פסק-דין בתיק א 4372/03

1.         בתאריך 27/1/01 היה התובע מעורב בתאונת דרכים בה נגרמו לו נזקי גוף.  הוא הגיש תובענת נזיקין בהתאם להוראות חוק הפיצויים  לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975.  תחילה הוגשה התובענה נגד שני נהגים ומבטחיהם, אשר גוללו את החבות האחד על משנהו, הגם שלא היו חלוקים באשר לזכאותו של התובע לפיצויים. לנוכח זאת אף הוריתי  לתובע להגיש תצהיר בשאלת החבות. בהמשך הדרך הסכימו הנתבעים כי עסקינן ב"תאונה מעורבת", אף הסכימו כי בנטל הפיצויים כלפי התובע הם ישאו בחלקים שווים.

2.         ד"ר רון פלד מונה כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגי. בגדר חוות דעתו הוא עיין בשורה של מסמכים רפואיים. תחילה אושפז  התובע למשך 3 ימים במחלקה הנוירו-כירורגית בבית חולים רמב"ם ולאחר מכן המשיך  אשפוזו עד 22/2/01 בבית  חולים הצבאי (בית חולים 10) וזאת לנוכח העובדה שהתאונה אירעה לו שעה שהיה חייל בשירות סדיר. ועוד ראוי לציין  בדיקה נוירו-קוגנטיבית של התובע מתאריך 4/9/01.

            כשכל אלו לנגד עיניו סיכם ד"ר פלד כי התובע איבד את הכרתו, הקיא וסבל משיכחה רטרוגרדית ומכאן שעבר זעזוע מוח. הוא רשם תלונות התובע אודות כאבי ראש והפרעות בריכוז. הוא התרשם מאמינותו, וממילא מתלונותיו, וכן מכך שהתובע סובל ממתח קל והפרעה קלה מאוד בריכוז. עוד הוא שקל בגדר שיקוליו את תוצאות הבדיקה הנוירו-קוגניטיבית, בגדרה נצפו "קשיים קלים בתפקוד הקשב ויכולת הבקרה". לנוכח כל אלו, אף לנוכח תסמונת שלאחר זעזוע מוח בדרגה קלה, פסק ד"ר פלד על נכות נוירו-פסיכיאטרית בשיעור  של 5%.

3.         התובע ועדים מטעמו העידו בפניי. מן החומר שבפניי נלמד כי עובר לתאונה היה התובע בן 21 וכיום הוא בן 26, לומד כסטודנט למשפטים שנה ג' במכללת נתניה. טענתו אודות עבודתו מעת לעת בעבודות מזדמנות לא זוכה לכל תימוכין. התרשמותי הברורה היא שהתובע נסמך דרך קבע על ידי הוריו, שמן הסתם הם בעלי יכולת. לנוכח השיקולים האמורים לא השכיל התובע להוכיח כל הפסדי שכר בעבר. מידת העזרה לה הוא זוכה מהוריו, בשבועות הראשונים שלאחר התאונה, אינה מצדיקה פיצוי.

4.         התובע טוען כי הוא נדרש לעזרה בשיעורים פרטיים בעקבות התאונה, הן בתחומי המשפט והן בתחום המתמטיקה. איני רואה כל קשר סיבתי לעניין לימודי המתמטיקה של התובע. ואולם יש בדעתי להכיר, באורח חלקי, בחלק מן העזרה שקיבל בלימודי המשפטים שלו. יש בפניי ראיות ברורות על כך שהתובע סובל, הגם באופן קל, בתפקודי קשב ויכולת בקרה. כתוצאה מכך אף היחידה הקדם-אקדמית באוניברסיטת חיפה, בה למד לפני מכללת נתניה, אישרה לו תוספת זמן בבחינות.

            על יסוד  השיקולים האמורים, ועל דרך האומדן, הנני מכיר בחלק מהוצאותיו של התובע בפריט זה בסכום של 6,000 ש"ח.

5.         לתובע נפסקה נכות צמיתה כאשר הוא  צעיר מאוד לימים. ברי לי, לנוכח הנתון האמור, כי התובע זכאי, בגין נזק לא ממוני, לסכום השווה במעוגל לכדי נכות של 10%, בגדר שיקול דעתו של בית המשפט, והנני פוסק לו בראש נזק זה סכום של 16,000 ש"ח.

6.         ראש הנזק המרכזי הדרוש לפנים הוא בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד. לכאורה,ובהעלם ראשון, יכול שהמומחה קיפח את התובע בפסיקת נכותו הנמוכה לנוכח הנתונים האובייקטיביים המצביעים על הפרעות הקשב שלו. מנגד, לחובת התובע, לא ניתן להתעלם מן הנכות שנפסקה, שהגם שהיא צמיתה, היא נמוכה ביותר. ועוד שומה עליי לשקול את מקצועו העתידי של התובע, כעו"ד, וברי לי שלנכות נוירולוגית, הגם שהיא נמוכה, יש ליתן משקל מתאים. כל אלו חוברים לגילו הצעיר מאוד של התובע וממילא לתוחלת שנות עבודתו. מן הנתונים  שהוצגו לי מירחון "חשב", ולנוכח אומדני את שכרו האפשרי של התובע במרוצת השנים, כסבור הייתי שיש להעמידו על סך של 7,500 ש"ח. כסבור הייתי, לנוכח מכלול השיקולים שבפניי, כי יש לפסוק לתובע, בקירוב, סכום גלובלי הדומה למחצית החישוב האקטוארי. הנני פוסק, איפוא, סכום של 75,000 ש"ח.

7.         בחנתי תקדימים שהוצגו על ידי הנתבעים לשלילת הפסד שכר לעתיד ולא ראיתי בהם כל דמיון לנתונים שבפניי.       וכך, בע"א 830/87 מרגני נ' לוי ואח' (במאגרי "נבו") מדובר היה בניזוקה בת 55 שנים, העובדת במקום עבודה מסודר, ולא בתובע צעיר, שטרם החל דרכו בעבודה. ב-ע"א 473/88 צנעני נ' צנעני ואח' (במאגרי "נבו") דן בית המשפט בניזוקה קטינה שלמרות נכותה הפסיכיאטרית הוכרה הצטיינותה החריגה בלימודים. ברי לי, למקרא האסמכתאות האמורות, כי אין הנדון דומה לראיה.

8.         לנוכח מכלול השיקולים האמורים זכאי התובע לפיצויים המסתכמים בסך של 97,000 ש"ח.

9.         לפיכך, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 97,000 ש"ח בצירוף אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ על הסך הנ"ל.

            הנתבעים 1 ו-2 ישאו ב- 50% מן הסכומים האמורים והנתבעים 3 ו-4 ישאו ב- 50% מן הסכומים האמורים שננקבו מעלה אשר ישולמו במשרד ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

10.        המזכירות תמציא העתק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום כ"ב בניסן, תשס"ו (20 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.

הקלדנית: ליזו לוינשטיין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: