פסק-דין בתיק א 44584/03

בפני תביעה לתגמולי ביטוח בגין רכב שהיה מבוטח ע"י הנתבעת, שהוגשה לאחר שהדרישה לתגמולים נדחתה בטענה שהפוליסה בוטלה.

התובעים 1 ו- 2, הינם בעל ואישה, בעליו של רכב מסוג פולקסווגן גולף מ.ר. 9076918 (להלן: " הרכב"). עבור הרכב נרכשה אצל הנתבעת פוליסת ביטוח מקיף שתוקפה מיום 18/12/00 ועד ליום 30/11/01.

בפוליסת הביטוח נרשמו כמבוטחים התובעת 2, ואביה, התובע 3, וזאת, לטענת התובעים, בעקבות המלצת סוכן הביטוח, בשל כך שתובע 3 יכול היה ליהנות מהנחת היעדר תביעות.

כמו כן הכתובת שנרשמה למשלוח הודעות עפ"י הפוליסה היתה כתובתו של התובע 3.

הרכב היה משועבד ע"י בנק לאומי לישראל.

ביום 23/11/01 נגנב הרכב מרחוב הצבעוני ביבנה, כתובתם של התובעים 1 ו- 2, אך דרישתם של התובעים לקבל תגמולי ביטוח נדחתה ע"י הנתבעת בטענה שהפוליסה בוטלה לאחר שהנתבעת שלחה לתובעים הודעות כנדרש עפ"י חוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981 (להלן: " החוק").

לטענת התובעים, בעת עריכת הביטוח, הם מסרו לנתבעת הוראת קבע לחיוב חשבונו של התובע 2, ובאמצעותה גבתה הנתבעת ב- 3 תשלומים, סך של 2,723 ש"ח מתוך סך כל הפרמיה שנקבעה בסך 4,254 ש"ח.

לטעתם הם לא ידעו על כך שהבנק לא כיבד את הוראת הקבע, ורק לאחר קרות מקרה הביטוח, בעת דחיית התביעה נודע להם כי הנתבעת לא קיבלה את יתרת תשלום הפרמיה בסך 1,531 ש"ח.

כמו כן טוענים התובעים כי הם לא קיבלו מהנתבעת דרישה לתשלום יתרת הפרמיה, לא הודעה על כוונתה לבטל את הפוליסה ולא הודעה על כך שהפוליסה בוטלה בפועל, ולפיכך אין תוקף לביטול.

לטענת הנתבעת, בעת קרות מקרה הביטוח לא היתה לתובעים פוליסת ביטוח בתוקף שכן היא בוטלה במכתב מיום 20/05/03 שנשלח למבוטחים עפ"י כתובתם בפוליסה בצירוף העתק שנשלח לבל"ל, וכן מכתב מיום 19/06/01 שנשלח ביום 24/06/03 בדואר רשום למבוטחים והמודיע להם על ביטול הפוליסה תוך 30 יום בהיעדר תשלום החוב.

במכתב דחיית הבקשה לקבלת תגמולי ביטוח מיום 16/12/2002, שנשלח חודשים ארוכים לאחר פניית התובעים, הודיעה הנתבעת לתובעים כי תביעתם נדחית עקב ביטול הפוליסה לאחר משלוח מכתבי ביטול מיום 20/05/01 ומיום 14/06/01. במכתב אף נרשם כי מצורף אליו אישור רשות הדואר על משלוח מכתבים רשומים בתאריכים האמורים, אף שאישור על משלוח לתובעים לא צורף.

לכתב ההגנה וכן לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת צורפו מכתב מיום 20/05/01 לבל"ל לפיו לא כובד חיוב לנתבעת, כי חיוב נוסף יתבצע ביום 09/06/01 ואם הוא לא יכובד תיאלץ הנתבעת לבטל את הפוליסה, מסמך של דפוס בארי, " דו"ח על משלוח דברי דואר" רגיל ובו משלוח אחד לכתובת התובע 3 וכיתוב כי הרשימה הודפסה בדפוס בארי ביום 22/05/01, וכן מסמך נוסף של דפוס בארי שבראשו הודפס: " דו"ח על משלוח דברי דואר רשומים" ובתחתית צד שמאל: " סה"כ דברי דואר שנתקבלו בשירות רשום" עם משלוח אחד לכתובת התובע 3 ועל הרשימה חותמת "דואר כמותי" של בית הדפוס מיום 24/06/01.

הנתבעת הגישה אישור רשות הדואר על משלוח דואר רשום לבל"ל אך לא למי מהתובעים, עפ"י עדות מר יעקב משה מטעם הנתבעת, בשל כך שהנתבעת ביקשה מרשות הדואר פרטים רק לגבי המשלוח לבל"ל (עמ' 37 ש' 25 - 26 לפרוטוקול).

מאחר והתובעים עמדו על כך שהם לא קיבלו את ההודעות של הנתבעת, ביקש בא כוחם עותק של המכתבים וכן אישורים לגבי המשלוחים.

בישיבה מיום 01/09/04 הודיעה ב"כ הנתבעת כי היא מתקשה למצוא את המכתבים.

בישיבה מיום 01/12/04 הודיעה באת כח הנתבעת עו"ד קוסובסקי כי:

" חרף מאמצים עילאיים כולל סמנכ"לים של החברה תיק הפוליסה לא אותר בשלב זה. את המכתבים האלה כיום אין לי".

עפ"י בקשת ב"כ התובעים הורתי כי הנתבעת תעשה בדיקה יסודית נוספת ובמידה ולמרות אותה בדיקה לא ימצאו המסמכים יוגש תצהיר על הבדיקות שנערכו וכי המסמכים לא נמצאו.

בינואר 2005 ניתן תצהיר ע"י גב' דורית דדון מטעם הנתבעת ולפיה לא נמצאו המסמכים.