פסק-דין בתיק א 44788/04

מבוא

1.         התובע, יליד 1957, נפגע בתאונת דרכים ביום 15.7.03. עובר לתאונה היה התובע סטודנט לאחר שבחר להשלים לימודי הנדסת תעשיה וניהול בשלב זה של חייו. התובע התפרנס מעבודה זמנית כמורה בבי"ס עמל בתל השומר במשרה חלקית וזאת עד לשנה עובר לתאונה שבה לא עבד על מנת לסיים את חובותיו הלימודיים. במקור התובע הינו הנדסאי מכונות ובמקצוע זה עבד שנים.

2.         הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות אלא בשאלת גובה הנזק בלבד ועל כן פסק דין זה יעסוק בשאלה זו בלבד. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה בשאלה מה היה שיעור השתכרותו הצפוי של התובע אילולא ארעה התאונה ולאחר שסיים את לימודי הנדסת תעשיה וניהול וכן מהי מידת השפעתה של התאונה על כושר תפקודו.

הפגיעה והנכות

3.         התובע נפגע בעת שעמד עם רכבו ברמזור אדום. ממקום התאונה פנה התובע לרופא המשפחה וזה הפנה אותו למיון בבי"ח שיבא. בבית החולים התלונן התובע על כאבים בגב תחתון ובכתף ונמצאה רגישות באותם אזורים. התובע טופל בתרופות ובפיזיותרפיה.

4.         פרופ' גנאל מונה כמומחה רפואי בתיק זה. פרופ' גנאל מצא בבדיקתו את התובע כי לתובע הגבלה קלה בחלק מתנועות עמ"ש צווארי והגבלה בתנועות כתף ימין. המומחה מציין כי התובע עבר תאונה קודמת במנגנון פגיעה דומה בעמ"ש צווארי הגם שלא היה סבל מתמשך לאחר אותה תאונה כפי שעולה מן התיק הרפואי. לפיכך ראה פרופ' גנאל לקבוע לתובע נכויות כדלקמן:

-          בגין ההגבלה בתנועות עמ"ש צווארי - 5% נכות לפי סעיף מתואם 37(5) א' למבחני המל"ל, כאשר מתוך נכות זו 4% משויכים לתאונה נשוא התביעה ואחוז אחד למצבו הקודם.

-          בגין ההגבלה בתנועות הכתף הימנית - 8% נכות לפי סעיף 41(4) א' למבחני המל"ל.

-          סה"כ נכותו המשוקללת עומדת על 11.6% נכות.

5.         פרופ' גנאל לא זומן לחקירה וחוות דעתו לא נסתרה ועל כן ראיתי לקבלה.

6.         ב"כ הנתבעת מפנה לתיקו הרפואי ולתיקיו במל"ל ומבקשת ללמוד על מצב רפואי קודם אשר יש לו השלכה על תפקודו של התובע ללא קשר לתאונה נשוא הדיון כאן.

מחקירת התובע כמו גם מהחומר הרפואי שהונח בפני המומחה עולה כי לתובע פגעה קודמת באמה ימנית בשנת 1995 וכן תלונות על כאבים בשורש כף יד ימין משנת 1996. ישנן תלונות על כאבי ברכיים בשנת 2000, פריקת שתי אצבעות ביד בשנת 2001 וכן פגיעה בתאונת דרכים ב - 23.1.01 בה התלונן על כאבים בצוואר. בהמשך עבר התובע בירור קרדיאלי ואף הופנה לצינתור אשר לא הראה ממצא שדרש טיפול. מעבר לכך התובע סובל מיתר לחץ דם גבולי ועודף משקל.

7.         ב"כ תובע טוען כי לפגיעת התובע בתאונה נשוא התביעה יש השפעה של ממש על כושרו לשוב לעבודה בתעשייה שכן עבודה זו דורשת מאמצים פיזיים. הוא מפנה לעיסוקו של התובע עובר ליציאתו ללימודים במפעל סלוואפלסט שם עבד כהנדסאי מכונות לרבות תחזוקה של המכונות.

לטענת התובע בשל קשייו בעקבות התאונה נותר לשמש כמורה בבית ספר עמל, עבודה זמנית ששימשה אותו בתקופת לימודיו לתואר מהנדס תעשיה וניהול. בעבודתו כמורה עומד שכרו על שיעור נמוך מזה שיכול היה להרוויח בתעשייה והוא מבקש לחשב את הפסדיו על פי הפער שבין שכרו הצפוי בתעשייה לבין שכרו כמורה.

8.         ב"כ הנתבעת טוענת מנגד כי מדובר בנכות נמוכה אשר אין בה כדי להשפיע על כושרו של התובע לעבוד. לטענתה הסיבה שהתובע נותר לעבוד בהוראה גם לאחר התאונה נשוא התביעה נובעת מן העובדה שכבר עובר לתאונה לא הצליח  התובע להשתלב במעגל העבודה היצרנית.

9.         לאחר ששמעתי את התובע ועברתי על הראיות שהוגשו על ידי שני הצדדים, אני סבורה כי לפגיעה בתאונה נשוא הדיון כאן יש השפעה על כושרו של התובע לבצע עבודות פיזיות כדוגמת אלו שעשה בשעתו בעת שהיה הנדסאי בלבד. יחד עם זאת, לאור השבחת השכלתו הרי שבעבודה כמהנדס תעשיה וניהול, לפגיעה בתאונה צפויה השפעה זניחה. כך גם לא שוכנעתי כי התובע עשה מאמץ של ממש למצוא עבודה כמהנדס תעשיה וניהול לאחר התאונה ומכל מקום לא הובאו ראיות על כך.

10.        יתכן שלתובע היה נוח משיקוליו הוא להמשיך בתפקידי הוראה גם לאחר תום לימודיו וקבלת הדיפלומה.

11.        מדובר בנכות רפואית משוקללת נמוכה יחסית ואיני סבורה שהשפעתה על תפקודו של התובע עולה על יותר ממחצית הנכות הרפואית ובערכים מעוגלים בגבולות - 6% נכות.

שיעור ההשתכרות