פסק-דין בתיק א 4506/04

            מבוא:

1.         כפיר אחזקות בנין (1991) בע"מ (להלן: "התובעת") הגישה כנגד רהיטי צרעה 2000 מקבוצת גלובל בע"מ (להלן: "הנתבעת מס' 1") וכנגד רהיטי צרעה בע"מ (להלן: "הנתבעת מס' 2") תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך של 123,607 ש"ח בגין הפרת הסכם השכירות מיום 16/6/99 ואי תשלום דמי שכירות על ידי הנתבעות מס' 1 ו-2. כן הגישה התובעת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שטרי חוב שמסרו הנתבעות לתובעת להבטחת קיום התחייבויותיה של הנתבעת מס' 2 בסך כולל של 45,000 ש"ח. לאחר שהתקבלה הבקשה לרשות להתגונן שהוגשה על ידי הנתבעות וכן התקבלה התנגדותן לביצוע שטרות החוב נדונו התביעות בפניי במאוחד.

2.         בישיבת ההוכחות מיום 8/5/07 נשמעה עדותו של מנכ"ל התובעת מר אלברט אוחיון. מטעם הנתבעות העידו הגב' אורית עוז-ארי, מר אורי שמר ומר ריצ'רד וונש.

            התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת:

3.         התובעת הינה הבעלים של חלקים מבניין הנמצא ברחוב בעלי המלאכה 26 במפרץ חיפה (להלן: "המבנה"). התובעת משכירה נכסים שונים במבנה הנמצאים בבעלותה לשוכרים שונים המנהלים עסקיהם במבנה.

4.         המבנה נבנה על פי היתר בניה אשר הוצא כדין וניתן לו על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה אישור למתן שירותי חשמל, מים וטלפון (טופס 4).

5.         במחצית הראשונה של שנת 1999 ביקשה התובעת לרכוש ריהוט משרדי על מנת לרהט את משרדיה שעמדו לעבור למבנה. בפגישה שהתקיימה אגב כך בין נציג התובעת וביניהם מנהלה, מר אלברט אוחיון, עם מנהל השיווק של הנתבעת מס' 2 דאז, מר אורי שמר, הגיעו הצדדים להסכמה שעיקרה כדלקמן: התובעת תרכוש מהנתבעת מס' 2 ריהוט משרדי ואילו הנתבעת מס' 2 תשכור מהתובעת יחידה במבנה בשטח של כ-181 מ"ר ברוטו וכן מחסן בשטח של כ-16 מ"ר הנמצא בקומת המרתף.

            במהלך המשא ומתן שהתקיים בין הצדדים נחתם בין התובעת ובין הנתבעת מס' 2 זכרון דברים אשר אינו נושא תאריך ובהמשך ביום 16/6/99 התקשרה הנתבעת מס' 2 עם התובעת בהסכם שכירות. בהתאם לסעיף 16 להסכם השכירות מסרה הנתבעת מס' 2 לתובעת את שטרי החוב שנועדו להבטיח קיום התחייבויותיה על פי ההסכם.

6.         ביום 3/12/00 הודיעה הנתבעת מס' 2 לתובעת על העברת פעילותה העסקית של הנתבעת מס' 2 לנתבעת מס' 1. כן ביקשו הנתבעות להעביר את חובותיה וזכויותיה של הנתבעת מס' 2 על פי הסכם השכירות אל הנתבעת מס' 1. חשב התובעת אישר לנתבעת מס' 2 בכתב ביום 3/12/00 כי כל חובותיה וזכויותיה של הנתבעת מס' 2 על פי ההסכם יוסבו לנתבעת מס' 1 וזאת מבלי לגרוע מזכויות התובעת.

7.         במהלך שנת 2003 זומנה הנתבעת מס' 2 לביהמ"ש לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדה בגין ניהול העסק ללא רישיון. הדיון התקיים בתאריך 12/5/03 בפני כב' השופטת הילה כהן.

8.         בתאריך 11/11/03 שלחה הנתבעת מס' 1 באמצעות הגב' אורית עוז-ארי מכתב לפיו נאלצת הנתבעת מס' 1 לפנות את המושכר עקב קשיי התקופה. בפועל פינתה הנתבעת מס' 1 את המושכר ביום 12/12/03 ולאחר תקופת התארגנות קצרה פתחה הנתבעת מס' 1 סניף חדש בחיפה בצ'ק פוסט בסמוך למבנה.

9.         בתאריך 26/11/03 הודיעה התובעת לנתבעת מס' 2 כי חרף עזיבתה את המושכר תיאלץ להמשיך ולשלם את דמי השכירות ודמי הניהול בהתאם לקבוע בהסכם וזאת עד לתום תוקפו של הסכם השכירות.

10.        בתאריך 14/12/03 קיבלה התובעת הודעה מן הנתבעות לפיה אין לתובעת היתרי בניה ועל כן מנועה הנתבעת מס' 1 לקבל רישיון עסק.

11.        בתאריך 16/2/04 התקבל אצל הנתבעת מס' 2 מכתבו של סגן מנהל מחלקת רישוי עסקים ואשר בו נכתב כדלקמן:

"בהיתר הבניה למצב סופי המצורף למכתבך מצויין מפורשות כי קומה א' מיועדת לתעשיה וקומת קרקע למסחר. על פי התשריטים שצירפתם לבקשה לרישיון הקומה בה מצוי העסק שבנדון הוא קומה א' המיועדת לתעשיה ולפיכך לא נוכל לאשר רישיון למקום ועד לקבלת היתר לשינוי יעוד מתעשיה למסחר".

12.        בעקבות מסירת הודעה לביהמ"ש על הפסקת פעילותה של הנתבעת מס' 1 במבנה בוטלו ההליכים הפליליים כנגד הנתבעת מס' 2 ביום 22/3/04.

            טענות הצדדים בתמצית:

13.        התובעת טוענת כי הנתבעות הפרו את הסכם השכירות עם התובעת ופינו את המושכר בטרם סיום התקופה שנקבעה ובלא לשלם לתובעת את דמי השכירות והניהול שנקבעו בהסכם.

            התובעת טוענת כי פינוי הנכס מצד הנתבעות נבע כמפורט במכתב הנתבעות מיום 11/11/03 על רקע קשיי התקופה ושינוי המערך העסקי של הנתבעות בתקופה הנ"ל באיזור הצפון ולא מן הנימוקים הנטענים בדיעבד על ידי הנתבעות ביחס להעדר אפשרות לקבלת רישיון עסק במושכר.