פסק-דין בתיק א 45770/04

מבוא

1.      בפני תביעת התובעת, ילידת 24.10.79, גרושה ואם לילדה, בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונה שאירעה ביום 17.1.03 לפנות בוקר (להלן: "התאונה").

2.      התאונה הינה "תאונת דרכים" כהגדרתה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: " החוק").

3.      אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות. המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק.

4.      פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי בישיבת יום 04.03.08 את חקירותיהם הנגדיות של התובעת, אחותה של התובעת, הגב' עדי לניאדו (להלן: "עדי") והמומחה הרפואי מטעם בית המשפט, ד"ר יצחק שבח, נוירולוג.

כן, קראתי בעיון את התיעוד שהוגש על ידי הצדדים, תצהירי העדויות הראשיות וחוו"ד המומחה. כמו כן, שמעתי בישיבת יום 2.4.08 את סיכומיהם של באי כח בעלי הדין.

5.      כל ההדגשות להלן, אינן מופיעות במקור, אלא אם יאמר אחרת.

הנכות הרפואית

מבוא

6.      ממקום התאונה הועברה התובעת באמבולנס לחדר המיון בבית החולים איכילוב. לטענת התובעת, היא איבדה את הכרתה כפי שנרשם בעת קבלתה לחדר המיון. מכל מקום, בדו"ח מד"א נרשם כי התובעת בהכרה מלאה וכי נחבלה "חבלה קלה בחזה". בבדיקה בחדר המיון נמצא כי התובעת נחבלה בראשה, בגב תחתון ובמותן ימין.

7.      התובעת נבדקה בחדר המיון על ידי אורטופד שמצא רגישות במישוש הצוואר. צילום ע"ש צווארי נמצא תקין. כן, נבדקה התובעת על ידי נוירוכירורג. התובעת שוחררה מבית החולים עם המלצה לחבישה אלסטית של הקרסול, קומפרסים קרים, משככי כאבים, מנוחה ומעקב רפואי.

8.      ביום 18.1.03, שבה התובעת לחדר המיון עקב כאבים במותן ימין. בבדיקה נמצאה, בין היתר, רגישות ניכרת בבטן עליונה. התובעת אושפזה במשך שלושה ימים במחלקת טראומה של בית החולים ושוחררה לחופשת מחלה, המלצה לשימוש במשככי כאבים וביקורת במרפאת טראומה.

9.      כשבועיים ימים לאחר מכן, נבדקה התובעת על ידי נוירולוג עקב תלונות על תחושת נימול וירידה בתחושה בידיים, בבית החזה ובבטן. התובעת נשלחה לבדיקת EMG, שבוצעה ביום 20.03.03, הבדיקה הראתה רדיקולופטיה ב-6-5C מימין, עצבי המדיאנוס והאולנריס תקינים מוטורית ותחושתית. הודגמה פגיעה בעצב האקסילרי מימין.

10.  לטענת התובעת, מאז התאונה הינה סובלת מכאבים באגודל שמאל, קרסול וצלע מימין, כאבים בצוואר ובגב, חוסר תחושה בגפיים העליונות, בחזה ובבטן, תחושת נימול בזרועות ובאצבעות ובבית החזה וכן, בעיות של מוטוריקה עדינה בעטיין נופלים חפצים מידיה. כן מתלוננת התובעת, כי עקב תחושת הרדימות וחוסר הרגישות לחום וקור, נגרמים לה לעיתים קרובות חבלות, כוויות וחתכים.

11.  מוסיפה וטוענת התובעת, כי לא אחת נשמטת אחיזתה משקיות מצרכים אותן היא נושאת; סירי הבישול והמחבתות נשמטים מידיה נוכח הקושי לאחוז בהם, תכולתם פוגעת בה והיא ניכווית; לא אחת היא נחתכת באצבעותיה בעת שהיא עושה שימוש בסכין ועוד.

12.  ביום 23.6.06 נבדקה התובעת על ידי ד"ר שבח. בבדיקתה בפני המומחה התלוננה התובעת על " הפרעות בתחושה בידיים, בעיקר בכפות הידיים. היו לה כוויות עקב ההפרעות בתחושה, כמו כן נופלים לה דברים מהידיים. קשה לה לנגן בגיטרה עקב ההפרעות בתחושה. אין לה תלונות אחרות".

13.  בפרק סיכום ומסקנות בחוות הדעת, כתב המומחה כדלקמן: "... ראשה טולטל ונחבלה במגן הראש, לדבריה איבדה את הכרתה. הובאה למיון בי"ח איכילוב - הבדיקה הנוירולוגית היתה תקינה, צילום ע"ש צווארי  היה תקין ונשלחה לביתה. כשבועיים אח"כ הופיעו הפרעות בתחושה בגפיים העליונות החזה ובבטן. בוצעה בדיקת EMG שהראתה רדיקולופטיה 6- 5 C ופגיעה בעצב האקסילרי מימין. ב- MRI ע"ש הצווארי נמצא נגע דמיאלנטיבי בגובה C2-3 היכול להתאים ל- M.S  , נעשה CT מוח שהראה נגע דמיאלנטיבי לא ספציפי פריאטו-אוקציפטלי מימין. עקב הממצא ב- MRI ע"ש צווארי נשלחה לבירור במכון לטרשת נפוצה ששלל מחלת M.S. . טופלה בפיזיותרפיה, הידרותרפיה ואקופונקטורה עם שיפור ניכר במצבה. ב- MRI ע"ש צווארי ביקורת כחצי שנה אח"כ - נמצא שיפור רנטגני בנגע הדמיאלנטיבי. בדיקת EMG חוזרת מתאריך 10.02.05 שהראתה שיפור. העצב האקסילרי מימין היה תקין. קיים בלט דיסק מרכזי C6-7 .

כרגע לא נמצאת במעקב נוירולוגי.

מצבה יציב וסופי, ואיני צופה לשיפור בהפרעות בתחושה בכפות הידיים לאור הזמן שחלף מאז התאונה.