פסק-דין בתיק א 43638/05

מונחת בפניי בקשת התובעים להורות על העברת הדיון בתביעה לבית משפט המוסמך-הוא בית משפט המחוזי בתל אביב.

1.      ביום 18.8.05 הגישו התובעים תביעה כספית כנגד הנתבעים אשר עניינה נזקם של התובעים אשר עומדים על מחצית מהסכומים שהגיעו לנתבעים ואשר היו אמורים להשתלם לתובע 1.

לטענת התובעים, במהלך שביו של מר טננבאום, העבירה הנתבעת 3 לנתבעים 1 ו-2 כספים בנאמנות בסכום כולל של 280,000 ש"ח לצורך חלוקתם לתלויו של מר טננבאום. לטענתם, הנתבעים 1 ו-2 ידעו על קיומם של התובעים ולפיכך אלה הפרו את חובת הנאמנות, שכן למרות שידעו ו/או היה עליהם לדעת על קיומו של התובע 1 הם העבירו את כל הכספים אשר היו מיועדים בין היתר לתובע 1, למשפחת טננבאום.
עוד נטען, כי הנתבעת 3 אחראית לנזק שנגרם לתובעים בכך שלא וידאה, כפי שרשות ציבורית אמורה לעשות, לאן וכיצד חולקו הכספים שנמסרו לידה בנאמנות לנתבעים 1 ו-2.

2.      לטענת התובעים יש להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך-הוא בית המשפט המחוזי בתל אביב.

לטענתם, עילת התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 הינה הפרת חובת הנאמנות ואילו הנתבעת 3 נתבעת מכוח היותה יוצרת הנאמנות.

בהתאם לסעיף 37 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט המחוזי, למעט הליכים לפי סעיף 31 לחוק אשר אינו חל במקרה דנן.
משסעיף 31 לחוק אינו חל במקרה דנן, הרי שבית המשפט המוסמך לדון בתביעה הוא בית המשפט המחוזי.

מנגד טוענת הנתבעת 3, כי הסמכות העניינית לדון בתובענה מוקנית לבית משפט זה.

לטענתה, העילה הנטענת בכתב התביעה כנגד הנתבעת 3 איננה הפרת נאמנות ועל כן על התביעה כנגדה להתברר בבית משפט זה.

עוד טוענת הנתבעת 3, כי התביעה אינה כוללת סעד לפיו עליה היה להעניק לתובעים מענק ו/או תגמולים בנוסף לאלה אשר העניקה למשפחת טננבאום ולפיכך הוגשה הודעת צד ג' מטעמה כנגד מר טננבאום ובני משפחתו.

עוד נטען, כי בענייננו עסקינן בתובענה ב"ענייני משפחה" ונראה כי יש להעביר התובענה לבית משפט לענייני משפחה.

הנתבעים 1 ו-2 מתנגדים לבקשה.לטענתם, הסעד היחיד אותו מבקשים התובעים הוא סעד כספי, המצוי בסמכותו העניינית של בית משפט זה.

עוד טוענים הנתבעים 1 ו-2, כי בסעיף 5 לאישורים לקבלת סיוע והתחייבות שנחתמו, עם קבלת הכספים מהנתבעת 3, נקבע כי הנאמנים ישמשו כנאמנים של מר טננבאום ושל המדינה ולפיכך רק אלה האחרונים יכולים להעלות טענה בדבר "הפרת" חובת הנאמנות.
עוד טוענים הנתבעים 1 ו-2, כי התובעים אינם זכאים לפנות לבית המשפט לפי חוק הנאמנות וכי התובעים לא מציינים בכתב תביעתם כלפי מי הופרה אותה חובת נאמנות.
כן נטען, כי התובעים מבקשים לזכות במעמד של "נהנים" או זכאים, אשר זו השאלה השנויה במחלוקת, באמצעות הסטת התביעה למסלול של תביעה לפי חוק הנאמנות, שעה שמדובר בתובענה כספית גרידא.