פסק-דין בתיק א 44310/06

מבוא וטענות הצדדים

1.        לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע עקב רכישת אופנוע מידי הנתבע 2 ('הנתבע'), שותף בנתבעת 1 ('הנתבעת'), במקום עסקה של הנתבעת, ביום 23.5.05.

2.        התובע טוען כי סמוך לרכישתו התגלו באופנוע ליקויים שונים, וכן אי-מקוריות של רכיבים בו. לימים - גם מנועו כשל. לפיכך תובע התובע השבת תמורתו של האופנוע, בסך 29,800 ש"ח; שיפוי בגין תיקונים שביצע, לרבות הוצאות גרירה, בסך 11,171 ש"ח; והוצאות משפט.

3.        הנתבעים טוענים כי אין כל יריבות בין התובע לבין הנתבעת; באשר העסקה הייתה עסקה פרטית עם הנתבע, שלא במהלך עסקיה הרגילים של הנתבעת. עוד טוענים הנתבעים כי האופנוע נמסר לתובע כשהוא תקין, ואת הליקויים שהתגלו בהמשך יש לזקוף לחובת היותו של האופנוע ישן-יחסית, עם עבר משוער של הפעלה אגרסיבית כמקובל לגבי אופנועים מסוגו; וכן לנהיגה בלתי זהירה של התובע. לפיכך יש לדחות את התביעה.

4.        בתיק מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס שמואל אביעד, והצדדים הסכימו למתן פסק דין על יסוד החומר שבתיק, ללא חקירות עדים.

5.        עקב שינוי בסידור העבודה של בית המשפט, נוצר עומס-יתר חריג על שולחני שגרר עיכוב בכתיבת פסק הדין. התנצלותי המערכתית לפני הצדדים על כך.

דיון והכרעה

6.        לא נסתרה גרסתו של הנתבע כי ביצע את העסקה כשירות לחבר, באופן פרטי, שלא במהלך עסקיה הרגילים של הנתבעת. גרסה זו נתמכת בהצהרת הנתבע, שהוגשה לתיק, אשר לפיה הנתבע מקבל על עצמו כל חבות שתיקבע בתיק זה, אם תיקבע, כלפי מי מן הנתבעים.

7.        חוזה העסקה המקורי, שצורף לכתב התביעה, מהווה טופס מתוך מחירון הרכב של לוי יצחק, תחת שייעשה שימוש בטופס הייעודי של הנתבעת, עם הלוגו שלה. נסיבות אלו היו אמורות לעורר סימן שאלה אצל התובע בדבר היות הנתבעת קשורה לעסקה, לו עמדה הנחה כאמור ביסוד התקשרותו בעסקה. לפיכך אין התובע רשאי להסתמך על המצג של ביצוע העסקה בחצרי הנתבעת כ'הרשאה חיצונית/נחזית' לביצוע העסקה בשם הנתבעת.

8.        לאור האמור אני קובע כי התובע לא הוכיח שהנתבע פעל בשליחותה של הנתבעת, בין מכוח 'הרשאה פנימית' ובין מכוח 'הרשאה חיצונית/נחזית'. לפיכך התביעה נגד הנתבעת נדחית כבר בשלב זה.

9.        מכיוון שהנתבעת לא הייתה מעורבת בפועל בהליך, ולא הוציאה הוצאות בגינו - אין חיוב בהוצאות בגין דחיית התביעה נגדה.

10.    בחוזה הנזכר, אין כל מצגים בדבר האופנוע אשר הופרו. אדרבא, נאמר בו במפורש, בסעיף 5, כלהלן:

"הקונה מצהיר בזאת כי בדק את הרכב הנ"ל, וכי אין, ולא יהיו לו כל תביעות או כל טענות כלפי המוכר או כלפי המתווך בגין האופנוע הנ"ל. ליקויים, במידה וישנם, נלקחו בחשבון בעת קביעת התמורה".

11.    המומחה מטעם בית המשפט, שחוות דעתו עשתה רושם יסודי ומקצועי, קבע כי האופנוע עבר מבחן רישוי שנתי ('טסט') עובר למכירתו לתובע, ומכך יש להסיק שמצבו היה "תקין באופן סביר" [ראו פרק הסיכום בחוות הדעת, פרק 12].

12.    המומחה אף קבע כי מצבו התחזוקתי של האופנוע היה ירוד, בנוסף להיותו אופנוע ישן משנת 1993, וקשר עובדה זו לריבוי היחסי של ליקויים שנמצאו בתקופה הסמוכה לקנייתו על ידי התובע.

13.    המומחה קבע כי לא בוצעה במנוע הרחבה בלתי חוקית; כי ההבדל במספר המנוע בין החרוט על המנוע לבין המצוין ברישיון האופנוע, בספרה אחת, מקורו כנראה בטעות-סופר ולא בהחלפה בלתי חוקית של המנוע [סעיף 9.2 בחוות הדעת]; כי החלפת המזלג, הגם שנעשתה ללא היתר, נעשתה באופן מקצועי ללא ליקויים מכניים, ועל כן אפילו הבוחן ב'טסט' לא הבחין בכך; וכי הכשל במנוע נגרם עקב שימוש בלתי תקין על ידי התובע, כ-11 חודשים לאחר הקנייה.

14.    מקביעות המומחה עולה כי דווקא בעניינים שעליהם בעיקר הלין התובע, קרי: החשד להחלפת מנוע ולהרחבתו, החלפת המזלג, והכשל במנוע - לא נפל כל פגם, ולמצער לא נפל פגם תפקודי, שהתובע יכול לתלות בו את הליקויים שמצא באופנוע.

15.    התובע לא הוכיח שהנתבע ידע לפני העסקה על החלפתו ללא היתר של המזלג. מכל מקום, לא נסתרה הגרסה כי 'שיפורים' כאלה נפוצים בין מחזיקי אופנועים [סעיף 11 בתצהיר הנתבע]. מכלל טענותיו של התובע נראה כי לא על כך הלין, אלא על הליקויים התפקודיים באופנוע. 

16.    מצב תחזוקתי ירוד הוא ליקוי נראה לעין. אין בחוזה מצג של הנתבע בדבר מצבו התחזוקתי של האופנוע. לא הוכח מצג אחר לבר-חוזי. לפי סעיף 5 הנזכר, על התובע היה לבדוק אותו לפני הקנייה. לפי הוראות חוק המכר [סעיפים 11-14], על הקונה לבדוק את הממכר סמוך לקבלתו, שאם לא כן יהיה מנוע מלטעון לאי-התאמה. התובע לא סתר את הצהרת הנתבע [סעיף 8 בתצהיר הנתבע] כי אמנם התובע בדק את האופנוע בטרם קנייתו, ומצאו מתאים למטרותיו.