פסק-דין בתיק א 46066/04

1.       זו תביעת התובעת , לחייב את הנתבע , עורך דין שייצג אותה בהליכים כנגד בעלה, להשיב לה את מלוא הסכומים שגבה ממנה כשכ"ט עו"ד , עקב התרשלותו (הנטענת על ידה) בטיפולו בענייניה.

          הסכום הנתבע  - 68,100 ש"ח  , ואדגיש - אין התובעת עותרת לפי צוי בגין נזקיה , אלא להשבת הסכומים ששילמה לנתבע כשכ"ט.

          הנתבע הגיש  כנגד התובעת , כתב תביעה שכנגד , לחיובה בתשלום סך 45,829 ש"ח כיתרת שכר טרחתו המגיע לו לטענתו , בתוספת מע"מ , בגין 101.65 שעות עבודה שהושקעו על ידו בטיפול בעניינה, בהכנת תשעה כתבי בי - דין.

2.       אין מחלוקת בין הצדדים כי הסכם שכר טרחה בכתב, לא נחתם בין הצדדים, וכי התובעת סירבה לחתום על הסכם שכר הטרחה שהומצא לה בסמוך ליום 26.01.05 . אין מחלוקת כי נכרת הסכם שכ"ט בע"פ , בתחילת ההתקשרות בין הצדדים בתחילת נובמבר 2003 .

קיימת מחלוקת בין הצדדים בקשר עם פרטי אותו הסכם.

3.       השאלות שבמחלוקת הן איפא:

          האם בנסיבות העניין - על הנתבע להשיב לתובעת הסכומים שגבה ממנה כשכ"ט או שמא, על התובעת להוסיף ולשלם לנתבע את היתרה הנתבעת ממנה.

4.       ענייניה המשפטיים של התובעת , בתחום המעמד האישי, טופלו תחילה ע"י  משרד עו"ד זאב ולנר מתל אביב, בו התובעת שילמה לעו"ד זאב ולנר שכ"ט בסכום של 10,000$ . עו"ד ולנר הכין טיוטת כתב תביעה למזונות ומדור.

5.       מעדותה של התובעת  (עמ' 7 שורה 15) עולה כי סיבת פיטוריו של עו"ד ולנר מייצוג התובעת, איננה נעוצה באופן טיפולו של עורך דין ולנר בתיק שלה , ואף לא בגובה שכר טרחתו, אלא מכח מידת היחס האישי לו זכתה התובעת במשרדו של עו"ד ולנר כעדותה של התובעת: " עם ולנר הייתה לי בעיה בקטע הנפשי עם הבת שלי ".

6.       התובעת והנתבע מכירים זה את זו שנים רבות, עוד מתקופת עבודתם בחו"ל, ואפילו קשר רומנטי היה ביניהם , בעבר הרחוק.

          מעת שהתובעת חשה קושי ביחסו האישי של עו"ד ולנר בקשר עם הבעיה שהתעוררה אצל ביתה הקטינה , פנתה בהמלצת חברה משותפת לה ולנתבע , למשרדו של הנתבע שנמסר לה כי הוא בקיא ועוסק כעורך דין בענייני אישות. התובעת פנתה לקבלת ייעוץ מן הנתבע , וזה הבהיר לה כי שכר הטרחה שיגבה ממנה יהיה נמוך בהרבה משכר הטרחה שהייתה אמורה לשלם לעו"ד ולנר. עפ"י עדותה , הדגיש הנתבע בפניה כי אין בכוונתו לגבות שכר טרחה בצורה של קבלת אחוזים מהרכוש שתקבל התובעת , אם תקבל. ואכן התובעת שהרגישה מאוד בנוח במחיצתו של הנתבע החליטה להעביר את הטיפול בענייניה למשרדו של הנתבע.

תוכנו של הסכם שכר הטרחה והתשלומים ששולמו על פיו.

7.       כאמור לעיל ,  בין הצדדים נכרת הסכם שכר טרחה בעל פה , והם חלוקים ביניהם ביחס לתוכנו. אני דוחה את טענת הנתבע בסיכומיו כי הסכם שכר הטרחה בכתב נערך על ידו עוד בטרם החל הטיפול בענייני התובעת , וכי התובעת הסכימה לפרטי ההסכם , אך ביקשה לחתום עליו בהמשך . טיוטת ההסכם בכתב שהוגשה מטעם התובעת כנספח ד' לתצהירה נושאת תאריך 26.01.04 הטפול המשפטי החל בנובמבר 2003.

          יתר על כן - טענתו זו של הנתבע באה לראשונה בסיכומיו ועומדת בסתירה לסעיף 43 לתצהיר עדותו הראשית בו הוא מאשר את תוכנו של הסכם בע"פ בין הצדדים.

8.       הכלל הוא - כי מקום שעורך דין איננו מחתים את לקוחו על הסכם שכ"ט , וקיימת מחלוקת בין הצדדים על תוכנו - נטל ההוכחה בשאלת תניותיו של הסכם שכ"ט , וגובה השכר המגיע לו מוטל על עורך הדין , בבחינת " המוציא מחברו עליו הראייה", ויש לזקוף לחובתו של עורך הדין כי לא דאג לעריכת הסכם שכ"ט בכתב.

9.       במקרה כזה - יש להניח לזכות הלקוח כי הוא ציפה שיחויב בשכר הנמוך ביותר האפשרי לפסוק , שכן - האחריות לעריכת הסכם שכר טרחה מוטלת בראש ובראשונה על שכמו של עורך הדין , ומחדלו בעניין זה , הגם שאינו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי , עשוי לבוא בחשבון גובה השכר.

          ראה: ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ. יצחק יחיאל , עו"ד , פד"י נ"ח (5) , עמ' 20.

10.     לטענת התובעת - סוכם על שכ"ט בסך של 7,000$ עבור הגשת כתב התביעה וכתבי טענות נוספים , לרבות הופעה בדיונים עד הדיון השלישי , כולל.

 בנוסף - טוענת התובעת כי סוכם על תשלום שכ"ט בסך 225$ בתוספת מע"מ לשעת עבודה , החל מהדיון הרביעי והלאה. לטענתה - לא הוסכם על אחוזים נוספים , אולם הוסכם כי הנתבע ישלם מכיסו לחברת החקירות עבור התובעת.