פסק-דין בתיק א 43732/06

1.     תביעה זו עניינה בתשלום פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים.

2.     התובעת שילמה לנהג אופנוע שהיה מבוטח אצלה סכום של 117,081 ש"ח עקב נזקי גוף שארעו לו כתוצאה מפגיעתו, לפי טענתו תוך התנגשות במשאית בה נהג נתבע 2.

3.     על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים), תשס"א - 2001, נקבע בסעיף 2 ב' ו-ג', כדלקמן:

"(ב) אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע אחד או יותר ורכב אחר אחד או יותר, ישלמו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של האופנוע, 50 אחוזים מן הפיצויים על נזקי גוף כמשמעותם בחוק שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה, למעט חבות לפי סעיף 3(ב) לחוק; המבטחים של הרכב האחר יהיו חייבים יחד ולחוד כלפי המבטחים של האופנוע האופנוע ובינם לבין עצמם, יישאו בנטל החיוב בחלקים שווים.

(ג) לענין חלוקת החבות לפי צו זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים, אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר".

התובעת עותרת לקבלת 50% מהסכום ששילמה לנפגע, דהיינו לסך של 58,540 ש"ח.

4.     אין מחלוקת בין הצדדים על גובה התשלום. המחלוקת היא האם היה מגע בין כלי הרכב, האם הנזק נגרם כתוצאה מהמגע בין כלי הרכב והאם חל הסייג של סעיף 3(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

5.     2 הנהגים העידו בפני.

נהג האופנוע העיד כי הוא נסע על השוליים הימניים. נהג המשאית סטה באופן פתאומי לשוליים, האופנוע נכנס במשאית בצד ימין ליד הגלגלים. העד מכחיש כי החליק עם האופנוע. בעת שאירעה הפגיעה המשאית היתה בנסיעה והעד פגע בגלגלים של הקבינה.

העד עומד על גירסתו כי כתוצאה מהפגיעה במשאית הוא הועף.

נתבע 2, נהג המשאית, בעדותו הראשית בבית המשפט, העיד כי היה 5 מטרים לפני הפניה לשביל עפר כדי לפרוק את העפר, אותת ימינה ועוד לפני שפנה הסתכל במראה וראה אופנוע נוסע בשוליים, הנהג נבהל, לחץ על הבלם, החליק ונכנס במשאית מהצד. נהג האופנוע החליק ונפל לצד והאופנוע פגע במשאית.

נתבע 2 נחקר על גירסתו במשטרה לפיה "אופנוע בא מצד ימין שלי בשוליים כנראה שהוא פחד מהאיתות ימינה, נתן בלימה התחלק ונכנס במשאית".

העד השיב כי זו אותה גירסה שהוא מסר בבית המשפט.

העד נשאל גם לגבי העובדה שבמשטרה מסר כי החל לסטות 50 מ' לפני הפניה ואילו בבית המשפט העיד שהמדובר ב - 5 מטרים. כמו כן, העיד כי החל לסטות ימינה. במקרה כזה המשאית  מתחילה לרדת לשוליים.

6.     הנתבע 2 מסר גירסתו במשטרה ולא טען כלל כי הנפגע עף מהאופנוע ורק כי  האופנוע פגע במשאית.

7.     לאחר ששמעתי את עדות הנפגע ועדות נהג המשאית, מצאתי כי גירסתו של נהג האופנוע מקובלת עלי, אינני מקבלת את גירסת הנתבע 2 בגלל הסתירות בעדותו כפי שציינתי לעיל. כמו כן, אינני מקבל גירסתו, שכן במשטרה לא טען כלל כי התובע לא היה על האופנוע, בשעה שהאופנוע פגע במשאית.

8.     מאחר וקיבלתי את גירסת הנפגע כי הוא היה על האופנוע בשעה שזה התנגש במשאית, הרי מתקיים גם קשר סיבתי לפציעה.

9.     סעיף 3(ב) לחוק דן במקרה בו נפגע אדם מחוץ לרכב.

10. מאחר וקבעתי כי הנפגע היה על האופנוע בשעה שאירעה התאונה, הרי לא חל הסייג של סעיף 3(ב) לחוק.