פסק-דין בתיק א 45427/04

כללי

1.         התובע הגיש לביצוע שיק ע"ס 9,000 ש"ח, ז.פ. 30/11/02 בחתימת הנתבע (להלן: "השיק").

פרטי הנפרע, כמו גם חתימת ההסבה נמחקו בקווים שחורים.

טענות הנתבע

2.         הנתבע לא קיבל והתובע לא נתן תמורה עבור השיק ולפיכך אינו אוחז בעד ערך.

התובע סיחר את השיק לצד שלישי במרמה, ללא רשות וללא סמכות.

השיק פגום בשל המחיקות שבוצעו בו ועל כן נשללת זכות תביעה מהתובע.

דיון ומסקנות

3.         מן הראיות עולה כי מלכתחילה מסר הנתבע את השיק לתובע כששם הנפרע אינו מלא. התובע העביר את השיק לחברת "פרי ירוחם חברה לרכב בע"מ" (להלן: "חברת ההשכרה"). זו השלימה את שם הנפרע בהטבעת חותמתה והסבה את השיק לבנק. השיק חולל באי פרעון.

התובע קבל את השיק לידיו מחברת ההשכרה לאחר שהשיק הוצג לפרעון וחולל (כך עולה ממש/1 ומעדותו של התובע - עמ' 3 לפרוטוקול).

4.         על השיק במתכונתו הנוכחית מופיעות מחיקות. על פני השיק נמחק שם הנפרע בקווים שחורים, גם בגב השיק מופיעים קווים שחורים, אשר נראה כי מהווים מחיקת חתימת ההיסב.

לעניין נסיבות מחיקת השיק העיד התובע:

"הגעתי לפרי לקחת את השיק כי הוא חזר. נתנו לי את השיק והחשב אמר להם שכדי שלא אתבע בשם החברה את השיק, צריך למחק את השם שלהם, שאתבע את השיק לא בשמם, אלא בשמי. הוא אמר לי שהבאתי לו את השיק ריק ושלא אתבע את השיק בשמו. אז הם עשו שני פסים קדימה ואחורה, ע"ג השיק" (עמ' 3 לפרוטוקול).

אין מקום לטענת ב"כ הנתבע הטוען כי המחיקות פוסלות את השיק. כפי שיפורט להלן, פקודת השטרות מכירה באפשרות לביצוע מחיקות בשיק, כאשר לאחר ביצוע המחיקות ניתן אף לסחר את השיק ולא רק לתבוע את פרעונו.

לפי סעיף 60 (ב) (2) לפקודת השטרות " מקום שמסב פרע את השטר... הצד שפרע את השטר חוזר אל זכויותיו הראשונות כלפי הקבל או כלפי צדדים קודמים והוא יכול, אם נראה לו הדבר, למחוק את היסבו הוא ואת כל ההיסבים שלאחריו ולחזור ולסחר את השטר". מכאן, שהפקודה עצמה מתירה ביצוע מחיקות בשיק, וממילא, אין במחיקות שנעשו כדי לפסול את השיק.

מעמדו של התובע

5.         בענייננו, השיק במקורו נמסר לתובע כששם הנפרע שבו הושאר ריק. שיק כזה אשר שם הנפרע שבו נשאר ריק אינו בגדר שטר למוכ"ז כי אם שטר אשר אוחזו רשאי להשלימו כאמור בסעיף 19 לפקודה ואח"כ לתבוע על פיו (ראה: ש. לרנר, דיני שטרות, עמ' 183). נכון להיום, הוחזר השיק לתובע לאחר שסוחר לצד ג', כאשר פרטי הנפרע והיסבו מחוקים.

הפקודה מתייחסת לשני מסלולים בהם מגיע שיק חזרה למסב: שיק שחזר למסב מכוח סיחור (סעיף 36 לפקודה), שיק שחזר למסב מכוח פרעון (סעיף 60 לפקודה).

סעיף 36 לפקודת השטרות קובע:

"שטר שסיחרוהו בחזרה למושך או למסב קודם או לקבל, יכול אותו צד בכפוף להוראות פקודה זו, לחזור ולהוציא את השטר ולסחרו עוד, אך אין הוא זכאי לאכוף תשלומו על שום צד- ביניים שכלפיו היה חב לפני כן".

בהתייחס לסעיף זה מבהיר כב' השופט י. זוסמן:

"דינו של שטר שסוחר בחזרה אל המושך או אחד המסבים נקבע בסעיף 36 לפקודה... סיחור כזה אינו מפקיע את השטר, כי המעגל לא הושלם. כל עוד החייב העיקרי לא פרע, תיתכן תביעה על פי השטר ולכן שומרת הפקודה על סחרותו של המסמך" ( י. זוסמן, דיני שטרות, עמ' 329).

סעיף 36 עוסק בשטר שהגיע למושך או למסב מכוח סיחור רגיל. מסב שהשטר חזר אליו באמצעות סיחור, אוחז בשטר וזכאי לתבוע את פרעונו מכוח אחיזתו.