פסק-דין בתיק א 4378/04

1.         התובעים הגישו כנגד הנתבע תובענה כספית על סך 67,500 ש"ח ולמתן סעד של אכיפה.

בכתב התביעה נטען, כי ביום 24.7.03 נכרת בין הצדדים הסכם לפיו, הנתבע מכר לתובעים את זכויותיו במגרש מס' 149, בשטח של כ-592 מ"ר המצוי בגוש ארעי 100478, חלקה   139, בשכונת רבין במיתר (להלן: "המגרש").

בהוראות הסכם המכר נקבע, כי תמורת המגרש ישלמו התובעים לנתבע סך של 51,000$ ארה"ב וכן נקבע בסעיף 9 (ב) להסכם:-

" יתרת התמורה בסך של 25,500$ תשולם עד ליום 24.8.03 בכפוף לקבלת החזקה במגרש, אישורי מס שבח, מס מכירה, והיטל השבחה. במידה ואישורים אלה לא יומצאו עד למועד זה, יופקד סך השווה ל-17,000$ בנאמנות בידי ב"כ הצדדים, עוה"ד ברששת ונעים, אשר יפתחו ח"ן נאמנות נושא פירות משותף לצורך הענין, והיתרה תועבר לידי המוכרים, כאשר עם המצאת המסמכים הנ"ל על ידי עו"ד נעים, תועבר יתרת הסכום לידי המוכרים...".

התובעים טוענים, כי עד ליום הגשת התביעה, לא סילק הנתבע את חיוביו על פי ההסכם ולא המציא לידי התובעים את אישורי מס שבח, מס מכירה והיטל השבחה.

עוד נטען בכתב התביעה, כי סעיף 13 (ג) להסכם קובע שאיחור במסירת החזקה במגרש מעבר ל - 5 ימים, יזכה את הקונים בפיצוי מוסכם של 50$ בגין כל יום ויום של איחור, וכן בהתאם להוראות סעיף 14 להסכם נקבע כי צד המפר את ההסכם הפרה יסודית ישלם לצד השני סך השווה ל - 5,000 $ בגין כל יום ויום של איחור.

התובעים ציינו כי עד למועד הגשת התביעה, הנתבע לא סילק החוב לשלטונות המס ולא המציא האישורים הדרושים לצורך העברת הזכויות על שם התובעים, ולשיטתם - חמור מכך, החזקה במגרש לא נמסרה לתובעים עד עצם היום הזה על אף ההתחייבות המפורשת של הנתבע לפיו התחייב למסור החזקה במגרש כשהוא נקי מכל חוב.

התובעים מוסיפים וטוענים כי נגרמה להם עוגמת נפש בכך שמלוא כספם שולם - אך לא בוצעה כל העברת זכויות במגרש על שמם, ולפיכך יש לחייב הנתבע בתשלום הפיצוי המוסכם הקבוע בסעיף 14 להסכם, וכן בגין איחור כל יום במסירת החזקה, לפי סעיף 13 (ג) להסכם.

2.         בכתב ההגנה הכחיש הנתבע טענות התובעים, וטען כי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית, שכן הנתבע מילא כל החיובים המוטלים עליו, להבדיל מהתובעים שהפרו חיוביהם נשוא הסכם רכישת המגרש.

            הנתבע טוען כי התובעים לא שילמו את מלוא התמורה נשוא ההסכם, כאשר על התובעים היה לשלם מחצית התמורה עד ליום 24.08.03 - ובפועל הועבר סך של כ - 113,730 ש"ח לידי הנתבע רק ביום 10.11.03.

            עוד טען הנתבע, כי בשל האיחור הניכר בהעברת התשלומים ואי השלמתם בהתאם להסכם - זכאי הוא לריבית ופיצויים מוסכמים כחלק מהתשלומים.

            הנתבע הוסיף וטען כי מבלי לוותר על זכויותיו לפי ההסכם והדין, העביר הוא החזקה במגרש לתובעים עוד עם העברת יתרת הסכום ששולם, ומאחר ומדובר במגרש ריק ופנוי לא נמסר לידי התובעים כל מפתח או חפץ, ואלה יכולים היו לעשות במגרש כבתוך שלהם.

            הנתבע שב והדגיש כי מבלי לגרוע מהאמור, עשה הוא למילוי כל חיוביו במועד ואף לפנים משורת הדין - החזקה במגרש נמסרה זה מכבר ואף אישורי המס הומצאו לאחר מתן החלטה בהשגה.

3.         התובעים הגישו כתב תשובה מטעמם, בו טענו, כי שילמו את מלוא התמורה על פי ההסכם וכי כל טענה של הנתבע בדבר חוב כלשהו של התובעים - אינה נכונה, וכי כל עיכוב בתשלום שנגרם - הינה תוצאה של מעשי הנתבע.

4.         בעלי הדין הסכימו כי התובענה  תוכרע על בסיס סיכומים שיוגשו ע"י כל אחד מבעלי הדין ואחר שישלחו לעו"ד אוריאל ברששת שאלות מספר.

5.         כל צד הגיש את סיכומיו - כל אחד לשיטתו הוא.

6.         אחר שעיינתי בכתב התביעה, בכתב ההגנה, בכתב התשובה, בתצהירי בעלי הדין, במסמכים שהוגשו בפני ובסיכומי ב"כ בעלי הדין - הגעתי למסקנה כי דין התובענה להדחות מכל אחד ואחד מנימוקי הנתבע והכל כפי שיפורט להלן.

7.         נראה כי תביעת התובעים מבוססת כל כולה על הטענה כי החזקה במגרש נשוא התובענה לא נמסרה לידיהם במועד, שכן לא הונפקו להם, באותו מועד, אישורי המס ולכן הם זכאים, לשיטתם, לפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם. דין טענה זו להדחות על הסף, שכן לא הוכחה כלל, ויתרה מכך, הוברר כי המגרש היה פנוי מכל אדם וחפץ, ולפיכך, עם ביצוע התשלומים במלואם - החזקה נתקבלה הלכה למעשה במגרש, והתובעים רשאים היו לקחת החזקה במגרש ולעשות בו כרצונם.

טענת התובעים כאילו מסירת החזקה במגרש התעכבה כתוצאה מאי המצאת אישורי מס שבח - אין לה ממש, שכן מועד המצאת אישורי מס השבח נדחו בהסכמה - כך שאף בעניין זה אין לתובעים על מה לסמוך.