פסק-דין בתיק א 43654/03

תובענה בעילה של הפרת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965 (להלן: "החוק") של תובעת, שהינה בעלת חשבון עו"ש המתנהל בסניף של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), כנגד הבנק, מנהל הסניף (להלן- נתבע 2) וכנגד מי שהיה בזמנים הרלבנטיים לתביעה סגן מנהל הסניף (להלן- נתבע 3).

עובדות

1.     ביום 4.2.03 ביקרה התובעת בלווית אמה בסניף הבנק בחולון. התובעת פנתה לכספרית גב' ג'ני בורקובסקי (להלן: "ג'ני") וביקשה למשוך מחשבונה 4,900 ש"ח. ג'ני הכינה טופס משיכה ומילאה בו את הסכום של 4,900 ש"ח. משיכה זו לא אושרה על- ידי הבנק ועל כן הופנתה התובעת לצוות המטפל בחשבונה על מנת לקבל אישור קליטה למשיכת סכום נמוך יותר (לעניין זה, ראוי לציין כי הצדדים חלוקים בשאלה האם ביקשה התובעת למשוך 4,000 ש"ח לאחר שלא הורשתה למשוך 4,900 ש"ח).

2.    התובעת חזרה אל ג'ני עם טופס משיכה מתוקן בו נמחק הסכום 4,900 ש"ח ובמקומו נרשם, על ידי הפקידה יפה, סכום של  2,000 ש"ח.

3.     שני הצדדים מסכימים כי סכום הכסף שקיבלה התובעת היה בשטרות של 200 ש"ח.

4.    באותו יום בו משכה התובעת את הכסף, בשעת סגירת קופות הבנק, התגלתה אי התאמה (גרעון) בסך של 2,000 ש"ח בשטרות של 200 ש"ח.

5.    בעקבות אי ההתאמה נערכה בדיקה של ההפקדות והמשיכות ומתוכן נבחרו הפעולות שבהן הייתה יכולה ליפול טעות. בין פעולות אלו, מצויה גם פעולת המשיכה שביצעה התובעת. בעקבות כך, שוחחה ג'ני עם התובעת בטלפון ולמחרת בבוקר הגיעה התובעת אל סניף הבנק.

6.     חילופי הדברים שנאמרו בין התובעת לנתבעים 2 ו- 3, הם שמהווים את עילת התביעה.

טענות הצדדים

טענותיה של התובעת:

1.    התובעת טוענת כי קיבלה לידיה מג'ני סך של 2,000 ש"ח בעשר שטרות של 200 ש"ח למרות שעל פי מוצגי הבנק הדפיסה  ג'ני  20 שטרות של 100 ש"ח.

2.    לדברי התובעת, מיד עם קבלת הסך של 2,000 ש"ח מסרה  אותו לאמה שהייתה עימה בסניף, שהפקידה את הסכום במלואו, בסמוך לאחר מכן, בסניף בנק הפועלים.

3.   התובעת טוענת כי ביקשה למשוך באותו היום 4,900 ש"ח, כפי שנרשם על ידי ג'ני בטופס המשיכה, ולא 4,000 ש"ח כפי שטוענת ג'ני.

4.   למחרת היום הגיעה התובעת ביחד עם אמה לסניף הבנק. התובעת טוענת כי בפגישתה עם נתבע- 3, הוא עמד בפתח הכניסה לחדרו, אשר נמצא בשטח פתוח, שם ערך עמה בירור פומבי בנוכחות הלקוחות הרבים העומדים בתורים והטיח בפניה שתודה שהיא קיבלה בטעות 4,000 ש"ח במקום 2,000 ש"ח. לנוכח הכחשותיה הנמרצות, כך טוענת התובעת, אמר לה הנתבע- 3 בקול רם "תודי ושיהיה לך לבריאות" (להלן: "הארוע הראשון").

5.   התובעת טוענת כי דברי הנתבע 3, הן בתוכנם והן באופן שנאמרו בקול רם בפני לקוחות הבנק מהווים לשון הרע במובן סעיף 1(1) וסעיף 1(2) לחוק.

6.    לאחר השיחה עם נתבע 3 עלתה התובעת למשרדו של נתבע 2 שם זכתה, לטענתה, ליחס משפיל גם מצד נתבע 2  אשר איים עליה שיש לבנק חוקרים פרטיים (להלן: "הארוע השני"). לטענת התובעת  אף בדברים הללו יש כדי להוות לשון הרע.

7.    התובעת טוענת כי הבנק ונציגיו התייחסו אליה בחוסר כבוד, פגעו ברגשותיה ובשמה הטוב.

8.    לאור האמור לעיל עותרת התובעת לפיצוי כספי סטאטוטורי לפי סעיף 7א לחוק.

טיעוני הנתבעים:

1.   הנתבעים מכחישים את האמירות המיוחסות להם. עוד הם טוענים כי אין ב"פרסום" בגינו מלינה התובעת משום עוולת לשון הרע. לחלופין, טוענים הנתבעים להגנות הקבועות בחוק.

2.   הנתבעים טוענים כי ג'ני ככל הנראה טעתה ולמרות התיקון בטופס המשיכה "נשאר לה בראש" הסכום של 4,000 ש"ח. בשל כך, ג'ני מסרה לתובעת 20 שטרות של 200 ש"ח במקום 20 שטרות של 100 ש"ח, כפי שנרשם בטופס המשיכה. הנתבעים טוענים כי בסה"כ מסרה ג'ני לתובעת 4,000 ש"ח במקום 2,000 ש"ח.

3.   הנתבעים טוענים כי בעקבות אי ההתאמה ג'ני פנתה ללקוחות האחרים לבירור טלפוני וביניהם, בין היתר, אל התובעת. לטענתם, הניסיונות ליצור קשר טלפוני עם התובעת עלו בתוהו - בינתיים שוחח נתבע 3 עם הלקוחות האחרים ולאחר בירור עם כל אחד מהם, היחידה שיכלה לשפוך אור על אי ההתאמה הייתה התובעת.