבירת הקרש.

גם אילו התקבלה גרסתו העובדתית של הנתבע, הרי שהיה על הנתבע לגדר את המסור או להפסיק פעולתו ולא לענות לשיחת טלפון באמצע הניסור, שכן ע"י כך המשיך התובע בעבודת הניסור מבלי שהיה גידור שיכול היה למנוע את פציעתו.

אין ספק כי לנתבע חובת זהירות מושגת כלפי עובד שלו.

האם אמנם מתקיימת חובת זהירות קונקרטית ?

אי גידורו של מסור, גם ללא חוו"ד של מומחה בטיחותי, הוא דבר מסוכן, אשר גם הנתבע ידע ומאחר וציפה כי מי שלא מיומן בהפעלתו יכול להיפגע, הרי הנזק שנגרם הוא נזק צפוי.