פסק-דין בתיק א 43907/05

^{א.             בפני תביעה על סך כ-21,000 ש"ח שיסודה בתאונת דרכים מיום 6/3/05.}

^{רכב הנתבעים פגע ברכב התובעות מאחור וגרם לו נזק.}

^{התובעות תבעו את הנתבעים בגין נזקיהם והנתבעים שלחו הודעה לצד ג' בטענה כי רכב הנתבעים היה מבוטח אצל צד ג' בעת קרות התאונה.}

^{צד ג' טענה כי הרכב לא היה מבוטח בעת התאונה הואיל וביום 24/2/05 בוטלה פוליסת הביטוח כדין בשל אי תשלום פרמיה. זאת, לאחר משלוח מכתב התראה ראשון מיום 17/1/05 ומשלוח מכתב התראה שני מיום 3/2/05.}

^{הנתבעים טוענים כי לא קיבלו את מכתבי ההתראה וכי אם יקבל בית המשפט את האסמכתא לפיה המכתב השני נמסר לנתבעים ביום 21/2/05 הרי שממועד זה יש למנות 21 יום הקבועים בסעיף 15(א) לחוק חוזה הביטוח. על פי מנין זה לא ניתן היה לבטל את הפוליסה לפני יום 14/3/05, וממילא ביטול חוזה הביטוח מיום 24/2/05 לא נעשה כדין וביום התאונה היה הרכב מבוטח.}

^{ב.             ביום 26/6/06 ניתן פסק דין בענין שבין התובעת לנתבעים.}

^{הנתבעים חוייבו לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט.}

^{בהסכמת הצדדים נדחה מועד התשלום עד לאחר שיינתן פסק דין בענין שבין הנתבעים לצד ג', בהתאם להודעה לצד ג', הלוא הוא הענין הנדון בפסק דין זה.}

^{ד.             לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לדחות את ההודעה לצד ג'.}

^{ה.             מטעם הנתבעים העידו שני עדים אשר הפעילו בשעתו חברה בשם "הדס", חוה אורן וטובי דואק. לדברי העדים העניקה "הדס" שירותים שונים לנתבעת 2. במסגרת אותם שירותים טיפלה "הדס" בביטוח הרכב של הנתבעת 2 שהיה נהוג בעת התאונה על ידי הנתבע 1. רכב זה היה מבוטח על שם חוה אורן לתקופה שתחילתה ביום 1/4/04 וסיומה ביום 31/3/05.}

^{ראוי לציין שלא ירדתי לסופו של טיב הקשר שבין החברות ומהות השירותים שניתנו על ידי "הדס" לנתבעת 2. ברור רק כי בשלהי שנת 2004 נכנסה "הדס" לקשיים כלכליים מהם לא התאוששה. בשלב זה הוקמה חברה אחרת בשם "אודיר" אשר באה בנעליה של "הדס" והמשיכה במתן שירותים לנתבעת 2.}

^{עוד ראוי לציין כי עובדות אלה לא נמסרו על נקלה ורק לאחר חקירה נגדית התברר כי הוראות קבע של "הדס" חזרו בשל עיקול שהוטל על חשבון הבנק של החברה, חשבון שלא חזר עוד לפעילות תקינה.}

^{ו.              העדים מטעם הנתבעים הותירו רושם רע, בהטילם האחד לפתחו של האחר את הידיעה באשר למצבה הכלכלי של "הדס" ואת האחריות לטיפול בחשבון הבנק שלה ובפולסית הביטוח נשוא התביעה. בכלל זה נתגלו סתירות בין תצהירי העדים לעדותם בעל פה.}

^{על דרך המעטה ניתן לומר כי אינני נותן אימון כלשהו בדבריהם של עדים אלה.}

^{נכח האמינות המעטה שניתן לייחס לעדים מטעם הנתבעים, אינני מקבל את טענת הנתבעים באשר לאי קבלת מכתבי ההתראה שנשלחו מאת צד ג'.}

^{ז.              הרכב המעורב בתאונה היה מבוטח על שם גב' חוה אורן. המכתבים שהוצגו בפני, והם מופקים באופן אוטומטי על ידי המערכת הממוחשבת של צד ג', נשלחו למענה הנכון של גב' אורן. בהתאם לחזקה הקבועה בדין (סעיף 57ג לפקודת הראיות) אני קובע כי המכתבים נתקבלו במענה של גב' אורן. נכוח הסתירות הרבות שנתגלו בעדותה ובעדותו של עד ההגנה השני אינני נותן אמון בהכחשתה.}

^{יתר על כן, החזקה הקבועה בדין מקבלת חיזוק מאסמכתא שהופקה מאתר האינטרנט של רשות הדואר ואשר מאשרת את דבר מסירת המכתבים למענם. האסמכתא מציינת את מספרו של דבר הדואר המוטבע על גבי המכתב.}

^{ח.             נותרה, איפוא, שאלת מנין הימים. לטענת הנתבעים יש למנות את מנין 21 הימים מיום שהתקבל המכתב בידי המבוטח.}

^{אינני מקבל עמדה זו.}