פסק-דין בתיק א 45241/06

1.         מבוא

המדובר בתביעה כספית בסך של 268,396 ש"ח אשר הגיש התובע בגין יתרת התמורה אשר לה התחייבו הנתבעים על פי הסכם פרישה מחודש ספטמבר 2005 (להלן:"הסכם הפרישה") , ובתביעה שכנגד בסך של 171,166 ש"ח  אשר הגישו הנתבעים ומרבד עבודות עפר בע"מ כנגד התובע בגין תשלומי יתר אשר שולמו לו.

(לשם הנוחות ייקראו להלן התובע והנתבע שכנגד: "התובע" והנתבעים והתובעים שכנגד ייקראו להלן: " הנתבעים").

2.         העובדות שאינן שנויות במחלוקת

התובע והנתבעים היו שותפים בחלקים שווים במיזם משותף של ניקוי בריכות דגים במושב דור וכריית חול מבריכות אלה.

השותפות בין הצדדים החלה בחודש ינואר 2005 והסתיימה בחודש אוגוסט 2005.

התובע החליף במיזם את השותף עמירם פנקיניסקי, בתמורה לרכישת חלקו של פנקינסקי בסך של 395,000 ש"ח, כאשר מתוכם 235,000 ש"ח הופקדו כערבות למושב דור בגין השותפות.

בחודש אוגוסט 2005 החליט התובע לרכוש את חלקם של הנתבעים בשותפות או למכור לנתבעים את חלקו בשותפות.

בחודש ספטמבר 2005 נחתם הסכם הפרישה של התובע, לפיו רכשו הנתבעים את חלקו של התובע בתמורה לסך של 400,000 ש"ח. 

עובר לחתימת הסכם הפרישה חולקו רווחים בסך של 150,000 ש"ח לכל שותף.

3.         טענות התובע

מתוך התמורה המוסכמת שילמו הנתבעים לתובע סך של 200,000 ש"ח.

יתרת   התמורה בסך של 200,000 ש"ח נקבעה כהלוואה עומדת לנתבעים, כשההלוואה נושאת ריבית חודשית של 2.5% עד למועד הפירעון.

ביום 5.6.06 פנה התובע לנתבעים בדרישה לסילוק יתרת התמורה בתוספת הריבית.

הנתבעים לא סילקו את יתרת התמורה וכן את הריבית החודשית אשר מגיעה לתובע.

4.         טענות הנתבעים

תשלום התמורה שהתחייבו הנתבעים לשלם לתובע הינו למעשה חלוקת רווחים כתוצאה מהתחשבנות של הצדדים.

הנתבעים הוטעו לחשוב, בעקבות נתונים חשבונאיים שמסרה בתו של התובע באמצעותו, כי הרווחים הצפויים הינם 550,000 ש"ח לכל שותף וכך נקבע הסכום בהסכם הפרישה.

בשלב מאוחר יותר הם גילו כי הם שילמו תשלומים ביתר לתובע, ולכן הוא צריך להשיב להם את התמורה העודפת.

דיון והכרעה

5.         נטל ההוכחה

אקדים ואומר, כי לא היה בכוחו של התובע לשכנע אותי כי יש להעביר את נטל ההוכחה - המוטל באופן טבעי על כתפיו של התובע מכוח הכלל הבסיסי " המוציא מחברו עליו הראיה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף לה, עמ' א) לכתפיהם של הנתבעים.

טענת הנתבעים אינה טענת הודאה והדחה משום שהם אינם מודים בכל העובדות המבססות את עילת התביעה של התובע. טענת הודאה והדחה היא טענתו של נתבע המודה בכל עובדות התביעה באופן שאם לא היה מוסיף עליהן את טענתו המדיחה ומוכיחה, היה התובע זוכה בתביעתו. לא זה המקרה בענייננו. בטענות הנתבעים אין הודאה שכזו שמתווספת עליה טענה מדיחה.