פסק-דין בתיק א 444/02

1.      התובעים, תושבי הכפר נחף, הגישו תביעה למתן פסק דין הצהרתי "בעניין בעלות במקרקעין -  תיקון רישום לפי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט-1969, להלן : "פקודת ההסדר". 

בס' 10 לכתב התביעה עתר ב"כ התובעים לבית המשפט "להזמין את הנתבעים לדין ולהצהיר כי התובע מס' 1 זכאי להירשם כבעלים של רבע החלקה 34 בגוש 19127 מאדמות נחף ולהורות, מכח סמכותו על פי ס' 93 לפקודת ההסדר, לבטל את הרישום הקיים על שם המנוח מחמוד אברהים אחמד ח'ליל, [הוא הנתבע מס' 1 - ר.ג'] ולרשום את התובע מס' 1 במקומו."

כל הנתבעים, פרט לנתבעים מס' ג' ו -ד', לא הגישו כתב הגנה. יורשי המנוח, מחמוד אברהים אחמד ח'ליל, אשר נשא בחייו ת.ז. מס' 2005089, להלן: "המנוח", באמצעות הבן הבכור עבד אל כרים מחמוד ח'ליל, להלן: " הבן", הגיש תצהיר לבית המשפט בו הודה בעיסקה הנטענת בין המנוח לבין מורישם של התובעים והסכים כי בית המשפט יעתר לתביעה ובתנאי שכל המסים ישולמו ע"י התובעים. בינתיים הלך הבן לעולמו ויורשיו צורפו כנתבעים במקומו. לא הוצג צו ירושה ביחס לעזבונו של עבד אל כרים.

הנתבעים מס' ג' ו -ד הם "נפקדים", לפי משמעות המונח בחוק לנכסי נפקדים תש"י-1950, ופרקליט מחוז חיפה הגיש כתב הגנה בשם האפוטרופוס לנכסי נפקדים, מאחר, ולטענתו, הם צריכים להיות מיוצגים ע"י האפוטרופוס לנכסי נפקדים. 

2.      חלקה 34 בגוש 19127 מאדמות נחף, להלן: "החלקה", נרשמה בלשכת רישום המקרקעין בנצרת לאחר סיום הליכי ההסדר באיזור ביום 6.1.1962 על פי חלוקת הזכויות בה כדלקמן:

3.      על פי הנטען בס' 2 לכתב התביעה, הנתבעים מס' 1 (א-ד) הם יורשיו על פי דין של המנוח. עוד נטען בס' 3 לכתב התביעה, כי המנוח רשום בלשכת רשם המקרקעין בנצרת כבעלים של רבע החלקה. בהמשך, בס' 4 לכתב התביעה, טען ב"כ התובעים כי המנוח מכר את חלקו בחלקה לאביהם של התובעים, חוסיין מוסטפא איוב, ז"ל, וזאת "כמוכח מתצהירו של בנו ויורשו של המנוח עבד אל כרים מחמוד ח'ליל, שנשא בחייו ת.ז. מס' 035579541, שהעתקו צורף כנספח ב' לתביעה". ממשיך ב"כ התובעים וטוען כי אביהם של התובעים "קיבל את החזקה הבלעדית בחלקו של המנוח והוא נהג בו מנהג של בעלים לכל דבר עד למותו בשנת 1970, ומאז פטירתו, המשיכו כל יורשיו, התובעים, בנעליו, להחזיק בחלקה ללא כל עוררין ו/או התנגדות מצד יורשיו של המנוח".

4.      מעיון בתזכורת התביעה, שהעתק ממנה צורף לכתב התביעה, עולה כי במהלך הליכי ההסדר בכפר, הגיש המנוח מחמוד אברהים אחמד ח'ליל, ת.ז. מס'  5089 [כך נרשם בתזכורת התביעה - ר.ג'] תזכורת תביעה בה תבע לעצמו ¼ מהזכויות בחלקה ו - ¼ נוסף תבע עבור אחיו אחמד אברהים אחמד ח'ליל, שהוא על פי הצהרתו של המנוח בתזכורת התביעה: "לא נמצא - נפקד". המנוח גם תבע בשם שני אנשים שאינם צד להליך זה - מוסטפא עלי דעיבס - ½ החלקה. עם סיום הליכי ההסדר נרשם, כאמור, בלשכת רשם המקרקעין בנצרת,  ¼ על שם מחמוד אברהים אחמד ח'ליל, הוא המנוח ו - ¼ נוסף נרשם על שם רשות הפיתוח. ומחצית הזכויות בחלקה נרשמו על שם שניים ממשפחת דעיבס שאינם צד להליך זה.

5.      לטענת ב"כ התובעים, עוד בשנת 1956, כשהתקיימו הליכי ההסדר בכפר, קנה המנוח חוסיין מוסטפא איוב, ז"ל, מורישם של התובעים, להלן: "הקונה", את הזכויות של המנוח בחלקה, אך הוא, המנוח, לא גילה זאת לפקיד ההסדר וכך נרשמו החלקים שתבע, על שמו, כפי שעולה מנסח הרישום - נספח א' לכתב התביעה, להלן: " נסח הרישום". לטענת ב"כ התובעים לא גילה המנוח לפקיד ההסדר את עניין העיסקה עם הקונה ובכך יש לראות מירמה לפי ס ' 93 לפקודת ההסדר.

         אין מחלוקת כי לאחר ההסדר, לא הגיש הקונה ערעור על לוח הזכויות ולא ביקש לתקנו.

         רק ביום 15.5.02 הגישו יורשיו תביעה זו לתיקון לוח הזכויות לפי ס' 93 לפקודת ההסדר. התובע מס' 1, אחד היורשים של הקונה, להלן:" עלי", ביקש לקבל פסק דין הצהרתי ולרשום את זכויותיו של אביו, הקונה, על שמו לאחר שכל היורשים ויתרו על זכויותיהם בחלקה בהתאם ל "הסכם מכר ללא תמורה" (מתנה), שנערך ביום 29.3.02, להלן: "הסכם המתנה" -  נספח ג' לכתב התביעה ואף חתמו על יפוי כח בלתי חוזר לפיו הסמיכו את עו"ד נזאל לנקוט בכל פעולה דרושה לשם ביצוע העברת הזכויות על שמו של עלי, לרבות  הגשת תביעה משפטית - נספח ד' לכתב התביעה.