פסק-דין בתיק א 4450/06

1.         התובעת הגישה תובענה בהליך של 'בקשה לביצוע שטר', אשר נעשה על ידי הנתבע, בסכום של 15,000 ש"ח, שמועד פרעונו חל ביום 12.05.1999, והוגש לביצוע בתיק הוצאה לפועל שמספרו 14-02670-05-7, המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע [יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, נכון למועד מתן פסק הדין עומד על 32,902 ש"ח].

2.         ניתנה לנתבע רשות להתנגד לביצוע שטר ולנוכח סכום השטר הועבר ההליך לדיון במסגרת תובענה ב"סדר דין מהיר".

3.           ההליכים והאירועים שהובילו להגשת התובענה :

             א.        התובעת עסקה בזמנים הרלבנטיים לתובענה, במתן הלוואות בשוק האפור, ונהגה לגבות ריבית בשיעור של 7% לכל חודש.

ב.         התובעת הלוותה לנתבע סכום כולל של 15,000 ש"ח (הנתבע טוען כי הסכום ניתן לו בשלוש הזדמנויות שונות, כל פעם סך של 5,000 ש"ח, ואילו התובעת טוענת כי ביום 12.05.99 נתנה לנתבע סך של 5,000 ש"ח וביום 14.05.99 נתנה לו את היתרה בסך 10,000 ש"ח. לשיטת הנתבע, הסכומים נמסרו לו בהפחתה של הריבית עבור החודש הראשון).

ג.          ביום 20.09.04 הגישה התובעת כנגד הנתבע תובענה כספית קודמת [בגין עיסקת היסוד] לתשלום סכום ההלוואה, בביהמ"ש לתביעות קטנות, במסגרת ת.ק. 2984/04. בדיון השני שהתקיים בביהמ"ש לתביעות קטנות, ביום 10.02.05, הציגה התובעת בפני ביהמ"ש את השטר נשוא תובענה זו, ובשלב מסויים של הדיון הודיעה התובעת שהיא מחליטה למחוק את התביעה שהוגשה לביהמ"ש לתביעות קטנות ועל כוונתה לפתוח בהליך של בקשה לביצוע שטר, בלשכת ההוצאה לפועל. לאור הודעה זו של התובעת - נמחקה התובענה בת.ק. 2984/04.

ד.         הבקשה לביצוע שטר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל במהלך שנת 2005. במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר, טען הנתבע טענות שונות, בין היתר, כי הוא פרע את החוב הנתבע, וכן טען כי השטר זוייף ע"י התובעת, באופן שהשטר ניתן על ידו במקור בסכום של 5,000 ש"ח והתובעת זייפה את השטר על ידי כך שהוסיפה את הספרה "1" לפני הסכום המקורי  ובכך שינתה את הסכום  ל - 15,000 ש"ח. הנתבע הוסיף וטען כי  התובעת הגדילה לעשות כאשר כתבה בכתב ידה את הסכום המזוייף במילים ("חמישה עשר אלף").

ה.         במהלך הדיון בהתנגדות לביצוע שטר, שהתקיים ביום 28.05.06, התובעת לא הביאה לידיעת ביהמ"ש את העובדה שערכה שינויים בשטר, ואמרה לביהמ"ש: -

            "המבקש טוען שאני זייפתי שטר של 5,000 ש"ח ורשמתי 15,000 ש"ח ואני ממציאה מסמך בכתב ידו של המבקש שבו כתוב שהמבקש לקח ממני 15,000 ש"ח עם החתימה שלו".

 ו.         במהלך חודש אוגוסט 2005 הגיש הנתבע תלונה במשטרה כנגד התובעת, בחשד  לזיוף השטר. התובעת הוזמנה לחקירה במשטרה. לראשונה, בדיון שהתקיים מאוחר יותר, ביום 25.12.06, הביאה התובעת לידיעת ביהמ"ש את העובדה שערכה שינויים בשטר, וכך אמרה:-

            "המשטרה סגרה את תיק החקירה. אני מבהירה שלשטר החוב הוסף בנוכחות הנתבע הספרה 1 כך שהחוב הוא 15,000 ש"ח ...".

ז.          סמוך לפני מועד ההוכחות ובאיחור רב, הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית מטעמה, שם פירטה את גרסתה המלאה, וטענה, בין היתר:-

"הסכים הנתבע כי אשנה את סכום השטר ל - 15,000 ש"ח. בהתאם להסכמה זו,  הוספתי לעיני הנתבע ובנוכחותו את ספרת עשרת האלפים 1 לפני ספרת האלפים  5, כך שהסכום השתנה ל - 15,000 ש"ח אותו רשמתי גם במילים בכתב ידי".

אף לא אחד מהצדדים, הוסיף את חתימתו לצד השינויים שנעשו בשטר.

4.         לפיכך, השאלה המרכזית שבמחלוקת היא האם השינויים שנעשו בשטר בדבר שינוי סכום הפרעון והוספת סכום השטר גם במילים (חמישה עשר אלף ש"ח), לאחר שמולא השטר,  הוא בגדר פעולה שהתובעת היתה רשאית לעשות - אשר אינה  פוגמת בשטר, או שההוספה והשינוי, היא בגדר "שינוי מהותי" שמביא לבטלות השטר, לפי סעיף 64 לפקודה.

            סעיף 64 (א) רישא קובע:-

 "שטר או קיבול שנעשה בהם שינוי מהותי, בלא הסכמת כל הצדדים החבים על פי השטר, השטר מתבטל, אך לא כלפי צד שעשה בעצמו את השינוי, או הרשה לעשותו או הסכים לו, ולא כלפי המסיבים שלאחריו".

            סעיף 64 (ב) קובע מה הוא "שינוי מהותי" לעניין סעיף קטן (א):

            "בייחוד מהותיים הם שינויים אלה: כל שינוי בתאריך, בסכום העומד לפירעון, בזמן הפירעון או במקום הפירעון"....(המשך הסעיף אינו רלבנטי לענייננו).