פסק-דין בתיק א 454/02

(נגד הנתבעים 9-11)

1.    זוהי תביעה כספית, שעניינה חיובים הנובעים מהתקשרותן של הנתבעות 1 - 3 בהסכמי מימון והלוואה עם התובע, בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: "הבנק").

נתבעת מס' 1, פנידר חברה להשקעות בע"מ (להלן: "פנידר"), הינה חברה להשקעות בנכסי נדל"ן. בהתאם לרישום אצל רשם החברות, מנהליה הם מר יוסף פניני, הנתבע מס' 5 (להלן: "פניני") ואשתו הגב' רחל פניני, נתבעת מס' 6 (להלן: "רחל"). פניני ורחל הינם גם בעלי מניות בחברה, ובנוסף מחזיקות במניות גם שלושת בנותיהם: גב' חגית פניני, נתבעת מס' 7 (להלן: "חגית"); גב' יפעת חודדה (מלר), נתבעת מס' 8 (להלן: "יפעת"); גב' רביד נאה, נתבעת מס' 9 (להלן: "רביד").

נתבעת מס' 2, פ.ד.ד. חברת מגורים ובנין בע"מ (להלן: "פדד"), הינה חברה קבלנית לבניין. בהתאם לרישום אצל רשם החברות, מנהל החברה הינו פניני, אשר גם מחזיק בכל מניות ההנהלה ובמרבית מניותיה הרגילות של החברה. בעלות מניות נוספות, באחוזים קטנים, הינן רחל וגב' שושנה דרורי, אמה של רחל.

נתבעת מס' 3, ס.ע.ל.ר. חברה לבנין בע"מ (להלן: "סעלר"), עיסוקה השקעה בנכסים. על פי הרישום אצל רשם החברות, מנהלי החברה הם פניני ורחל, אשר הינם גם בעלי מניותיה. רחל מחזיקה ברוב המוחלט של מניות החברה, בעוד פניני מחזיק במניה אחת בלבד.

הנתבעת מס' 4 , נאות הבנים בע"מ (להלן: "נאות הבנים") הינה חברת ניהול אשר ניהלה את נכסי שלוש החברות הנ"ל. בעלי מניותיה ביום הקמתה היו פנידר, מר יעקב נאה, נתבע מס' 10 (להלן: "יעקב"), ומר רון מלר, נתבע מס' 11, בעלה לשעבר של יפעת שהחזיק במניות עד ליום 14.6.01. (להלן: "רון").  מניותיו הועברו לרחל וביום 10.4.02 הועברו מניותיה של פנידר לחגית ויפעת.

כנגד ארבעת החברות - פנידר, פדד, סעלר ונאות הבנים - ניתנו צווי פירוק במועדים שונים במהלך השנים 2003 - 2004.

2.    בדיון שהתקיים ביום 5.5.05, הושגה הסכמה בין הבנק לבין הנתבעים 5 - 8 לפיה פסק הדין (בהנמקה מקוצרת) יינתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, מבלי שיישמעו ראיות ולאחר שיתאפשר לצדדים להגיש סיכום טענות בכתב ולצרף מסמכים רלבנטיים.

בעקבות  הסדר זה ניתן ביום 29.6.06 פסק דין חלקי. בנוגע לנתבעות 1-4 (חברות בפירוק) החלטתי לעכב את ההליכים. הנתבע מס' 5 (פניני) חוייב לשלם לבנק את מרבית סכום התביעה וזאת מכוח ערבותו האישית. באשר לנתבעות 6-8, שהבנק ייחס להן מעשים המבססים לכאורה הטלת אחריות אישית לחובות תאגיד, התביעה נדחתה בהעדר כל תשתית ראייתית המעידה על דופי בהתנהגותן.

3. כעת עלי לדון בעניינם של הנתבעים 9-11.

4. הרקע העובדתי של התובענה פורט בהרחבה בפסק הדין החלקי, כך שאחזור רק על עיקרי הדברים.

ביום 5.7.90 התקשרה פנידר עם הבנק בהסכם הלוואה למימון בנייתו של בניין משרדים ושטח מסחרי ברחוב יגור 2 בחיפה, (להלן: "בית הפנינים"). פדד ופניני חתמו על הסכם זה כערבים והתחייבו לשלם כל סכום שפנידר תחויב לו בהתאם להסכם. להבטחת כספי ההלוואה שועבדו זכויות פנידר ב "בית הפנינים", כולל כספים אשר יתקבלו משוכרי יחידות. בהמשך, בשנת 1995, שועבדו באופן מפורש הכנסות מהשכרת מקומות חניה לרכב, דמי שכירות ודמי אחזקה.

סעלר התקשרה אף היא בהסכמי הלוואה עם הבנק (במועדים 9.10.90 ו- 20.2.91), לצורך מימון בניית בניין מסחרי ותעשייתי בראשון לציון. פניני נתן את ערבותו האישית גם להלוואה זו, וכל הזכויות בנכס שועבדו לטובת הבנק.

ביום 11.3.94 העמיד הבנק ערבות בנקאית לטובת פנידר, פדד ופניני, במסגרת הליך משפטי שהתנהל בינם לבין צד שלישי. הערבות מומשה ביום 16.7.98 בהתאם לפסק הדין שניתן בתובענה. סכום הערבות הועמד לפנידר ופדד כהלוואה, בעוד שסעלר ופניני חתמו כערבים להסכם ההלוואה.

4.    פנידר, פדד וסעלר לא עמדו בתנאי ההסכמים להחזר ההלוואות. גם לאחר שנחתמו הסכמים לפריסת החוב ביום 28.3.01, הוסיפו החברות הנ"ל ופניני - החתום על כל ההסכמים כערב - להפר את אשר הוסכם, ולא שילמו את חובם לבנק, תוך צבירת חובות פיגורים.

לנוכח הפרות אלו, נאלץ הבנק לפתוח בהליכים למימוש השעבודים שהיו בידיו על "בית הפנינים" ועל המבנה בראשון לציון.