פסק-דין בתיק א 45774/05

1.         התובעת ילידת 29.8.49 נפגעה, בתאונת דרכים ביום 6.5.03.

אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

א.      התובעת פנתה לחדר מיון רק למחרת התאונה, בתלונות על פגיעה בראש, צואר, כתף ימין וגב תחתון.

בבדיקתה לא נמצאו סימנים חיצוניים לחבלה או חוסר נוירולוגי, גם טווחי תנועות עמוד שדרה צווארי, גבי, מתני ומפרקי גפיים נמצאו ללא הגבלה והתובעת שוחררה בלא שאושפזה, עם המלצות להמשך מעקב רפואי, ­­­­­­אנלגטיקה לפי הצורך ויומיים מנוחה.

ב.      התובעת קבלה 12 טיפולי פיזיוטרפיה והידרותרפיה.

ג.       גם בדיקה נוירולוגית מיום 9.6.03 היתה תקינה לחלוטין ולא חייבה המשך מעקב.

ד.      אומנם במועד הבדיקה אצל הנוירולוג נרשם כי הברך הימנית בחבישה, אך בהעדר ממצא בברך גם לא בבדיקת האורטופד מיום 27.5.03 ובלא המלצה רפואית לחבישה, לא ברור מדוע נזקקה לחבישה בכלל והקשר בינה לבין הפגיעה בתאונה בפרט.

ה.     לאור האמור לעיל ובהעדר ראשית ראיה להוותרות נכות דחיתי ביום 29.3.06 את הבקשה למנוי מומחה והמסקנה המתבקשת הינה, כי לתובעת לא נותרה נכות לצמיתות כתוצאה מפגיעתה בתאונה הנדונה.

3.      נזקים

         א.      כדין טוען ב"כ הנתבעים כי נזק מיוחד יש להוכיח.

אשר למידת הוודאות והדיוק המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי, ההלכה
היא כי:

"תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע - התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה... כלומר, באותה מידת ודאות המתבקשת מנסיבות העניין...

על כן, באותם מקרים בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי" (הדגשה שלי - מ.ש.)

(ציטוט מע"א 355/80 אניסמוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד ל"ה (2) 800, 809 בע"א 605/88 תבורי ביח"ר למשקאות קלים בע"מ ואח' נ' מעיינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ ואח' , פ"ד מ"ה (2) 10-11).

         ב.        הפסד השתכרות

                   (1)      התובעת, מדריכת אירובי והידרוטרפיה בשני מכונים, טוענת להפסדי שכר בסכום גלובלי עבור תקופת אי כושר שלא הוכחה והפסד חלקי מאז ועד היום.