פסק-דין בתיק א 4567/05

1.         זהו פסק דין בתביעת התובעים  לחייב את הנתבעים לשלם להם פיצויים, בגין ליקויי בניה בדירה שרכשו מן הנתבעת 1.

על פי הסכמת  הצדדים, ניתן פסק הדין על פי המסמכים שבתיק,  מבלי  שנחקרו העדים  וללא שמיעת סיכומי טענות.

הנני  מתנצל  בפני הצדדים, על האיחור  במתן פסק הדין.

2.         התובעים רכשו מן הנתבעת מס' 1 דירה בבאר שבע, על פי הסכם מיום 09.03.99. הנתבעת  היא שותפות  רשומה , בה שותפים  הנתבעים  מס' 2 ו- 3.

            התובעים  תבעו פיצויים בסך 100,800 ש"ח, הכוללים פיצוי בסך של  85,800 ש"ח עבור ליקויי הבניה, ו- 15,000 ש"ח  עבור ירידת  ערך הדירה עקב הליקויים, על פי חוות דעת מומחה שצורפה לכתב התביעה.

            כן תבעו פיצויים עבור נזקי גוף שנגרמו לבתם הקטינה, כתוצאה מפגיעת אריחי קרמיקה שנשרו לטענתם בחדר המקלחת, אלא שבהמשך תוקן כתב התביעה בהסכמה, באופן שנמחקו  ממנו כל הטעויות הנוגעות לפגיעת הבת הקטינה, תוך שמירת זכותה  לתבוע פיצויים על נזקיה, לכשיתגבשו.

3.         בכתב ההגנה, העלו הנתבעים שתי טענות סף -

            הראשונה, כי התובעים היו מנועים להגיש התביעה דנא, בשל  תניית בוררות שנכללה בחוזה המכר, ויש על כן לעכב הדיון בתביעה ולהעביר הסכסוך לפני בורר.

            הנתבעים לא עמדו עוד על טענה זו,  כאשר המשיכו להתדיין עם התובעים בתיק זה, וזנחו אותה למעשה. יש איפוא לדחות את הטענה.

            הטענה השניה, כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה אישית כלפי הנתבעים 2 ו- 3, וכי יש למחוק התביעה נגדם. נראה כי טענה זו שגויה, ודינה להדחות, נוכח הוראת סעיף 20 (א) לפקודת השותפויות, לפיה: "כל שותף חייב יחד עם שאר השותפים ולחוד, בכל החיובים שהשותפות חבה בהם בהיותו שותף...", וכאשר  בסעיף 2 סיפא לכתב התביעה, נטען מפורשות, כי "... נתבעים 2 ו- 3 הם השותפים בשותפות וחבים בחובותיה".

            יוער, כי בהליך אחר אשר התנהל לפני בית המשפט המחוזי הנכבד בבאר שבע, ובו נתבעו בין היתר השותפות - הנתבעת 1 והנתבעים  2 ו- 3, חוייבו הנתבעים בחובות השותפות, בהיותם שותפים בה (ת.א 1098/02 פומיצב אנה ברינוב נ' מגדלי גוש עציון, אחים אום - עבודות בנין ופיתוח, ואח', סעיף  ז' לפסק הדין).

            מלבד הטענות המקדמיות אשר נדחו כאמור, טענו הנתבעים, כי הנתבעת תיקנה מקצת מהליקויים, וכי התובעים לא אפשרו לנתבעת לתקן את יתר הליקויים.

            הנתבעים חלקו על מסקנות המומחה מטעם התובעים, והכחישו את מרבית הליקויים ואת סכומי הנזק הנטענים.

כן טענו, כי לנתבעת 1 עומדת זכות לתקן הליקויים הקיימים בדירה, בעצמה.

4.         בית המשפט מינה את המהנדס גיל רפאל, כמומחה מטעם בית המשפט, לצורך מתן חוות דעת לענין הליקויים הנטענים. בחוות דעתו מיום 21.06.06, פירט המומחה את הליקויים שמצא בדירה.

            המומחה אמד את עלות ביצוע התיקונים שאיתר בדירה,  בסך 27,810 ש"ח לפני מע"מ.

            בהתייחס לליקוי הנטען, בגין העובדה כי מטבח הדירה "... אינו פונה אל אויר החוץ, אלא אל מרפסת בנויה וסגורה בתריס...", קבע המומחה, כי המטבח מאוור על ידי חלון הפונה אל מרפסת השירות. לדבריו, במועד בניית המבנה, היה אופן אוורור שכזה מנוגד לתקנות התכנון והבניה, אלא שמאחור יותר תוקנו התקנות, באופן שהכשיר את האוורור בדרך האמורה.

            המומחה קבע, כי ככל שתתקבל הטענה לקיום ליקוי בנסיבות האמורות, הרי שעלות תיקון הליקוי, על ידי התקנת ונטה - עומדת על סך של 1,200 ש"ח לפני מע"מ.

            בסעיף 7.1 לחוות דעתו התייחס המומחה לליקוי נטען, בדמות "כתם רטיבות גדול ושחור מפטריות בתקרת בית השימוש וחדר האמבטיה".