פסק-דין בתיק א 44637/05

^{בפני תביעת תחלוף על סך כ-81,500 ש"ח שיסודה בתאונת דרכים מיום 21.5.05 בשעות הערב המאוחרות.}

^{התאונה אירעה בכביש היציאה מבקא אל גרבייה ובמהלכה פגע רכב הנתבע בשני כלי רכב אשר מבוטחים על ידי התובעת, לאחר שחצה אי תנועה ועבר אל הנתיב הנגדי. לרכב אחד נגרם נזק שבגינו שילמה התובעת למבוטחה כ-16,000 ש"ח, לרכב שני נגרם נזק שבגינו שילמה התובעת למבוטחה כ-65,000 ש"ח.}

^{אין חולק כי כלי הרכב של התובעת אשר ניזוקו בתאונה נסעו מדרום לצפון ואילו כלי הרכב של הנתבע ושל צד ג' נסעו מצפון לדרום. כאמור, בשלב מסויים סטה רכב הנתבע מנתיבו שמאלה אל עבר הנתיב הנגדי, עבר את אי התנועה שבין הנתיבים המנוגדים ופגע בשני כלי הרכב של התובעת.}

^{המחלוקת בתיק זה היא בין הנתבע לבין צד ג' באשר לסיבה שבגינה סטה רכב הנתבע לעבר הנתיב הנגדי.}

^{הנתבע טוען כי יצא מתחנת הדלק, ועקף את רכב צד ג' שעמד בנתיב הימני, כ-300 מ' לאחר התחנה. רכב צד ג' החל לנסוע בשעה שרכב הנתבע התקרב אליו ואז סטה שמאלה, פגע ברכב הנתבע שהיה במהלך עקיפה וגרם לסטיית רכב הנתבע שמאלה תוך איבוד שליטה של הנתבע על רכבו.}

^{ראוי לציין כי מדובר בגרסה מאוחרת של הנתבע. תחילה טען הנתבע כי הגורם לסטייתו ולאיבוד השליטה היה בור שנפער בכביש. נוכח גרסה זו הוגשה הודעה לצד שלישי נגד מע"צ. הודעה ברוח זו מסר הנתבע במשטרה לאחר התאונה. בשלב מסויים של ההליכים חזר בו הנתבע מהודעתו ומסר את הגרסה דלעיל.}

^{צד ג' טוען שנסע ישר בנתיב הימני כאשר הבחין ברכב הנתבע שהגיע מאחוריו בנתיב השמאלי. רכב הנתבע החליק, פגע בדלת הנהג של רכב צד ג' ואז איבד שליטה וסטה שמאלה לעבר הנתיב הנגדי. צד ג' טוען כי לא היתה לו יד ורגל בסטיית רכב הנתבע לעבר הנתיב הנגדי.}

^{לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לקבל את התביעה ואת ההודעה לצד שלישי.}

^{כלי הרכב של התובעת נסעו בנתיבם ואין חולק כי לא היה להם כל חלק בגרימת התאונה. רכב הנתבעים סטה לעברם מן הנתיב הנגדי ופגע בהם לאחר שעבר מעל אי תנועה.}

^{מטעם התובעת העיד אחד משני הנהגים. ב"כ הצדדים ויתרו בהסכמה על עדותו של נהג הרכב הנוסף שנהג באחד מרכבי התובעת, ויש בכך כדי לחזק את המסקנה שהתובעת זכאית להטבת נזקיה והשאלה היא רק אם נזקים אלו יושתו על הנתבע או על צד ג'.}

^{הנתבע שינה את גרסתו במהלך ההליכים והסביר מה גרם לשינוי גרסתו. תחילה חשב הנתבע שהרכב שלו מבוטח, ולבקשת צד ג' הסכים ליטול על עצמו את האחריות לאיבוד השליטה כתוצאה מבור שנפער בכביש. בהמשך הוגש נגדו כתב אישום והתברר לו שאין כיסוי ביטוחי ולכן החליט למסור את העובדות כהוויתן ולספר על כך שסטה בשל הפגיעה שנפגע מרכב צד ג'.}

^{בהשוואת הגרסאות שבין הנתבע לבין צד ג', כפי שהעידו בביהמ"ש, שוכנעתי להעדיף את גרסתו של הנתבע.}

^{צד ג' אישר בעדותו כי לאחר התאונה עצר במרחק של מאות מטרים ממקום התאונה. אלמלא היה צד ג' מעורב בתאונה ואחראי לה, לא היתה כל סיבה להתרחקותו ממקום התאונה.}

^{צד ג' אישר בעדותו כי הגיע אל הנתבע לבית החולים. הנתבע טען כי במעמד זה ביקש צד ג' מהנתבע למסור את הגרסה השקרית הואיל וצד ג' נסע ללא מלווה כמתחייב מהיותו נהג חדש.}

^{צד ג' לא סיפק הסבר מניח את הדעת לכך שהלך לבקר את הנתבע בבית החולים אך לא ביקר את הנפגעים האחרים בתאונה למרות שלטענתו לא היה קשר של חברות בינו לבין הנתבע.}

^{עדותו של צד ג' לא הותירה רושם מהימן. שוכנעתי כי הגורם העיקרי לתאונה היה סטייתו של רכב צד ג' מנתיב נסיעתו אל נתיב הנסיעה של הנתבע.}

^{עד נוסף מטעם הנתבע היה אביו של הנתבע אשר העיד על פגישה עם אביו של צד ג'.}

^{עד זה העיד שאביו של צד ג' הראה לו את דלת הנהג של רכב צד ג' שהוחלפה, עובדה המאששת את גרסת הנתבע בדבר הפגיעה של רכב צד ג' ברכב הנתבע אשר קדמה לסטייתו בנתיב הנגדי, וגרמה לה.}

^{עדות זו אמינה בעיני, והיא עומדת בניגוד לעדותו של צד ג' אשר העיד כי רכב הנתבע רק נגע בדלת הנהג של רכבו וגרם לשריטה (עמ' 8 ש' 23-24).}