פסק-דין בתיק א 44291/04

התביעה והעובדות הצריכות לה :

1.         ביום 18.2.04 התרחשה תאונת דרכים בדרך נמיר בתל אביב (להלן "התאונה").

            התאונה התרחשה עת נסעה התובעת ברכבה מסוג רנו מגאן (להלן: "הרנו"), בנסיעה שוטפת, כשלפתע פגעה בה הנתבעת בחלק האחורי של הרנו.

2.         בעקבות התאונה נגרר רכבה של התובעת למוסך קרסו בתל אביב (להלן: "המוסך"), וזאת לאחר שהגרר נאלץ להפריד בין הרכבים במקום התאונה.

3.       זה המקום לציין כי חברת AIG (להלן: " AIG "), היא הנתבעת מס' 2, ביטחה באופן מקרי הן את הרנו והן את רכבה של הנתבעת.

תביעה זו הופנתה כלפי AIG כמבטחת הרכב הפוגע בלבד ולא  כמבטחת הרנו.

המחלוקת בין הצדדים

4.         למעשה, הצדדים אינם חולקים בשאלת האחריות לתאונה, ואף לא מיוחסת לתובעת רשלנות תורמת : מדובר בפגיעה ברורה מאחור, כאשר הסיבה לפגיעה נותרה עלומה.

5.         התובעת העידה, ועדות זו לא נסתרה (ויש לציין כי ההגנה ויתרה על עדותה של הנתבעת, הפוגעת) כי התאונה התרחשה בכביש פנוי, כאשר הרכבים לא היו בהאטה, במהירות של כ- 50 קמ"ש (וראה פרו' עמ' 1 שור' 2-3 לעדות).

            לפיכך - המסקנה היא כי הנתבעת הינה האחראית הבלעדית לתאונה.

6.         המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת גובה הנזק לרכב הרנו וגובה הפיצוי לו זכאית התובעת בעקבות התאונה.

גרסת התובעת לעניין הנזק :

7.         לגרסת התובעת, שמאי מטעם AIG הגיע למוסך יום לאחר התאונה וקבע כי ניתן לבצע תיקון. חרף בקשות חוזרות ונשנות, לא הוצגה חוות הדעת של השמאי בפני התובעת.

8.         לפיכך, וכל עוד לא הוצגה חוות הדעת בפני התובעת ובעלה, מר פינקלשטיין יעקב (להלן: "הבעל"), הורה הבעל למוסך שלא לבצע את התיקון, וזאת בין השאר לנוכח העובדה כי הבעל הגיע למקום התאונה לאחר התרחשותה והתרשם כי מדובר בפגיעה קשה אשר גרמה לעיוות בשלדת הרכב.

9.         משהתייאשה התובעת לקבל את חוות הדעת של AIG, החליטה לפנות לשמאי פרטי על מנת שיעריך את הנזקים ברנו :

            תחילה פנתה לשמאי טוניק ; אך לבסוף שכרה את שרותיו של השמאי ויקטור עידן (להלן: "עידן") אשר העריך כי התיקון (כולל מע"מ) עומד על סך של 29,308 ש"ח, דהיינו 48% משווי הרכב (61,600 ש"ח), וכי ירידת הערך המסחרית תגיע ל- 42%.

            לפיכך, הגיע עידן למסקנה כי תיקון הרכב אינו כדאי והמליץ לפעול למכירתו.

10.       בהתאם להמלצת עידן, ולאחר שעידן מסר את פרטי הרנו למספר מוסכים וסוחרים (ראה פרו' עמ' 12, שו' 22), התקבלה לטענת התובעת הצעה לרכוש את הרכב בסכום של 30,800 ש"ח, דהיינו 50% משווי הרכב. יש לציין כי הצעה זו נזכרת בחוות הדעת של עידן.

11.       לבסוף, הצליחה התובעת למכור את הרכב ביום 19.4.05. דהיינו, כחודשיים לאחר התאונה, בסכום של 24,000 ש"ח (ראה מוצג ת/5).

12.       לפיכך, הגישה התובעת את תביעתה, המופנית כנגד הנתבעת - הפוגעת ו-AIG   כמבטחת הרכב הפוגע, ודרשה במסגרתה את ההפרש שבין שווי הרכב לבין תמורת המכירה (37,600 ש"ח) ; את דמי האחסון של הרנו (2,294 ש"ח); את שכר טרחת השמאי עידן (2,530 ש"ח) ; ונזק לפריטים נוספים אשר היו ברכב בעת התאונה.